בדרך האבות בארץ הגבעות

יצאנו מתחנת רכבת צפון שבתל-אביב במסגרת עמותת טיולי ”ארץ נהדרת”, שהשר לשעבר  ד”ר עוזי לנדאו הוא הוגה העמותה וממקימיה. היינו שמחים להיפרד למשך כחצי יממה משאון העיר ומעומסיה, כאשר פנֵינו אל ”ארץ הגבעות וההרים” אשר ביהודה.

נסענו בכביש מספר 1 ואט אט  נכנסנו לשפלת יהודה שהלכה ונתגבהה לנגד עינינו; בצומת האלה  עצרנו,  שם המתין לנו  מורה הדרך יהודה  שטיינמץ אשר ליווה אותנו בטיולנו ”בארץ יהודה”.

תחנתנו הראשונה היתה בתל-שוֹכה  המשמש תצפית  על עמק האלה, שם התרחש הקרב בין דוד לבין גוליית הפלישתי;  בעומדנו בתל ומתצפתים,  מורה הדרך קרא בפנינו  מספר שמואל א’ אודות הקרב שהתחולל, דבר שגרם לנו לחוש ביתר שאת את המקום ההיסטורי שבו עומדות היו רגלינו.

מתל-שוֹכה  המשכנו ועלינו להרי יהודה ונכנסנו לתוך גוש עציון,  שם ביקרנו ביקב הבוטיק אשר במקום, וכן בחנות לממכר היינות שבמתחם היקב.

בהמשך, החנינו  את האוטובוס בצד הדרך, והלכנו ברגל ב”דרך האבות”  אשר נמצאת בין הישוב אלון שבות לבין  הישוב אלעזר.

בדרכנו ב”דרך האבות” ראינו אבן מיל המעידה שדרך זו קדומה מאוד –  זו הדרך אשר הלך בה אברהם אבינו ובנו יצחק בדרך לעקידה,  זו הדרך בה  הלך יעקב  בברחו לחרן מעשו, זו הדרך בה התרחשו קרבות  בין יהושע בן נון ובין יושבי הארץ בעת כניסת יהושע בן נון לארץ;  זו הדרך בה  נתחוללו קרבות המכבים ביוונים ועוד ועוד.

במהלך צעידתנו ב”דרך האבות” עצרנו, וממקום עומדנו נגלה לנו מתחתנו פיתחו של מיקווה מים מתקופת בית שני, שהוביל הלאה,  אל מתחת לפני האדמה, ובו טבלו עולי הרגל בדרכם לירושלים.  למעשה היו אלה שני פתחים  גדולים ומקומרים מאבן, שמחיצת  הפרדה חוצצת  ביניהם, כאשר מפתח אחד היו נכנסים לטבול ומהפתח השני היו יוצאים לאחר הטבילה, בדרכם לירושלים.

עוד המשכנו ופסענו   ב”דרך האבות”  בין גבעות  רבות שאפפונו,  ובצידי עצי התאנה וצמחי הגפן שכבר נתנו פריים;  ואחרי הליכה ארוכה מאוד  ומייגעת

ב”דרך האבות”,  שבחלקה סלעית  עם עליות, מורדות ומהמורות,  סיימנו את הליכתנו  בישוב אלעזר, המנציח את קרב הגבורה של אלעזר החורני, אחי יהודה המכבי.

 

בצאתנו מ”דרך האבות”  נסענו לאתר  ”האלון הבודד”,  שגילו כ- 700 שנים.

זה האלון, שאחרי שגוש עציון נפל בידי הירדנים בקרבות תש”ח, היו  שרידי גוש עציון שנותרו, מביטים לעברו מרחוק בגעגועים ובתקווה לשוב אליו.  כמו כן, לאחר שובם של שבויי גוש עציון מן השבי הירדני,  היו גם הם  מביטים בו בערגה והוא סימל עבורם את אמונתם שיחזרו לגוש עציון.

