קובי כהן על מתווה נתניהו שרבים בעם היו רוצים לראות
“אזרחי ישראל, לפני כחצי שעה הנחיתי את מזכיר הממשלה להוציא מכתבי פיטורין לשר החוץ, מר אביגדור ליברמן, ולשר הפנים, מר אלי ישי. אני מודה להם על שירותם עבור המדינה, אולם אני סבור כי כשלו במילוי תפקידיהם. בעת הזו, מדינת ישראל צריכה להתנהל אחרת. אני קורא מכאן ליו”ר האופוזיציה, הגב’ ציפי לבני, להצטרף לממשלה על מנת לערוך ביחד מקצה שיפורים בשיטת הממשל, ולצאת לדרך מדינית חדשה. אני מציע להפקיד בידיה את ניהול המו”מ עם הפלשתינאים, ובמידה ויהיו חילוקי דעות טרם חתימה על הסכם שלום – נלך לבחירות והעם יכריע”.
איני נמנה על תומכיו של ראש הממשלה, ואף לא על תומכיה של יושבת ראש האופוזיציה; אך במצב הקשה אליו נקלעה ישראל, הן מבחינה בינלאומית והן מבחינת הבעיות הפנימיות שאיתן היא מתמודדת, אין מנוס משילוב כוחות בין השניים. הודעה פומבית שכזו תחזיר את היוזמה לידיו של נתניהו ותעמיד את לבני במצב בו לא תוכל לסרב לקריאתו, הן מבחינה פוליטית והן מבחינה ציבורית.
ראש הממשלה, למרות הצהרותיו הבוטחות, נתון כיום לחסדיהם של אביגדור ליברמן ואלי ישי. האחד אמור, במסגרת תפקידו, לכבות שריפות מדיניות, אך במקום זאת הוא מצית אותן חדשות לבקרים; השני אמור, במסגרת תפקידו, לכבות שריפות אמיתיות, אך במקום זאת הוא עסוק בהזרמת תקציבים למוסדות החינוך התורני. איש מהם אינו ראוי לאחוז במשרתו, אך שניהם גם יחד אוחזים את ראש הממשלה במקום רגיש.
על-מנת להפסיק להיות בן-ערובה, על נתניהו לאזור אומץ ולעשות את מה שראש ממשלה אמור לעשות – להנהיג על ידי קבלת החלטות. אמנם מדובר בצעד קשה, אך בדיוק בצעדים כאלה נבחן מנהיג. פיטורי ליברמן וישי והחלפת הרכב הקואליציה עשויים להציל את הקדנציה של ביבי, ואולי אף לסדר לו קדנציה שלישית במשרד ראש הממשלה. בינתיים, האיש שקיבל הזדמנות שניה בתפקיד החשוב ביותר במדינה מבזבז את האשראי המחודש שניתן לו, ומשאיר אחריו שובל דהוי של בלבול וחוסר החלטיות בדרכו אל תהום הנשיה של ההיסטוריה.
ודווקא יש לו, לביבי, הזדמנות נדירה להשאיר חותם ממשי – בכנסת קיים כיום רוב שתומך בתיקון העיוותים של שיטת הממשל הנוכחית. אין צורך במהפכה, אף לא במשטר נשיאותי. העלאה פשוטה של אחוז החסימה; הבטחת ראשות הממשלה ליו”ר המפלגה הגדולה ביותר; וקביעה כי ידרש רוב מיוחד של שני שלישים מחברי הכנסת על מנת להדיחו – צעדים אלה יחוללו שינוי של ממש ביציבות הפוליטית וביכולת המשילות בישראל.
גם בחזית המדינית יכול שינוי הרכב הקואליציה ליצוק תוכן של ממש לקדנציה של נתניהו, במקום הקיפאון המאובן שבו לכודה ממשלתו הנוכחית. נתניהו, וזו זכותו, מעריך כי לא ניתן להגיע להסכם עם ההנהגה הנוכחית של הפלשתינאים. אך גם על פי תפישה זו, הענקת מושכות המו”מ ללבני יכולה להניב לו אחת משתי תוצאות רצויות: או שיתברר כי צדק בהערכתו ואכן אין פרטנר לשלום, ואז יזכה בוודאי לאמון מחודש של העם; לחלופין, עשוי להתברר כי המהלך האמיץ שבו נקט הוביל לפריצת דרך היסטורית, ואז יגרוף את הקרדיט לקראת הבחירות הבאות.
כך או כך, ראש הממשלה חייב לטרוף את הקלפים. המצב הנוכחי מוליך אותו לאבדון פוליטי, ואת המדינה לדרך ללא מוצא. עליו להסיר את הכבלים של ליברמן וש”ס, לקחת את היוזמה לידיו ולנסות להתחיל מחדש. עליו לחזור להיות ביבי מהסיירת – יוזם, נועז, יצירתי ומוביל; ולחדול מלהיות צל דהוי של פוליטיקאי מפוחד ומזדקן, שרק רוצה לחזור הביתה בשלום.
* הכותב הוא בוגר התכנית למנהיגות לאומית במכון למנהיגות העתיד שבנגב.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
