משה כחלון, משה פייגלין וגדעון סער, כולם היו נכסים אלקטורלים לליכוד. מה גרם להם לעזוב את הבית? תמר הר פז כותבת על נאמנות ועל נתניהו
לפני שאני מתחילה בכתיבת המאמר הזה , אני רוצה להפנות את תשומת הלב לנתון חשוב. משה פייגלין הוא הפוליטיקאי היחיד, שנכנס במערכת הבחירות של 2012 לעשירייה השנייה ברשימת ליכוד מבלי לכהן לפני כן ח”כ ושלא במשבצת שריון והוא הצליח להישאר בעשירייה השנייה גם בפריימריס הנוכחים. הישג לא קטן בהתחשב בכך שהייתה לו קדנציה קצרה מאוד להוכיח את עצמו וגם נסיבות משפחתיות לא פשוטות להתמודד איתן. עקב השריונים הוא זז אחורה, פעם ראשונה מהמקום ה- 17 למקום ה- 19 עקב השריונים של נתניהו ופעם שנייה למקום ה- 36 עקב השריונים השוטפים.
אילו היו השריונים מסודרים באותו האופן שהיו במערכות הפריימריס הקודמים, לא היה המיקום במשבצת ה- 17 וגם לא במשבצת ה- 19 מונע ממנו להיכנס לכנסת, אלא שבפריימריס הנוכחים השריונים הרגילים קודמו באופן חסר תקדים לאמצע העשירייה השנייה.
יחד עם זאת, נכון שניבאו לו מיקום יותר גבוה ברשימה. אז מה קרה? יתכן שחלק מאנשי הליכוד נמנעו מלהצביע לו מתוך אמונה שמתפקדים של פייגלין הגיעו לליכוד רק כדי לנצל אותו ובפועל בזמן האמת של הבחירות הם הולכים ומצביעים למפלגת הבית יהודי. בדרך כלל הטיעון נשען על אחוזי ההצבעה הנמוכים שיש לנו מאחורי הקו הירוק. צריך רק לקחת בחשבון שני דברים. בבחירות האחרונות מספר המצביעים שלנו ביו”ש היה כפול ממספר המתפקדים והיווה את אחוז ההצבעה הגבוה ביותר שקיבלנו ביו”ש מאז שארעה ההתנתקות והדבר השני הוא שרוב המתפקדים של פייגלין לא מגיעים מיו”ש, אלא שייכים לאוכלוסיית הכיפות הסרוגות, שבתוכי הקו הירוק. זו גם הסבה שבפריימריס לראשות הליכוד בינואר 2012 נתניהו קיבל יותר קולות מפייגלין בכל הקלפיות שביו”ש והקלפיות בהן פייגלין היה חזק, היו בתוך הקו הירוק ולכן אם רוצים לבדוק את הצבעתם המתפקדים של פייגלין, צריך לבדוק בכמה עלינו בפתח תקווה, גבעת שמואל, ירושלים וכל אותם אזורים שחיה בהם אוכלוסיית כיפות סרוגות.
ועדיין נכון שיש בתוכנו כאלה שהרגישו שפייגלין בא לדחוק אותם. שהוא לא ליכוד אמיתי. אז נשים לרגע בצד את כל אלה שלשיטתם צחי הנגבי והפורשים האחרים לקדימה שחזרו כשזה השתלם להם, הם יותר ליכוד מאשר פייגלין, שנמצא בליכוד כבר 20 שנה, ונשים בצד את השאלה האם המצביעים בפריימריס בבית ג’אן באמת שמים בבחירות הארציות את הפתק מח”ל בקלפי, או כל המתפקדים החדשים של השלטון המקומי , שבאו אלינו בעקבות יו”ר המרכז לשלטון מקומי, עשו את זה רק כי באמת אידיאולוגיית הליכוד התחילה פתאום כל כך לבעור בעצמותיהם.
זכותם של אנשים גם לחשוש מזה שבאו לדחוק אותם וזכותם המלאה לנסות למנוע את זה. רק כדאי אולי קודם לעשות בירור אם באמת זה מצב הדברים. כי מי שבעיקר האשימה את פייגלין בכוונות השתלטות על הליכוד זו התקשורת והיא כמו שאנחנו יודעים בדרך כלל, לא דורשת טובתו של הליכוד. מוזר שאחרי כ”כ הרבה שנים בהן התקשורת מכפישה ומתעבת את הליכוד , פתאום היא מכנה אותו “הליכוד האמיתי” וחרדה כל כך לשמור עליו מפני פייגלין ואנשיו.