בצל ה”אלון הבודד”  חיכה לנו  עוזי לנדאו, כמו לכל יתר נוסעי  האוטובוסים שבאו

לשם  בזה אחר זה,  וסיפר לנו בפרטי פרטים, תוך אמונתו היוקדת, את תולדות המקום

בהקשר  התנכי וההיסטורי.

עייפים, אך  עם תחושת התעלות נסענו לארוחת צהרים ב”מאפיית שיפון”,  שלמעשה זה סופר-מרקט של מיגוון תבשילים, סלטים ודברי מאפה ביתיים,  אשר  בישוב נוה דניאל; ובשבתנו בסוכה וברחבה הפתוחה חשנו את הרוח המנשבת  והמיוחדת של ראשית  הסתיו שבהרי יהודה.

את טיולנו סיימנו בחזיון האור-קולי שבקיבוץ כפר עציון בו חזינו ושמענו על תולדות המקום וסיפור  נפילתו של גוש עציון בתש”ח.

במהלך נסיעתנו, כאשר נסענו בתוככי כפר עציון ואלעזר, שוב ריגש אותנו  מראה נוסף שראינו: בית. סוכה!  בית. סוכה! בית. סוכה! וכן הלאה וכן הלאה.

ולמרות שאני חילונית, מראה הסוכות שבצמוד לכל בית ובית  הרנין את ליבי.

כי מהי סוכה? סוכה היא  קיום אחת המצוות שבתורה.  שהרי רק בזכות קיום

מצוות התורה עם ישראל שרד.  טלו ממנו את מצוות התורה – והוא יחדל

מלהתקיים.

נכון שכל  מי שנולד בבית חרדי או דתי – הוא נולד לתוך קיום  מעשי של

מצוות התורה אשר שומרות על קיומו והמשכו של עם ישראל.  אבל לא די בכך.

צריך שגם הנוער החילוני – משאינו מקיים  את מצוות התורה – שלפחות ישרישו  בו  ביתר עוצמה את מורשת ישראל על כל ערכיה,  בכלל זה ביקורים במקומות  כגון אלה, שהם ערש האומה היהודית – דבר שניתן לעשותו אך ורק על-ידי מערכת החינוך הממלכתית!!!  חזור והשרש חזור והעמק  בעיקר בנקודות  המשיקות למצוות התורה, שהן הן זריקות החיסון לכל החיים מפני  התבוללות, רפיסות התודעה היהודית  ושאר מרעין בישין שפוקדים את הנוער בעידן זה.

אסיים בכך שטרם השתחררתי מחוויית היותי ”בארץ הגבעות  וההרים” אשר ביהודה, טרם השתחררתי מחוויית  מראה  הנוף האפוף הוד קדומים מזה ומההתיישבות החלוצית מזה;  מהנסיעה בכבישים המתפתלים, מהנסיעה במורדות הגיאיות  ובמעלה ההרים,  כאשר משני צידי הדרך  הולך ומשתנה  לעינינו המראה  במהלך הנסיעה –  את מקומו של גיא תופסת בקעה ואת מקומה של הגבעה תופס הגיא והכל חוזר חלילה;  ושבנוסף להיות כל אלה  חלק  בלתי נפרד מארץ אבותינו, הרי שחבל ארץ  זה  – יהודה,  הוא מקום אסטרטגי בשמירה על ארץ ישראל בכלל ועל ירושלים בפרט.

מי שהחמיץ נסיעה זו, שיתכונן מבחינה נפשית לטיול הבא באותו מסלול, על-פי הפרסומים שיופיעו מבעוד מועד.

צפורה  אור-טל, סניף ”מרכז” תל-אביב



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

פוסטים קשורים

* שיר אהבה לטו’ באב * “הוא הגיע כרגיל נסער ונמהר”

לקצר את מאסרו של משה קצב בשליש בוועדת השחרורים

עוד על טקס השבעתו של עו”ד אמיר אוחנה