באים והולכים: מה קורה עם מערכת הבחירות הזאת?

בלוגר אקטואליה ממוצע יכתוב פוסט אחת לשבוע. כיוון שהתרגשה עליו תקופת בחירות, יכתוב יותר. לכן, בפוסט שני לשבוע זה, ברצוני לצלול קצת לתוך התהליכים שקורים במפלגות לקראת הבחירות.


על אף שהמפה הפוליטית הכוללת לא צפויה להשתנות יותר מדי- נתניהו יישאר ראש הממשלה והגושים יישארו אותם גושים, הכנסת הבאה תכלול שינויים רבים, כך מנבאים לנו הסקרים.

 

ארבע דרמות מרכזיות מעניינות אותי בפוסט הנוכחי.

 

1. מי ישרוד את הצטמקות קדימה?

 

קדימה מונה היום 28 ח”כים, רובם עלומי שם לקורא הממוצע. האם למשל תוכלו לומר משהו על ח”כ נינו אבסדזה, מעבר לכך שראיתם את השם שלה (כן, זאת היא) כתוב איפה שהוא ותהיתם איך אמורים להגות את זה? ובכן, קדימה, על פי הסקרים האחרונים צפויה להצטמק לכדי כ-10 מנדטים בלבד, כך שאין צורך למהר ולשנן את שמות הח”כים הנוכחיים- רובם לא יהיו בכנסת הבאה, אלא אם כן יתרחש מהלך של פיצול במפלגה, כפי שרמזו ספקולטורים למיניהם, ויו”ר האופוזיציה לשעבר, ליבני, תקים מסגרת מפלגתית חדשה ותקח איתה שליש מחברי הכנסת האנונימיים של קדימה המתרסקת. זה לא בהכרח יעזור. אהוד ברק מצא את עצמו באותו מצב והתפצל עם סיעת העצמאות, ובינתיים גם הוא איננו עובר את אחוז החסימה. מהלך של פיצול קדימה עלול לפגוע עוד יותר במספר המנדטים של המפלגה, וכך מרוב אנשים שיקפצו מהספינה הטובעת, לא יהיה מי שיישאר להשיט אותה: הספינה תטבע וגם כל הליאונרדו דיקפריו-ים למיניהם שקפצו למים יטבעו. ההבדל הוא שבמקרה של דיקפריו יש הרבה יותר מעריצים בטוויטר שיזילו דמעה. בסוף עוד נמצא את מופז בורח עם סירת ההצלה היחידה ומנסה לחבור ליאיר לפיד.

 

2. מי יתחדש בעבודה?

 

מפלגת העבודה עוברת תהליך הפוך מקדימה. שלי יחימוביץ’ הצליחה להגדיל את ציפיות המנדטים של המפלגה לסביבות ה-18 בסקרים האחרונים, אלא שאין לה עדיין במי למלא את כל הכסאות האלה. חלק מהח”כים הותיקים יותר פרשו יחד עם אהוד ברק (אורית נוקד, מתן וילנאי, שלום שמחון), וכעת מפלגת העבודה צפויה להתחדש בכ-10 פרצופים חדשים. מעבר להצהרות של נועם שליט ודמויות אחרות על הצטרפות למפלגה, המפלגה עורכת בעמוד הפייסבוק שלה משאל תחת הכותרת “עכשיו כשהבחירות הכלליות מתקרבות- את מי הייתם רוצים לראות ברשימת העבודה לכנסת? הוסיפו אנשים, הצביעו לקיימים והוסיפו למטה הסבר להצעתכם”. בין האפשרויות ניתן לראות אנשים מוכרים מהפוליטיקה כדוגמת בוז’י הרצוג ואיתן כבל, אך גם דמויות צפויות פחות כגון סיון רהב-מאיר ואפילו נינט טייב ורוני דלומי. כשראיתי את הסקר לראשונה היו 30 ומשהו אופציות, ואילו בזמן כתיבת שורות אלו כבר יש כ-100 אפשרויות הכוללות גם את בארט סימפסון, ד”ר סוס, פופאי וג’ון לנון. ג’ון לנון לכנסת.

 

3. אילו מניפולציות ייעשו בחוקת הליכוד, ואיך זה ישפיע על הרשימה לכנסת?

 

חוקת הליכוד נכון לכתיבת שורות אלה, מסדיר את אופן סידור הרשימה לכנסת בצורה כזו שנועדה ליצור תחלופה ורענון השורות במפלגה, באמצעות “שריונים” קבועים מראש. בבחירות האחרונות, נעשו שינויים במבנה השריונים על מנת לדחוק החוצה את משה פייגלין וחלק מתומכיו. נכון לעכשיו, החוקה קובעת שהמקום הראשון ברשימה שמור לראש המפלגה (בנימין נתניהו), ואילו המקומות 2-21 שמורים למתמודדים ברשימה הארצית. ברשימה הארצית חייבים להתמודד כל מי שנבחר כח”כ או כיהן כשר בעבר, ולכן בהכרח ש-5 מתוך 25 הח”כים המכהנים שמתכוונים להתמודד שוב, יימצאו את עצמם מחוץ למקומות אלו (השר יוסי פלד אינו צפוי להתמודד). בעלי זכות הצבעה רשאים להצביע ל-12 מתמודדים ברשימה הארצית. המקומות ה-22-38 ברשימה שמורים לעשרה מתמודדים שייבחרו מתוך עשרת המחוזות (כל מצביע רשאי לבחור באדם אחד במחוז שלו), לפי גודל המחוז (המחוז הגדול ביותר ישובץ במקום ה-22, הבא במקום ה-23 וכן הלאה).

