אין עיתונות עם מ”ם אחד

למה ‘מי’ לא מספיק: שחיקת חמש המ”מים בעיתונות המודרנית

חמש השאלות – מי, מה, מתי, איפה ולמה – יחד עם איך, היו מזמן עמוד השדרה של עיתונאות טובה, המבטיחות שהכתבות יהיו מקיפות ומאוזנות. עם זאת, נוף התקשורת של ימינו מתמקד לעתים קרובות ב”מי”, תוך דחיקת האלמנטים החיוניים האחרים לשוליים. שינוי זה הוביל לגישה שטחית יותר לדיווח חדשותי, שבה עומק והקשר מוקרבים לטובת סנסציוניות. על ידי התמקדות בעיקר ב”מי”, העיתונאות המודרנית מסתכנת באובדן אמינותה ובכישלון ליידע את הציבור באופן מלא. מאמר זה בוחן את ההשלכות של מגמה זו ומה היא אומרת לגבי עתיד העיתונאות.

חמש שאלות המ”ם היסודיות בעיתונאות

חמש שאלות המ”ם – מי, מה, מתי, איפה ולמה, עם לעתים גם איך – הן עמוד השדרה של העיתונאות המסורתית. שאלות אלו מנחות כתבים באיסוף מידע מקיף וביצירת כתבות מעוגלות. “מי” מזהה את האנשים המעורבים; “מה” מתאר את האירועים או הפעולות; “מתי” ממקם את ציר הזמן; “איפה” מצביע על המיקום; ו”למה” חוקר את הסיבות מאחורי האירועים. “איך” לעתים קרובות מוסיף עומק על ידי הסבר התהליך או השיטה. מסגרת זו מבטיחה שכל ההיבטים החיוניים של סיפור מכוסים, ומספקת לקוראים הבנה מלאה של האירועים. על ידי התייחסות לכל השאלות הללו, עיתונאים יכולים להימנע מהטיות ולהציג נקודת מבט מאוזנת. עם זאת, ככל שהתעשייה מתפתחת, ישנה מגמה גוברת להתמקד בעיקר ב”מי”, לעתים קרובות על חשבון השאלות החיוניות האחרות, מה שעלול לפגוע בעומק וביושרה של הדיווח.

שינוי במיקוד: עלייתו של ה’מי’

בעיתונות המודרנית, ניכר שינוי בולט לעבר מתן עדיפות ל”מי” בסיפורי חדשות. מגמה זו משמעותה שהשאלות החיוניות האחרות – מה, מתי, איפה, למה ואיך – לעתים קרובות נדחקות לשוליים. המיקוד הזה ב”מי” מונע בעיקר על ידי הביקוש לסנסציוניזם והתחרות הגוברת על תשומת לב הקוראים. אישים בעלי פרופיל גבוה ומעשיהם שולטים בכותרות, בעוד ההקשר הרחב יותר של האירועים לעתים קרובות נזנח. שינוי זה מוביל לסיפורים שעוסקים יותר באישיויות ופחות בדיווח עובדתי ומקיף. התוצאה היא נוף תקשורתי שבו עומק והקשר מוקרבים למען משיכת תשומת לב. כתוצאה מכך, הקהל מקבל הבנה מעוותת של אירועים, דבר שעלול להוביל למידע מוטעה וציבור פחות מיודע. הדגש על ה”מי” על פני שאר השאלות משקף שינויים רחבים יותר בהרגלי צריכת המדיה והלחצים שעומדים בפני ארגוני חדשות בעידן הדיגיטלי.

השלכות של התעלמות מה-W הנוספים

התמקדות רק ב”מי” בעיתונאות יכולה להוביל לדיווח מוטה ושטחי. כאשר עיתונאים מזניחים את ה”מה”, “מתי”, “איפה”, “למה” ו”איך”, לסיפורים חסרים הקשר ועומק. כיסוי חלקי זה עלול לגרום לקהל לקבל הבנה מוטה או שטחית של אירועים. לדוגמה, ללא ה”למה”, המניעים מאחורי פעולות נשארים לא ברורים, מה שמוביל לפרשנויות שגויות. התעלמות מה”מתי” וה”איפה” משמיטה פרטים חיוניים שמעצבים את הנרטיב, בעוד שהיעדרות ה”איך” משאירה בחוץ את התהליכים או השיטות המעורבים. שינוי זה לא רק מערער את היושרה של החדשות אלא גם שוחק את אמון הציבור בתקשורת. עיתונאות מקיפה צריכה לשאוף לצייר תמונה מלאה, תוך הבטחה שכל זווית של סיפור נחקרת ומוצגת לקהל.

השלכות לעתיד העיתונאות

כאשר העיתונאות ממשיכה לתת עדיפות ל’מי’ על פני השאלות החיוניות האחרות, עתיד הדיווח החדשותי נראה שטחי יותר ויותר. מגמה זו מסכנת יצירת נוף תקשורתי מלא בסיפורים מבוססי אישיות שחסרים עומק והקשר. ללא התייחסות ל’מה’, ‘מתי’, ‘איפה’, ‘למה’ ו’איך’, הסיקור החדשותי הופך למקוטע ופחות אינפורמטיבי. הקהל עלול להחמיץ את הבנת התמונה המלאה, מה שמוביל לציבור פחות מיודע. עיתונאים וארגוני תקשורת צריכים לשקול מחדש את גישתם כדי להבטיח שכל ההיבטים של סיפור יכוסו, תוך שמירה על היושרה והמקיפות שהעיתונאות הבטיחה פעם.

המעבר לעבר מתן עדיפות ל”מי” בעיתונאות פוגע בשלמות ובעומק של הדיווח החדשותי. על ידי הזנחת שאר ה-W הבסיסיים, התקשורת מסתכנת במסירת סיפורים לא שלמים, שעלולים להטעות את הציבור. חזרה לעיתונאות מקיפה היא חיונית לשמירה על אמון ומסירת מידע מדויק.



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

פוסטים קשורים

שלום לכם, אל”מ ג’, הרצי הלוי, עמית איסמן ורונן בר. 

פלדשטיין = דרייפוס

שגלי שותקת האש גוברת