בגין הרומנטיקן

20 שנה למותו של מנחם בגין. תמר הר פז על הצד הרומנטי שלו 

 

השנה ימלאו עשרים שנה למותו של מנחם בגין, באופן טבעי יערכו טקסים לזיכרו ושמו יועלה בכתבות ובמאמרים רבים, יזכירו לנו איזה מדינאי מבריק הוא היה , לוחם אמיץ, נואם בחסד ומנהיג מסור.

 

אבל כדאי גם שנזכור אותו כרומנטיקן. בגין שהיה מלא בפאתוס ובעל חינוך פולני מוקפד, היה ג’נטלמן ארופאי בכל הקשור בהתנהגות עם נשים והקפיד על כללי אבירות. מספרים שפעם אחת הגיעה אחת הפעילות בליכוד כשכבר לא היו מקומות ישיבה, בגין שהבחין בכך, הפסיק מייד את הישיבה והמשיך רק לאחר שהביאו לפעילה כסא. זכורות גם התמונות שלו מסייר בשווקים, בסיורי הבחירות ומנשק את ידי הרוכלות בדוכנים.

 

זכור גם נאום שלו, בו שיתף את השומעים כיצד היה מקובל החיזור בעת שהיה נער בפולין: “אסביר כיצד בימים ההם היה נער מחזר אחר נערה. הפלירט בינהם התחיל כאשר הנער שאל את הנערה: ” גבירתי מה הספר הזה שאת קוראת?” והיא היתה מספרת לו את תוכנו והוא היה אומר לה במה דן הספר שהוא מחזיק בידו. על רקע ספרותי כזה היה מתחיל כמעט כל רומן. אני חושב שזו צורת חיזור נאה שחלפה מהעולם”.

 

וכמובן שאי אפשר לדבר על בגין ועל רומנטיקה מבלי לדבר על אהבת חייו, עליזה בגין, לבית ארנולד, אותה פגש בעת שהתארח לסעודה בביתו של אביה, איש עסקים פולני אמיד. מאוחר יותר בגין סיפר שלאורך כל ארוחת הערב, עליזה שתקה , אבל למחרת שלח אליה האורח פתק: “ראיתיך, גבירתי, בפעם הראשונה, אך נדמה לי כי היכרתיך כל ימי חיי”  ורק כדי שנבין עד כמה מדובר בעניין של בחירה נספר כי לידה בשולחן ישבה אחותה התאומה, שהיתה דומה לה כשתי טיפות מיים, אלא שבגין ידע מייד מי משתי הנערות הזהות נועדה להיות שלו. ובלשונו “ליד השולחן ישבו שתי נערות בנות 17, תאומות. למרות הדמיון , הבחנתי מיד ביניהן . אחת מהן, מצאה חן בעיני מיד. בו במקום החלטתי, שהיא תהיה אשתי…”.

 

והבחירה באמת הוכיחה את עצמה. עליזה קורצה מהחומר הנכון להיות אשת מנהיג המחתרת ומאוחר יותר אשת מנהיג של אומה.

 

בעת שהציע לעליזה נישואים אמר לה בגין: “זה לא הולך להיות קל” והיא ענתה לו ” לא חיכיתי לחיים קלים.” ובאפריל 1939 עמדו שניהם תחת החופה לבושים מדי בית”ר כשז’בוטינסקי משמש להם שושבין. תוך זמן קצר התחילו החיים הלא קלים. בקיץ 1940 נכנס הצבא הסובייטי לוילנה ובגין נעצר בגין פעילותו הציונית. על מעצרו כתב בגין: “בשעה שבאו לאסור אותי עמדו אשתי וד”ר ישראל שייב ורעייתו, שעמם חיינו תחת קורת גג אחת… בתיה שייב החלה לבכות. ביקשתיה להירגע. אשתי לא בכתה. היא מוכנה הייתה – לא פחות ממני…”.

 

ועם זאת, ההסתכלות על עליזה כמי שבטלה את אישיותה ובחרה לחיות בצילו של בגין יש בה מן הקלישאה. גלילה רון פדר שכתבה אף היא ביוגרפיה על חיי בגין והכירה את בני הזוג אמרה שהתרשמה שעליזה ראתה בחיים לצידו של בגין שליחות ובתמורה זכתה בחיים לא שגרתיים ובאהבה גדולה ומיוחדת. את גודל הכרת התודה של בגין לעליזה היה ניתן לראות בדרך היפה ביותר, בנאום הניצחון שלו בעקבות המהפך ב- 77′ כאשר באותו מעמד בגין התנתק לרגע מהקהל, פנה לאשתו ויחד לה את המשפט היפה הבא, וריאציה על משפט תנ”כי ידוע: “זכרתי לך חסד נעוריך לכתך אחרי במדבר בארץ זרועת מוקשים”.

 



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

פוסטים קשורים

עורכי דין? במקום לבכות, צאו להצביע

תמר הר פז: לאן הלכו כולם?

התרגיל השקוף של נפתלי בנט, אילת שקד ונוני מוזס