ד”ר אפרים אבן מביא לנו זווית ראייה מרתקת על מנחם בגין
אחת מתכונותיו היפות ביותר של מנחם בגין, שאתמול מלאו עשרים שנה להסתלקותו, הייתה אמירת האמת ורק האמת בכל מצב ובכל תנאי.
מתברר ללא ספק כי מפקד האצ”ל האחרון וראש הממשלה השישי של מדינת ישראל לא הוציא מעולם בחייו הפרטיים והציבוריים דבר שקר מפיו. תמיד דיבר אמת, רק אמת, ורק לפעמים נדירות לא אמר את כל האמת.
באוגוסט 1944, כמחצית השנה בלבד לאחר הכרזת המרד נגד השלטון הבריטי בארץ-ישראל, שלח בגין את לוחמי האצ”ל לפעולת החרמת נשק מאת הבריטים. הימים היו ימי מלחמת העולם, וכדי שלא לפגוע במאמץ המלחמתי הבריטי נגד גרמניה הנאצית, הותקפו בנייני בולשת ובנייני משטרה ביפו ובתל-אביב. מחנות הצבא וקרונות הרכבת, שיהיו בשנים הבאות מקור הרכש העיקרי של כלי נשק עבור האצ”ל, היו עדיין מחוץ לתחום הפעילות של המחתרת. אחר ההתקפה הזאת פרסם האצ”ל כרוז ובו תיאר את ההתקפות ואת תוצאותיהן. בכרוז נאמר כי בכל המקומות שהותקפו “נלקח שלל צבאי; הוחרמו שמונה-עשר (18) רובים אנגלים הניתנים לשימוש מיידי”.
בקרב ידידי האצ”ל עוררה הודעה זו רוגז מה. “למה לא להניח לאוכלוסייה, הזקוקה לנחמה ולהרמת ‘המוראל’, לחשוב שרכישת הנשק היא גדולה פי כמה וכמה?!” שאלו אלה. תשובתו הנחרצת של בגין, האופיינית לדרכו האישית והציבורית במשך כל ימי חייו, הייתה זו: “לא ניבלנו את פינו או את עטנו בהודעות כזב או בדברי שקר”!
אכן, זאב בנימין, בנו של בגין, המכהן כיום כשר בממשלת ישראל, מעיד כי מאביו ולא ממקור אחר הוא שמע לראשונה על אברהם לינקולן, “האיש שלא אמר דבר שקר” מעודו, שכן גם בגין, כמו לינקולן, הקפיד כל ימיו שלא להוציא מפיו אלא דברי אמת בלבד. אמנם, מוסיף הבן, לא תמיד יכול היה אביו במהלך שירותו הציבורי הארוך לומר את כל האמת לכל אחד, “אבל הוא מעולם לא הטעה בציבור או בשיחה אישית”.
אך למען האמת היו רק שני “יוצאים מן הכלל” בעניין זה.
על האחד מספר שלמה נקדימון בספרו “אלטלנה”: כשעגנה הספינה “אלטלנה” בחוף כפר ויתקין, ואנשי האצ”ל, תוך כדי ההתרחשויות בינם לבין בין כוחות הצבא שנשלחו למקום, החלו לפרק את הנשק מן הספינה, הופיעו לפתע משקיפי האו”ם. אנשי האצ”ל לא הרשו להם להתקרב לחוף, אך אלה הציגו מסמכים ולפיהם מתירה להם ממשלת ישראל הזמנית לבדוק בכל מקום שבשליטת היהודים חשדות להפרת ההפוגה שהוכרזה אז בקרבות, ועמדו על דרישתם לאפשר את הגעתם לחוף. “אנו אנשי אצ”ל, ומקבלים הוראות רק מהמפקד הראשי של ארגוננו”, השיבו להם אנשי האצ”ל, והוסיפו לחסום את דרכם של אלה. נחושים ברצונם להגיע אל הספינה, ביקשו משקיפי האו”ם להיפגש עם המפקד הראשי, עם בגין. ברגע של חולשה ומפני שכל מעייניהם היו נתונים לגורל הנשק היקר שבספינה, השיבו להם אנשי האצ”ל כי בגין איננו שם. האמת היא כי בגין היה שם, אלא שבחלק אחר של השטח.
על היוצא מן הכלל השני סיפר דן פתיר, שהיה היועץ לענייני תקשורת של ראש הממשלה בגין: כשבשנת 1978 נקלעו השיחות שבין סדאת לבגין למבוי סתום והיה חשש כי בין מצרים לישראל לא ייעשה חוזה שלום, ביקר מזכיר המדינה האמריקנית ואנס בלשכת ראש הממשלה בגין בירושלים והודיעו כי נשיא ארצות הברית קרטר עתיד לפרסם הזמנה לבגין ולסדאת לבוא לקמפ-דייויד לשיחות פנים אל פנים בתיווך הנשיא עצמו. בגין הסכים. ואנס ביקש מבגין שלא לפרסם בשום צורה את הדבר, לפני שהוא, ואנס, ייפגש עם סדאת ויקבל גם את אישורו להתוועדות זו בקמפ-דייויד. בגין נעתר לבקשה. אך רק יצא בגין מהפגישה בלשכתו עם ואנס שאל אותו העיתונאי האמריקני שבייד: “הנכון הדבר שנשיא ארצות הברית הזמינך לוושינגטון?” נאמן להבטחתו לואנס השיב בגין בקול רפה: “לא”.
חיש מהר עמד בגין על טעותו. “מה עשיתי?!” אמר כמתוודה באוזני פתיר.
“לא נורא!” אמר לו פתיר “זה שקר לָבָן למען השלום!”
אלא שמצפונו של בגין נְקָפוֹ. כשפורסמו פרטי ההתוועדות בקמפ-דייויד, מיהר ושלח מכתב התנצלות לשבייד. זה התרגש מאוד מן המכתב. “הרבה שנים אני עוסק בעיתונאות, אך זו לי הפעם הראשונה שאני רואה ראש ממשלה המתנצל על שהוציא מפיו דבר לא אמת” אמר לחבריו.
(הדברים ראו אור ב”מעריב” מיום ד’ באדר תשע”ב (27 בפברואר 2012)
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
