מעמדו של נתניהו – נחלש או מתחזק ? ועל דנון, סער וכץ, בנט, הליכוד ש”ס. ושלא נשכח את ליברמן
נתניהו יוצא מהבור, מסתכל ימינה ומסתכל שמאלה ומה הוא רואה ?
שהדור הבא בדרך להדיח אותו. אין ספק כי במלחמה הזאת נתניהו גילה את מה שכולנו ידענו ואת מה שהוא יודע, בתור שוחר היסטוריה: כאשר המנהיג חלש מתגלים רבים הטוענים לכתר ומוכנים לערוף את ראש המנהיג. העיקר להגיע ליעד .וכאשר המנהיג מתחזק פתאום הרי שכל היריבים מתכנסים ומחכים לסיבוב הבא.
בתחילת המלחמה היה נראה שנתניהו נחלש. או אז התזמורת החלה לנגן בצלילים צורמים : בנט זינב מימין וניסה גם להגיע מימין לליברמן. האחרון כינס מסיבת עיתונאים שבה תקף את המדיניות ונפרד מסיעת הליכוד. שרי הליכוד חפרו וחפרו מתחתיו של נתניהו. מספר חברי כנסת הרימו את נס המרד אך ככל שהגיעו האיתותים לקראת סוף הלחימה התברר כי מעמדו של נתניהו איתן. ולא נשכח את הקולות נגד חבר כנסת בכיר. אותו ח”כ שהיה קשור לנסיון הפוטש שאולי היה על קו הזינוק אבל אפילו לא גמר את הספרינט של הזינוק.
הקולות נחלשו ואחד השרים לא יוע מה לעשות עם עצמו. אחד מחברי הכנסת שהיו בסוד המהלך הביע את דעתו כי לנתניהו יש מזל. ואם ימשיך המהלך שנתניהו מבסס כח בתוך מה שהיה בעבר מצביעי קדימה אז החלפתו לא תהיה פשוטה וזאת בניגוד להערכות של לפני המלחמה.
אך אם יתברר בעוד כחודש כי נתניהו הפסיד גם את קולות הימין וגם את קולות המרכז אז הכוחות יצאו מהמחפרות למאבק פנימי בתוך הליכוד. קטונתי ליד כל מובילי דעת הקהל ומדיניאים גדולים אך אני רואה כי מי שהוביל את צוק איתן שיחק על לוח השחמט בצורה של רב אומן, במערכה זאת הצליחו להוביל את הלוחמה המדינית והצבאית במיומנות וקור רוח .
התחלנו את המערכה כאשר כל מי שחזה או ניבא את התהליכים הסביר כי לאחר שהרשות הפלסטינית פיצצה את השיחות לא תהייה לגטימיות למבצע בעזה, המשכנו בפגיעה אנושה החמאס. אלו הרוצים הכרעה צריכים להבין כי לא מדובר במצב רגיל אלא במצב בעייתי שנתניהו יצטרך לפתור.
דני דנון
סגן שר הביטחון המודח מחכה בסבלנות. מחוץ לליכוד לא מודעים לכח המוסדות אך ממעמדו כיו”ר מרכז הליכוד הוא עומד בראש השינויים. החשוב מכולם הוא השינוי של שינוי שיטת הבחירות בליכוד. כזכור, מרכז הליכוד לא פופולארי אבל במידה ויהיה איזה שילוב של גוף בוחר גדול יותר נראה שינוי. ללא ספק נראה את דנון מנצל את ההסכמות שיש ומכנס את המרכז כולל דיון מדיני.
כץ
ובתוך המאבק כנגד נתניהו ישנה חזית שבראשה עומד שר הפנים גדעון סער. אליו מצטרפים השר סילבן שלום וחברי הכנסת יריב לוין ומירי רגב. הם יצטרפו לעתירה כנגד יו”ר המזכירות ישראל כץ על המשאל טלפוני שהיה השבוע. במשאל נשאלו הנשאלים שתי שאלות : האחת, בדבר מינויו של ישראל כץ כיו”ר ועדת הכספים. ואילו השנייה נגעה להטלת הסמכות על ישראל כץ לאייש את ועדות המזכירות.
התוצאה הייתה : 72 בעד 11 נגד והשאר נמנעו.
אל העתירה הצטרפו גם כאלה שנמנעו או תמכו.
וכך יש עתירה עם 21 חתומים ובראשם השרים סער וסילבן.
עכשיו נשאר לראות מה בית הדין יקבע? שני הצדדים למרות הפערים טוענים לניצחון. כך, במחנה של מתנגדי כץ עולה טענה שבסיס ההתנגדות הגלוי הוא בסיס רציני .לטענתם, בעבר לא היה בסיס כזה גדול. הבסיס בנוי על קבוצות השרים, על סיעת הליכוד בהסתדרות והקבוצה של ארנון גלעדי בתל אביב. דודו אמסלם מירושלים הצטרף לעתירה .
מנגד אצל ישראל טוענים כי בסיס הכוח יותר גדול וכי חלק מאלה שחתמו על העתירה עשו זאת תחת הפחדה ואיומים.
