מלגות ללוחמים, שחרור לחץ הדיור, מרכזי לימוד לגיל הרך. אלו הבשורות המעשיות אותן מביא עוזי דיין לציבור בישראל בתוקף תפקידו כיו”ר דירקטוריון מפעל הפיס
לפני מספר חודשים התכנסנו מספר חברים העוסקים בעיקר בתקשורת בביתו של נרי אבנרי בכפר סבא. אל המפגש הגיע עוזי דיין. בשלב מסוים השתרר שקט מוחלט להוציא את קולו של דיין שסיפר את סיפור השתלטות “סיירת מטכ”ל”, שאז הוא היה מפקדה, על המחבלים שהשתלטו על בית הילדים בקיבוץ “משגב עם” ב – 1980. אין טעם להתעכב על פרטי הסיפור אלא רק להתמקד בעובדה שדיין סיפר זאת בצורה מרתקת מאוד והוא האיר לשומעים את זוית הראייה של מפקד שחושב בצורה מתוחכמת, בעוד פקודיו במחשבה שלפני מעשה, חושבים שהוא מגזים. למיותר לציין שהפעולה הסתיימה בהצלחה מרובה. דיין נפצע ברגלו ובחזהו.
אודה ואתוודה. התחלתי להתעניין באישיותו של עוזי דיין רק שנה לאחר הפריימריז האחרונים של הליכוד. הביוגרפיה שלו עמוסה מכל טוב מלח הארץ. בלי מרכאות אלא עם הרבה מעשים. אין מקום לפרט כאן כל דבר אבל אזכיר רק שהגיע בצה”ל עד לדרגת סגן הרמטכ”ל והוא אלוף במיל’. ישנם לא מעט מתמודדים, מה שנקרא בשפה הפוליטית “כוכבים”, שלא צמחו במפלגה אלא הונחתו עליה, המציבים את עצמם לבחירה ולאחר שלא נבחרים נעלמים כלא היו. עוזי דיין נבחר אמנם במקום ה – 42 ברשימת הליכוד לכנסת אך הואיל והרשימה קיבלה 27 מנדטים בלבד בבחירות, נשאר בחוץ. אבל הוא לא נעלם. נהפוך הוא. הוא שילב בין פעילויות ערכיות קודמות שעשה כמו כנס שדרות לבין יוזמות חדשות ברוח הערכים הלאומיים כמו הסיורים האידיאולוגים ברחבי הארץ והקמת “מועצת הביטחון לישראל”.
ואם בסיירת מטכ”ל עסקינן הרי שהסיסמא של היחידה היא “רק המעז מנצח”. דיין מוכיח כי גם בשדה הפוליטי, הכלכלי וחברתי אפשר להעז ולנצח בצורה מובהקת. במאי 2011 מינה אותו ראש הממשלה בנימין נתניהו ליו”ר דירקטוריון מפעל הפיס וביקשנו לראיין אותו ולשמוע ממקור ראשוני לא רק על התוכניות והמעשים במפעל הפיס אלא גם על היוזמות והתוכניות לעתיד. הדבר עניין אותנו במיוחד הואיל וחלק מהתקשורת הטילה עליו כל הזמן ביקורת כאילו הוא ממנה אנשי ליכוד ומזיק לעניין הציבורי. גורמים מסוימים אשר ככל הנראה דיין הפך לצנינים בעיניהם בשל החיבור שלו לליכוד ולנתניהו עוסקים ללא הרף בשאלה מי מונה, איך מונה ומה היה המניע. דיין נראה נינוח לחלוטין ומבהיר כי העניין הזה מאוד פשוט : נוהגים על פי החוק, בהוגנות ובצורה אתית. הוא נותן לנו להבין שצריך להפסיק לפחד אלא לעשות ולמנות את האנשים הראויים ביותר. הוא מבהיר : “אני חושב שמפעל הפיס צריך להיות הרבה יותר פלורליסטי בייצוג שלו. מיניתי אנשים חדשים מהפריפריה וממגזרים אחרים. למשל חרדי. הכנסתי את אבי רואה, חיים ביבס, מאיר כהן, מוטי גלעדי וגם את ג’עבר ג’עבר מאבו גוש. כולם ראויים וזה נעשה בצורה מאוזנת”.
ובכלל, “ידיעות אחרונות” הטיל ביקורת על כך שעוזי דיין עושה “סיורים ביהודה ושומרון”. לו הדבר נראה תמוה והרושם שלנו הוא שהוא אכן רואה בזה פעילות אידיאולוגית חשובה המחברת את השטח הליכודי לארץ ישראל. שישה אוטובוסים יצאו לחברון בסיור הקודם ואילו הסיור הבא הוא ללכיש.
אחד הדברים שדיין שם עליהם דגש הוא החיבור לחגי ישראל. בהקשר זה הוא מזמין בשנים האחרונות את כולם לסוכה פתוחה בביתו בכוכב יאיר. השנה כולם מוזמנים לסוכה ב – 18 באוקטובר.
השיחה כך מתברר הייתה מרתקת יותר ממה שחשבנו וגילינו דברים כל כך רבים הקשורים לעתיד חיינו במדינת ישראל.
