מיכאל נחמן חושב שכל כשכוש בכלב של יועץ פגוע מזיק בסופו של דבר למדינת ישראל
דומה כי אם אהוד מנור ז”ל היה כותב עכשיו את שירו הידוע “רק בישראל”, לבטח הוא היה חושב להשחיל את הבית “כשעוזבים מלכלכים- רק בישראל, מכפישים ומבאישים- רק בישראל”.
ואכן, רק במדינתו הקטנטונת, פקיד ממשלתי לא משנה באיזה דרג, שנמצא קרוב למרכז העשייה השלטונית קרי, לשכת ראש הממשלה, מרשה לעצמו לפתוח ג’ורה מצחינה ובלתי נדלית על העומד בראש הפירמידה, וכשיש אישה משכילה, נאה, ודעתנית לצידו של הקודקוד, זה הופך את העניין להרבה יותר מסעיר ופיקנטי.
לא אחת אני שואל את עצמי, למה לא שמענו את רם עמנואל לשעבר יועצו הקרוב של נשיא ארה”ב, פותח פה על אובמה ומשחרר את חרצובות לשונו? וממה ששמעתי גם הוא לא ליקק דבש מהנשיא ואולי גם מרעייתו.
ובכן, התשובה ברורה מאליה ונמצאת בגוף השאלה והכוונה היא לזירת ההתרחשות.
אצלנו בפרובינציה כל פקיד רוצה להיות הזנב שמכשכש בכלב, ואם יש לו רקע ביטחוני אז בכלל אין מה לדבר איתו, הוא כבר חצי ריבונו של עולם.
בארה”ב ובשאר העולם אפילו אם ליועץ יש בטן מלאה הוא לעולם ידע את מקומו, ונדיר אם אי פעם הוא ישתף את הציבור בסיפורים צהובים ועסיסיים מבית מדרשו של ה”סאן” הבריטי, גם אם היו כאלו.
אחרי הכול, כולנו בני אדם עם רצונות ואמוציות שלעיתים מתנגשים אלו באלו, אבל חובה עלינו לצאת מתוך השחצנות הטבעית שלנו, וללמוד מהגוים כיצד מתנהגים במכובדות.
והדבר הכי מקומם בכל ההתנהלות ההזויה הזו, הוא שהאנשים הקטנים הללו עדיין חיים את שנות העשרה עתירות ההורמונים של לרוץ ולספר לחבר’ה ,לגנוב כותרת בעיתון, ועוד לקבל בונוס של ליטוף מהפרשנים שוחרי טובתו של רוה”מ ,וכמו שנהוג לומר במקומותינו, “אחרי המבול”.
אבל למען האמת לא אכחד, כשאני רואה את הרמטכ”ל לשעבר גבי אשכנזי, איש עתיר זכויות, חונך שדרה על שמו בעודו מתהלך בין החיים בסצנה כאילו לקוחה” מאזור הדמדומים, אני מיד חוזר לתובנה של חלומות על תרבות שלטונית לחוד, ומציאות לחוד, וכמובן להכרה היכן אנחנו מממוקמים.
20 שנה אחרי פטירתו של מנחם בגין ז”ל, דומה כי אפשר לומר שמעולם חסרונה של דמותו לא היה כה מורגש.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