במיוחד שהיא לא הייתה חרדה כ”כ לשמור על הליכוד האמיתי, כששרון הפר את האידיאולוגיה שלו תוך כדי התעלמות מתוצאות משאל המתפקדים, או כשעסקני “קדימה” חזרו אליו , ובמיוחד שהיא מחבבת מאוד את קבוצת “הליכודניקים החדשים” שאנשיה מכריזים בריש גלי שהתפקדו לליכוד כדי לשנות את אופיו שמאלה (כן, הכוונה היא לקבוצה הפאתטית ההיא, שמנסה כל הזמן לגרום לנו לחשוב שהיא יותר גדולה ממה שהיא באמת).
אם כך, האם יתכן שהתקשורת כ”כ שונאת את פייגלין, דווקא כי הוא עושה משהו נכון. התקשורת בואו לא נטעה, חולמת כל הזמן על התנתקות נוספת. היא יודעת שלשמאל אין אפשרות לעשות את זה, אבל הליכוד כיום מזכיר לה מאוד את הליכוד שבצע את ההתנתקות ב- 2005. ראש מפלגה חזק, שמכופף את החוקים כל הזמן, מנגנון שסובל משחיתויות , (כגון קלפי שיש בה יותר מצביעים ממה שנרשם, תוצאות הצבעה שלא מתחלקות ב- 11, למרות שהיו 11 מועמדים, משקיפים שהורחקו מהקלפיות, וראש המטה של נתניהו, שדואג לקידום השריונים לאמצע העשירייה השנייה רק כדי שהגיס שלו, ז’קי לוי שעתיד להיבחר במשבצת הגליל והעמקים יכנס למקום ריאלי). נוסיף לכל זה את העובדה שנתניהו יותר מבוגר וידועה נטייתם של ראשי ממשלה מתבגרים , לרצות להותיר חותם על ההיסטוריה באמצעות הסכם ויתור שטחים מטופש ונבין למה התקשורת מתחילה לטפח תקוות שמה שקרה ב- 2005 יחזור על עצמו ולכן גם היא מעוניינת להזיז את משה פייגלין כי היא יודעת שאם זה יקרה, הוא יהיה אחד מאלה שיוכלו לעצור את זה בליכוד (בטוח שיותר מכמה נבחרים שנמצאים היום ליד נתניהו והיו אותם מלחכי פנכה שאפשרו לשרון להתעלם ממשאל חברי המרכז בזמנו ומשום מה היום יש מי שטוען שהם הליכוד האמיתי).
וכל מי ששמע את הנאום שנשא פייגלין בבנייני האומה, יודע שהוא היה מאופק ומכובד. הוא לא התלהם ולא הטיח האשמות. הוא קיבל את התוצאה באצילות מבלי לדרוש ספירה חוזרת ומבלי להגיש עררים (למרות שכאמור בפריימריס האלה היה על מה) ובנקודה הזו לפחות הוא הוכיח שיש לו את ההדר הז’בוטינסקאי הנדרש.
אבל גם פייגלין הוא חלק ממגמה גדולה יותר של נטישות שקורית
עכשו לליכוד. משה כחלון היה הראשון לנטוש אותנו, אחריו עזב גדעון סער ועכשו משה פייגלין וגם גלעד ארדן התנדנד החוצה ובסוף נשאר. נראה שב- 2 הקדנציות האחרונות כל מי שיכול להצמיח איזשהו שיעור קומה מועלם. משה כחלון, גדעון סער ומשה פייגלין כולם היו נכסים אלקטוראליים, וכל אחד מהם דיבר אל קהל בוחרים אחר , גדעון סער היה חביב גם על אנשי התקשורת ועל “הצפונים התל אביביים”. משה כחלון הפופולארי נתן לליכוד את ההיבט החברתי ופייגלין היה המענה של הליכוד לסחף של בוחרים לכיוון “הבית היהודי” ונתפס גם כבעל עמדות ליברליות בנושאי כלכלה וחברה. מעבר להיבט האלקטורלי היה לכל אחד מהם גם כישורים אישיים ויכולות שיכלו לשמש לנו לתועלת. ועכשו נשאלת השאלה, אייך כל הנטישות האלה קורות? אין זה דבר רגיל שאנשים בוחרים לנטוש מפלגת שלטון דווקא בשעה שהיא יציבה וחזקה כל כך. אז מה גרם להם להרגיש שאין להם מה לחפש כאן יותר?
כיום לנתניהו יש בעלי ברית חדשים שמאוד נחושים להוכיח לו נאמנות . כדאי שישתדלו לזכור שגם כחלון וגדעון סער, החלו כבעלי ברית נאמנים של נתניהו וכדאי שגם אנחנו נזכור שההצלחה שלנו בשתי מערכות הבחירות האחרונות, לא נזקפת אך ורק לזכות נתניהו, אלא גם לנבחרת המוצלחת והמגוונת שהקיפה אותו, נבחרת שלא כולה כבר תהיה איתנו בבחירות האלה.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