עוזי, מהו בעצם כנס שדרות לחברה ומה הערך המוסף שלו עבורנו כאזרחי ישראל ?
“ייסדתי את כנס שדרות לפני 9 שנים לאחר שהשתחררתי מתפקידי כיו”ר “המועצה לביטחון לאומי”. מכללת ספיר הזמינו אותי אליהם והציעו לי להקים קתדרה לממשל ולפוליטיקה. הסתובבתי כמה שעות באזור ואמרתי להם שאני מוכן ובתנאי. שזה ייקרא “חברה ופוליטיקה” כי זה הנושא שאנו צריכים לטפל בו. ביקשתי 700 אלף ש”ח ואמרתי ש – 200 אלף ישמשו לצורך החזקת הקתדרה וחצי מיליון ש”ח לכנס שייקרא “כנס שדרות לחברה”. הסברתי כי אין לנו כנסים חברתיים וזה דבר אקוטי שצריך לעשות אותו. אגב, בכל שנה הכנס עולה הון רב אבל רובו מוחזר עקב ההצלחה.
מההתחלה, לכנס הייתה אג’נדה כפולה : יש צורך בהנפת הדגל החברתי אך גם באותו גובה של הדגל הביטחוני. במילים אחרות : חינוך לא פחות חשוב מביטחון. הסעיף השני באג’נדה היה שהפריפריה חשובה לא פחות מהמרכז וזה המבחן שלנו. העברת חלק ממרכז הכובד מהמרכז לפריפריה. הכנס הוא מאוד מעשי ופרקטי. אם היו מקשיבים למה שנאמר בכנס לפני כמה שנים רבות מהחולות שעליהם הפגינו אנשים בצדק במחאה האחרונה לא היו פורצות. כך למשל היה דיון על תמלוגי הגז, חינוך שוויוני ושנה שעברה דובר על דיור בר השגה”.
במה יעסוק הכנס השנה ?
“השנה יושם דגש ציוני לאומי. הוא יעסוק בתאריך המשמעותי כ”ט בנובמבר- מאז ועד היום. השנה נטפל בדיור, חינוך טכנולוגי וההון השחור. כל ועדות הכנסת יקיימו שם דיונים ואיך מיישמים את המסקנות דרך המגרש הפוליטי”.
דיין לא רואה בפעילות החברתית ובכלל במונח “חברתי” מונופול של השמאל. הוא מבקש להזמין את כולם לכנס שדרות כאשר הוא חושב שאנשי ליכוד מוכרחים להיות הראשונים שיבואו לשמוע ולהשמיע, ללמוד וללמד. “נורא חשוב לא להשאיר את המגרש החברתי לשמאל. נוצר מצב כאילו התנ”ך של הדתיים, הדגל של הלאומיים והדגל החברתי של השמאל. לדעתי כוחנו הגדול של הליכוד הוא בשילוב שאנו יוצרים בין כל אלה והכנס הוא אחד מהמקומות בהם הדבר בא לידי ביטוי”.
לאחר שלוש שנים שבהן לא כיהן יו”ר דירקטוריון למפעל הפיס ולאחר שועדת האיתור עסקה בנושא כמעט עשרה חודשים נבחר עוזי דיין לתפקיד הנחשק. הוא ביקש את התפקיד והציע זאת לראש הממשלה מייד לאחר הקמת הממשלה. “חשבתי שעל הדברים שאני מטיף עליהם כבר שנים יש לי מקום לממש אותם. אני מאמין במה שאני קורא “חברתיות מעשית” בפרויקטים ספציפיים שיועילו לכולנו. הכל למען החברה והם טובים לכולם. אמרתי לעובדי מפעל הפיס בטקס הרמת כוסית לשנה החדשה שהגעתי למפעל הפיס לא בגלל שאריאלה טלפנה אליי אלא בגלל כנס שדרות”…
הבשורות של עוזי
המחאה החברתית האחרונה העלתה על סדר היום אין ספור סוגיות בעייתיות והתוכנית אותה הגה דיין מביאה בשורה משמעותית לחברה בישראל. דומה כי משולב בה צדק פריפריאלי אך גם לא פחות חשוב מכך צדק לאומי, אשר אנו כאנשים לאומיים רואים בו דבר ערכי בפני עצמו. דיין בעצם מחזיר עטרה לאומית ליושנה והוא מסביר בהמשך כיצד.
אז מה בעצם הבשורה שאתה מביא לציבור הישראלי ?