בכל מקרה הזירות של המזכירות ומרכז הליכוד ייצרו הרבה פעילות בעת הקרובה.
סער
ללא ספק בשנה האחרונה ביסס את מעמדו כמי שעומד בראש החץ בעידן של אחרי נתניהו. אמנם עוד לא רואים כיצד הוא מנצח אבל בסיס הכח שלו מתיצב .
כבר הזכרנו בעבר כי מחנה גדעון סער בנוי על אקוניס ומירי רגב, אך צריך לזכור כי השיתוף פעולה שעשה ביחד עם חיים כץ במרוץ של רובי ריבלין על נשיאות המדינה ומיד אחרי זה היה זה שעשה סולחה בין כרמל שאמה לחיים כץ , והברית שנרקמה כעת מול השר ישראל כץ בתוך המזכירות שם משתפים פעולה עם שר הפנים השר סילבן שלום ויור הסיעה יריב לוין.
כל אלה יכולים להיות הבסיס כנגד נתניהו.
בנט להמונים
אם בעבר הגדיר לנין את הדת כאופיום להמונים אז פה בעת המלחמה נוצר בנט להמונים. הם נוהרים אחרי הסיסמאות שלו שהן כל מה שהציבור רוצה לשמוע פרט למחיר.
בכל מקרה, בנט ביסס את מעמדו כמנהיג לימין הליכוד וליברמן יצא מהמשבצת הזאת אך צריך לזכור כי ככל שכוחו של בנט יתחזק כך תוחלש היכולת להקים ממשלת ימין. מה שמוגדר גוש הימין הוא כולל חרדים. חרדים לא ימליכו חובש כיפה סיכה לראש הממשלה בישראל. ולכן יצא נצחונו של בנט בהפסדו של המחנה הלאומי.
ליברמן
הוא המפסיד הגדול כי בכל מקרה הוא איבד את מעמדו כמנהיג הימין ואחרי המלחמה גם המרכז בסיס הכוח שלו מרוט עד כדי שהוא צריך שיקום רציני. איני יודע מי שלח את ליברמן לאותה מסיבת עיתונאים בבוקר של היציאה למלחמה ואיני מבין מדוע הוא התנתק ממשרד החוץ ולא פעל במקביל לנתניהו על מהלכים מדיניים. ליברמן פשוט הוציא את עצמו מההנהגה וחוץ מהודעות לתקשורת הוא היה נוכח נפקד.
זה לא ליברמן שאנחנו מכירים נראה כי משהו עובר על ליברמן. הפעילות שלו היום היא על גבול החראקירי הפוליטי ועד הימור פרוע שכל המהלכים שלו יצרו מפץ פוליטי שיציל אותו ואת מפלגתו.
הליכוד
ללא ספק הליכוד יוצא מהמלחמה הזאת כמי שהפסיד את בסיס התמיכה שלו. עכשיו הליכוד כמפלגה תלוי יותר בנתניהו מאשר בדרך שלו. מי שמושך את הקולות של קדימה הוא נתניהו. כלומר הקולות של המרכז בימין בנט לוקח את הקופה ואם לא התאחדו מסביב לנתניהו הליכוד ירד בבחירות הבאות לאזור של 2006 שאז קיבל 12 מנדטים. ההבדל הוא שבמצב כזה בנט יזכה ביותר מנדטים והליכוד יהפוך להיות מפלגת לווין. מה שנשאר לליכוד היום זה לפנות לקולות של גוש המרכז כדי לנצל את המעמד של נתניהו עכשיו בציבור הזה
ש”ס
אריה דרעי עושה בית ספר לאלי ישי, שמחזיק את הפלגים היותר ימניים בש”ס. דרעי חותך אותו מימין. מתברר כי מקורבו הזמר בני אלבז החל במאבק נגד השמאל בישראל. כך עד הבחירות הזמר המזוקן יצור לעצמו מעמד בציבור הימני ואז יופיע ברשימת ש”ס ויקח את המשבצת של אלי ישי.
משהו לא טוב קורה בדובר צהל
נראה שהדובר מנוהל על ידי צוות לשכת דובר צהל ולא להיפך. כמאזין לשיח התקשורתי בנושא עולה תחושה קשה.
שתיים מבכירות נשות התקשורת הציבורית, הכתבת הצבאית הוותיקה והמנוסה ( מדליקת המשואה) כרמלה מנשה, והכתבת והפרשנית המעולה אילה חסון, יצאו בגלוי ובאופן עינייני נגד התנהלות דובר צה”ל. לא ברמה אישית אלא מהותית עיניינית. ריח של חשד כבד להפעלת איומים וסחיטה מצד ערוצי התקשורת הפרטית למד חלוקת אייטמים מוטת כנגד התקשורת הציבורית העצמאית עולה.
על בעל הבית הרמטכל לצד שר הבטחון לדאוג להנהלות תקינה ולעשות סדר בדובר צהל ויפה שעה אחת
קודם.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
