עמרי אקוניס כותב לליכודניק מה היה יצחק שמיר עבורו. הוא מיטיב להגדיר זאת במילה אחת : “שמיריזם”
הזכרון הראשון שלי מדמותו של אחד מהמנהיגים הכי גדולים שקמו לעם ישראל הוא תמונה על לוח שעם בחדרו של אחי הגדול,אופיר.
על לוח השעם הזה היו תלויות תמונות אישיות וגזרי עיתונים מצחיקים, אך במרכז הלוח נתלו שתי תמונות רציניות של שני מנהיגים גדולים- מן הצד האחד דמותו של מנחם בגין ומן הצד השני תמונותו של יצחק שמיר כשביניהם תלוי לו סמל מחתרת האצ”ל.
בשביל ילד בן 7 שהדבר הראשון שניצב לנגד עיניו כאשר הוא נכנס לחדרו של אחיו הגדול הוא תמונתו של יצחק שמיר זהו זכרון שמלווה אותך לכל אורך תקופת הילדות,זה האדם שמדברים עליו בחדשות,זה האדם שמהווה את “שיחת היום” כמעט כל יום בבית וזה האדם שבשנים האחרונות נחשפתי יותר ויותר לדמותו העצומה.
בשנים האחרונות, בתקופתי כסטודנט, נחשפתי לחומרים רבים על דמותו של יצחק שמיר, בעיקר כתובים ומעט מצולמים,בעיקר הרשימה אותי המחוייבות לארץ ישראל,אהבת המולדת והנכונות להיאבק עליה בכל שלב של חייו החל מתקופת נערותו כלוחם באצ”ל,הפיקוד על לח”י לאחר רציחתו של אברהם שטרן והשיא בכהונתו כראש ממשלת ישראל ה-7 בתקופה של שפל כלכלי ולחימה מתמשכת בחזית הצפונית בדרום לבנון והאינתיפאדה ביו”ש.
בתחילת שנות ה-90 עת נרקם “אסון אוסלו” והוויכוח בציבוריות הישראלית על נכונותו של עקרון “שטחים תמורת שלום” עלתה גם הסוגייה בביה”ס היסודי בו למדתי בצפון ת”א,בימים בהם מדשאות הבית הלבן כוסו בהבטחות שווא של רב המרצחים,זכרו לקללה,ערפאת.
אני זוכר “שעת מחנכת” כאשר המורה שואלת מה דעתנו על הסכם אוסלו שייחתם בימים הקרובים? כמובן שזו שאלה גדולה מדי לשאול ילדים בגיל 9 וברור היה שהתשובה של כולם היתה שהם חושבים שזה מצויין כי “יהיה שלום בקרוב ונחיה באידיליה עם שכנינו הערבים” אין ספק שילדים בני 9 אומרים את מה שהם שומעים בבית ומה שנכון לחבריי בכיתה היה נכון גם לגביי, גם אני עניתי את מה ששמעתי בבית ואמרתי שאני לא חושב שזה טוב כי “ככה לא עושים שלום”, לא אטען שמה שאמרתי היה מבוסס על קריאה מבוססת של חומרים בנושא ההסכמים השערוריתיים שמתרקמים להם בחדרי הבית הלבן,אלא ביססתי את דבריי על הדברים ששמעתי בבית,היום אני מבין שהדברים נאמרו ברוח “שמיריסטית”,שלום תמורת שלום.
“שמיריזם” אינו מתאפיין בקיצוניות,כי אם בהבנת המציאות לאשורה:
“שמיריזם” הוא ראיית הדברים והמציאות באור “ציוני-יהודי-ישראלי” כאשר לכל אורך הדרך עומדת טובתו של העם היהודי בישראל לנגד עיניו של המנהיג,מבלי להתרפס ומבלי להתנצל בפני אף אחד: כך היה בתקופתו של שמיר במחתרת כלוחם ,בפיקודו על המחתרת,בהגלייתו למחנות המעצר באפריקה,בשירותו במוסד,בתקופתו כיו”ר הכנסת, ובכהונותו כראש ממשלת ישראל בדגש על החתירה להעלאת יהדות בריה”מ ואתיופיה
דבריו של שמיר בטרם יצא לועידת מדריד על אופיים של הערבים “הערבים אותם ערבים והים אותו ים” דומים במהותם לטענה האקטואלית כי “אין עם מי לדבר” או “אין חדש תחת השמש” בכל הנוגע לערבים.
המורשת אותה ינחיל לנו יצחק שמיר מבוססת ,בעיניי, על דבריה של נכדתו, מיכל דיאמנט, אשר ציטטה את סבה בפרק אותו כתבה בספר “יצחק שמיר-כסלע איתן” בהוצאת מכון ז’בוטינסקי:
“ומה היא האלטרנטיבה להמשך המלחמה על קיומנו ? כניעה ? נתיב הנדודים ? נסיון להיטמע בקרב הגויים בארצות הנכר ? אני שואל את עצמי את כל השאלות האלה השכם והערב- ותמיד אני מגיע רק למסקנה אחת: פה מקומנו,לטוב ולרע, ומפה אין לנו לאן ללכת ”
כולי תקווה שהמורשת שהשאיר לנו יצחק שמיר תהיה דומה ולו במעט לדברים אלו של אחד המנהיגים הכי גדולים שידעה מדינת ישראל מאז ומעולם,מנהיג שצפייה בנאומיו ובראיונות בתקשורת תמיד מעלים חיוך ענק ותחושת הערצה: לנחישות,לעוצמה,לאהבת המולדת, אך מעל לכל לכנות ואמונה שלמה בדבריו ובעיקר במעשיו !
יהי זכרו ברוך !
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