“הצגתי תוכנית לראש הממשלה ולשר האוצר והעברתי אותה בדירקטוריון מפעל הפיס. הואיל ויש לנו צורך מוכח לקדם את סדר היום החברתי והדבר עלה בהפגנות האחרונות שהיו חלקן צעקות אותנטיות, הרי שהציבור בעצם נתן מנדט לממשלה שלנו לעשות שינוי בסדר היום הישראלי ולהניף את הדגל החברתי כלכלי. בזכותה של הממשלה שלנו ובזכותו של שר האוצר יש ממה לקחת. שים לב שהדבר לא קיים בחלק ניכר ממדינות העולם ואת זה צריך לתרגם לדברים מסוימים. מפעל הפיס מחלק למעלה ממיליארד שקל לשנה לצרכים שונים. בתוכנית שהצגתי אני מעלה את החלוקה למיליארד וחצי ש”ח לשנה, הווה אומר שבחמש השנים הקרובות אני מציע עוד שניים וחצי מיליארד ש”ח שאני מביא אותם מהגדלת הכנסות בצורה מבוקרת, מכסף שבשפה המקצועית אנו קוראים לו “חונה” במפעל הפיס, ומהרחבת שת”פים עם גופים אחרים. אני מציע את הדברים הבאים : חצי מהכסף יילך לצרכים מוניציפאליים וחצי לצרכים לאומיים וכל זה בעצם הם צרכים חברתיים למעשה. אני אתן שלוש דוגמאות :
בשיתוף עם משרד הביטחון אנו ניתן מלגת שכר לימוד מלא לשלוש שנים לכל הלוחמים ותומכי הלחימה בצה”ל.
דבר שני הוא שאנו הולכים להתמקד בחינוך לגיל הרך בגילאים שבין 0 ל – 6. צריך לשים לב כי היום מתמקדים בחינוך בגילאים יותר מבוגרים. אנו נהפוך את הפירמידה הואיל והגילאים המוקדמים הם תקיעת היסודות לכל אדם באשר הוא אדם ובזה אנו נתמקד. הדבר גם יפתור את הדילמה הסוציו אקונומית שבה העשירים מקבלים חינוך טוב יותר ולא מעט מגזרים לומדים לא במערכת חינוך ממלכתית. על פי התוכנית שלי אני יכול לדאוג ליום לימודים ארוך לכל ילד בגיל 0 עד 6 בפריפריה. כל ילד יוכל ללכת למרכז הגיל הרך ושם יינתן ייעוץ ומסביב יהיו פעוטונים ומעונות יום מ – 07:00 עד 17:00 . לא 10 חודשים בשנה אלא 12 חודשים בשנה. התשלום שיילקח מההורים יהיה לפי מצבם הסוציו אקונומי.
פתתנו שלושה כאלה השנה : בדימונה, בטירת הכרמל ובאעבלין. אני יכול לעשות זאת לעוד 20 ישובים כל שנה. יקום מרכז אחד שינקז אליו את כולם. אני לא מכבה שריפה במקרה הזה אלא נותן פתרון מערכתי.
הדוגמא השלישית היא סטודנטים. בשיתוף עם סגנית השר גילה גמליאל וראשי הרשויות חיים ביבס, מאיר ניצן ושמוליק ריפמן, אנו בונים כפרי סטודנטים בלוד ובמודיעין שישמשו לסטודנטים הבאים מהפריפריה. הם לא ייצטרכו לשכור דירה ביוקר בתל אביב אלא יגורו בכפר המחובר לתחנת רכבת ואיתו יוכלו להגיע לאוניברסיטה. כך אני מחזק את הסטודנטים ואת המקום. הסטודנט יקבל מלגה ואז אני מבקש ממנו 130 שעות תרומה לקהילה. כיום יש קבוצה של 50 ונעלה זאת ל – 400. תחשוב איזו תרומה זה ייתן לעיר כמו לוד. זה יעזור לפיתוח. אם נגיע ל – 2000 יחידות דיור שכאלו בשלוש השנים הקרובות אוריד את הלחץ מ – 1000 יחידות דיור בתל אביב.
ישנה הלימה בתוכניות הללו עם ועדת טרכטנברג. כל אלו יוסיפו תרומה משמעותית לחברה”.
אק. הצגת תוכניות מצוינות לעתיד. מה באשר ליום יום. אלו דברים חשובים בעיניך?
“אני אתן לך דוגמא לפעילות שעשינו והיא חשובה לחברה בתחום התרבותי אומנותי : הקצינו תקציב להופעות של 60 אומנים שמגיעים להופעות ביישובים שונים. קובי פרץ, תיאטראות, שרית חדד ואחרים. הייתי אתמול בנצרת עילית ומחר אני בקריית שמונה. סך הכל 60 מקומות בפריפריה. זה חשוב בעיניי. דבר נוסף העלינו מ – 30 מיליון ש”ח ל – 60 מיליון מלגות ללימודים אבל הכלל שקבעתי הוא ש – 60% מהן הולך ללוחמים. היועצים המשפטיים ויועצים אחרים הצביעו על קשיים. עשיתי זאת ביושרה ובשקיפות, לא חששתי והתוצאה היא שלכולם יש תועלת”.
השיחה נמשכה עוד דקות ארוכות וגלשה גם לנושאים ביטחוניים אולם דומה כי הדבר קצת פחות מעניין משום שדיין בעצם הביא כאן בשורות שנוכל לראות אותן בשנים הקרובות ביתר שאת. זו תהיה העת להוכיח כי לא צריך לפחד אלא לעשות ויש הרבה מה לעשות. הזמן והמעשים יוכיחו איזה ערכים נוספים יש לאלוף במיל’ שנושא בתיקו ערכים ומעשים אין סוף.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
