שר התקשורת החליט : הקץ לקנסות היציאה שגובות חברות הסלולר

משרד התקשורת מפרסם שימוע לחברות הסלולר, חברות הטלפוניה הפנים ארציות וספקי גישה לתשתית אינטרנט (Isp), ומפעילים בינלאומיים, על כוונת המשרד להגביל את דמי היציאה אשר חברות אלה רשאיות לגבות מלקוח פרטי להתנתק מהחברה גם במהלך תקופת התחייבות.  

 

המהלך המתואר נובע מתלונות רבות, בנוגע לדמי יציאה גבוהים ובלתי שקופים לצרכן, אשר התקבלו במשרד במהלך השנים האחרונות. צעד רגולטורי זה הינו חלק מהמאמץ הנמשך של שר התקשורת משה כחלון וצוות משרדו, להביא להורדת חסמי יציאה/מעבר בין חברות, אשר תגרום להגברת התחרות בשווקי התקשורת ולשיווקן של תוכניות משופרות למנויים. 

חלק ניכר מההסכמים המוצעים על ידי חברות הסלולר, חברות הטלפוניה הפנים ארציות, ספקי גישה לתשתית אינטרנט (Isp), ומפעילים בינלאומיים, כוללים את התחייבות הלקוח לעמידה

 

 

בתנאים לגבי היקף צריכת שירותים, גובה התשלום או תנאי התשלום, במהלך תקופה מוגדרת. אי עמידה באותם תנאים במהלך אותה תקופה כרוכה בתשלום, לרבות החזר הטבה או דמי יציאה.    

במשרד התקשורת התקבלו במהלך השנים האחרונות תלונות רבות של מנויים בנוגע לתשלום אשר הם נדרשים לשלם לחברות תקשורת בגין הפרת התחייבותם. מהתלונות עולה כי דמי  היציאה הגבוהים הופכים לחסם מעבר ממשי אשר אינו מאפשר למנוי לעבור ולקבל שירותים מחברה מתחרה. בנוסף, נמצא כי תלונות מנויים רבות מתייחסות להיעדר שקיפות לגבי העובדה כי הפרת ההתחייבות כרוכה בתשלום ומהו אופן חישובו של אותו התשלום.

 

כאמור, המשרד רואה חשיבות רבה בנקיטת צעדים רגולטורים שונים, אשר מטרתם הינה הגברת התחרות בשווקי התקשורת בכלל, ובמגזר הפרטי בפרט. המשרד מבקש לדאוג לטובת המנוי, ולהבטיח כי כל לקוח בישראל יוכל ליהנות מהשירותים האיכותיים ביותר, בתנאים המיטביים עבורו.

לשם כך, סבור המשרד כי יש להבטיח שכל צרכן יוכל להתנייד בין החברות במידה והוא מעוניין בכך. מאידך, המשרד מכיר בכך שנאמנות צרכנית לחברה, עשויה לחסוך בעלויותיה של החברה. ככל שחלק מסוים מחסכון זה מגולגל ישירות למנוי, הרי שפרקטיקה זו עשויה להיטיב עם המנויים. לפיכך, המשרד רואה חשיבות רבה במציאת האיזון שבין מתן אפשרות לשיווקן של תוכניות בהן קיימת תקופת התחייבות לבין קביעת רף מירבי לגובה דמי היציאה של המנוי מהתחייבותו כלפי החברה, באופן שיתרום להגברת התחרות בין החברות.

 

להערכת המשרד, קנס יציאה המהווה יותר מ- 10% מהחשבון החודשי הממוצע ששילם המנוי לבעל הרשיון בתקופת ההתחייבות כפול מספר החודשים שנותרו עד תום תקופת ההתחייבות, מהווה חסם יציאה.

החזר הטבה – אשר על כן מוצע לקבוע כי דמי היציאה לא יעלו על 10% מהחשבון החודשי הממוצע ששילם המנוי לבעל הרשיון בתקופת ההתחייבות כפול מספר החודשים שנותרו עד תום תקופת ההתחייבות. באופן זה אף יוסדר חישוב דמי היציאה באופן אחיד לכל בעלי הרישיונות בשוק התקשורת ותוגבר השקיפות למנוי.