 

הסיבה שישנם 17 מקומות השמורים ל-10 נציגי מחוזות היא, שחלק ממקומות אלו משוריינים לנשים, למיעוטים, לעולים חדשים ולצעירים (שמתמודדים ברשימה הארצית). כך שאם אדם נבחר מטעם המחוז שלו למקום מסוים ברשימה, אך זהו מקום המשוריין לאישה והוא איננו אישה- הוא יידחק אחורה ברשימה בשביל לפנות מקום לאישה, או לצעיר, או למיעוט וכד’. החיסרון בשיטה הוא שדווקא ח”כים צעירים שנכנסו לכנסת בבחירות האחרונות, עלולים למצוא את עצמם בחוץ, כיוון שלא הספיקו לבנות לעצמם מערכת תמיכה מספיק גדולה בקרב המתפקדים, וכך השיטה בעצם תנציח את מה שהיא מנסה לשנות. ביום ראשון צפוי נתניהו להביא לאישור את חוקת המפלגה העדכנית, ולפי השמועות, יורחבו המקומות השמורים לרשימה הארצית ל-23 או 24 כדי לאפשר סיכוי לחברי הכנסת המכהנים להיבחר מחדש.

 

מי שהשאירו את החותם הגדול ביותר על הכנסת האחרונה היו הח”כים הצעירים בליכוד, שמצאו את עצמם לבד בזירה הפרלמנטרית לאחר שרוב הותיקים מונו לשרים, ובכל זאת הצליחו להעביר חקיקה נרחבת בכנסת. מעניין יהיה לראות אילו מהם יישארו בכנסת הבאה ואילו פרצופים חדשים נפגוש שם. בינתיים, הח”כים המכהנים ייאלצו להשתסות זה בזה על מנת להיבחר מחדש.

 

4. מפלגות הימין הקטנות: מתאחדים ומתפצלים

 

כבר זמן רב שמופעל לחץ בקרב הציבור הדתי על חברי שתי המפלגות המייצגות אותו- האיחוד הלאומי והבית היהודי להתאחד למפלגה אחת. יש שם הרבה אגו ומריבות על כיסאולוגיה. לקח זמן רב עד שחברי הבית היהודי השתכנעו לקיים פריימריז שבהם, לראשונה, הציבור הדתי יבחר את נציגיו. ממול, האיחוד הלאומי המורכב מ-3 מפלגות קטנות יותר- חלוקים ביניהם בנושא הפריימריז. בעוד אריה אלדד, המייצג את מפלגת “התקווה” ומיכאל בן-ארי, המייצג את מפלגת “ארץ ישראל שלנו” תומכים בקיום פריימריז, הח”כים יעקב כץ ואורי אריאל ממפלגת “תקומה” מתנגדים לכך בתוקף. בינתיים, הגיעו אורי אריאל ויעקב כץ להסכם איחוד עם הבית היהודי בשבוע שעבר, כדי לצמצם לכאורה את מספר המפלגות המייצגות את הציבור הדתי, ואילו אלדד ובן-ארי נשארים בחוץ ולמעשה מנטרלים בכך את משמעות מהלך האיחוד. כעת, במקום מפלגה אחת של-3 ח”כים ומפלגה שנייה של 4 ח”כים, נשארנו עם מפלגה אחת של 5 ועוד מפלגה של 2 ח”כים. טרם ראיתי סקר שמנבא כיצד זה מתרגם למנדטים בכנסת ה-19. אלדד עצמו ביקש לשמוע את דעת הציבור בנושא בעמוד הפייסבוק שלו ביום שישי וקיבל הרבה תגובות המעודדות אותו להצטרף גם הוא לאיחוד עם הבית היהודי, אך טרם התחדש משהו בנושא.

 

אך הערב התבשרנו שלזירה נכנסת מפלגת ימין קטנה שלישית- נפתלי בנט (הוגה תוכנית ההרגעה, שעליו כבר כתבתי בעבר) ואיילת שקד, ראשי תנועת “ישראל שלי”, שעד כה התקיימה בעיקר ברשת, חברו לרבצ”ר לשעבר, תא”ל (במיל’) אביחי רונצקי, ומקימים מפלגה נוספת, שבינתיים נקראת “ישראלים”. איילת שקד, בדף הפייסבוק של “ישראל שלי” בישרה על כך ועל פרישתה מהתנועה וכתבה “אנחנו לא נפצל את מחנה הימין, המטרה היא לאחד אותו” וזכתה לקרוב ל-1000 לייקים נכון לרגע זה, אך גם ליותר מ-200 תגובות, שרובן מביעות תמיכה בבנט ושקד, אך שואלות איך הם מתכוונים לא לפצל את מחנה הימין, כאשר הם עושים בדיוק את אותה הטעות שעושה השמאל בכך שהוא מפצל את קולו לרסיסי מפלגות שכולן בעלות אג’נדה דומה. בינתיים לא ניתנה לכך תשובה.

 

מה שבטוח, הולך להיות מעניין.



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

פוסטים קשורים

טראמפ : “איראן מעולם לא ניצחה במלחמה אבל מעולם לא הפסידה במשא ומתן”

זה הזמן לעלייה מאסיבית של יהודי צרפת לישראל

אל תיתנו לנשיא האיראני החדש לעבוד עליכם