 

המשרד מודע לכך כי קיימות הטבות חד פעמיות אשר חברות התקשורת מעניקות למנוייהם במסגרת הסכמי התקשרות הכוללים תקופת התחייבות. הטבות אלו יכולות להיות מוצר הניתן למנוי (מחשב, צג מחשב, כרטיסים להופעות וכד’), חבילת שירות בחינם (100 דקות שיחה, חודש שירות חינם וכד’) או סבסוד ישיר לכאורה של מכשיר הקצה. החזר בגין הטבות אלו, במקרים בהם המנוי הפר את התחייבותו, יגולם בדמי היציאה ולא ייגבה בשום אופן אחר מהמנוי.

 

האפשרות כי הדבר יביא לכך שלא תיוותר כדאיות כלכלית לחברה  להעניק הטבות “חד פעמיות” אלו למנוי, ולפיכך תופסק הענקתן, נלקחה בחשבון ע”י המשרד. יחד עם זאת, המשרד בדעה כי דרישת תשלום נוספת מהמנוי עבור החזר בגין “הטבה חד פעמית” שהוענקה לו, מהווה חסם מעבר נוסף, ואילו טובת המנוי תגיע לידי מקסום ככל שחסמי היציאה/מעבר בין החברות יופחתו, התחרות ביניהם תגבר וכתוצאה מכך – תנאי ההתקשרות, ובכללם תעריפי ההתקשרות, ישופרו.

 

לכן, שוקל המשרד לקבוע לעניין מנוי אשר רכש מהחברה ציוד קצה, אשר התשלום עבורו נעשה בתשלומים, כי במידה והמנוי הפר את ההתחייבות הכלולה בהסכם ההתקשרות בינו לבין החברה, לקבלת שירותי החברה, לא תהא רשאית החברה  לדרוש מהמנוי לשלם בתשלום אחד את יתרת התשלומים שנותרו לו, אלא, עליה לאפשר לו להמשיך ולשלם את היתרה, במספר התשלומים שנותרו[1] .

עוד שוקל המשרד לקבוע כי בעל רשיון המעוניין לאפשר למנוי לרכוש ציוד קצה בתשלומים, יהיה רשאי לעשות זאת רק באמצעות עסקת אשראי בין המנוי לבין חברת האשראי, ולא באמצעות הרשאה לחיוב כרטיס האשראי של המנוי באופן שמחייב את המשך הקשר בין החברה לבין המנוי אף לאחר שהמנוי ביקש להספיק לקבל מבעל הרשיון את שירותיו, וזאת על מנת להבטיח כי לבעל הרשיון לא תהיה גישה לאמצעי התשלום של מנוי שביקש לסיים באופן מוחלט את ההתקשרות עמו.

 

החברה תהיה רשאית  לדרוש דמי יציאה מרביים, אשר יחושבו על פי הנוסחה הבאה:

ממוצע חשבון חודשי של המנוי בתקופת ההתחייבות עד למועד עזיבתו x 10% x מספר החודשים שנותרו עד לתום תקופת ההתחייבות.

לדוגמא:

ממוצע חשבון של המנוי בתקופת ההתחיבות עד למועד עזיבת המנוי – 250 ₪;

משך תקופת ההתחייבות – 18 חודשים;

המנוי מבקש לעזוב כעבור 9 חודשים.

התשלום אשר יידרש לשלם בגין הפרת ההתחייבות:

250X10% X 14 = 225 ₪.

 

החברה תציין בהסכם ההתקשרות ובעמוד עיקרי פרטי התוכנית, ככל שקיים, כדלקמן נוסח זה:

“במידה ולא תעמוד בהתחייבות המופיעה בהסכם ההתקשרות, יהיה עליך לשלם דמי יציאה, אשר לא יעלו על הסכום המפורט להלן:

ממוצע החשבון החודשי שלך בתקופת ההתחייבות עד למועד עזיבתךX  10% X  יתרת החודשים עד תום תקופת ההתחייבות”.

 

יש לציין כי השימוע מתייחס ללקוחות פרטיים בלבד.

---