מעולם לא פגשתי פנים אל פנים, או שתיתי קפה עם הגב’ שרה נתניהו. למען הגילוי הנאות גם לא פגשתי מעולם את מר’ נפתלי שפיצר בן זוגה של יו”ר האופוזיציה הגב’ לבני. יחד עם זאת, קשה להישאר אדישים לנוכח החגיגה התקשורתית סביב משפחת נתניהו ככלל והגב’ נתניהו בפרט.
לאורך כל חייה הפוליטיים של הגב’ ציפי ליבני ובעיקר כשהייתה שרת החוץ היחיד שנחשב למקורבה היה בעלה. גם במהלך קמפיין הבחירות של ליבני, כשהצטרפו מקורבים חדשים כמו אדלר וארד, היה שפיצר מעורב עד מאוד. אז למה התקשורת התעלמה מהשפעתו של שפיצר על שרת החוץ של מדינת ישראל?. מדוע במהלך הקמפיין האדירה התקשורת את ליבני והציגה את בעלה כבן זוג שרמנטי ותומך ?. ובעיקר זה התקבל כמובן מאליו, כנכון, כביטוי לזוגיות מופלאה.
אני חייבת לציין שאין לי שום בעיה עם בן זוג תומך ומייעץ (אני אפילו מעדיפה זאת על פני יועצים וכדומיהם), ואכן הדבר מבטא זוגיות טובה, אבל יש בעיה ועוד איך! עם הצביעות של התקשורת. כזאת שפותחת כותרות ראשיות עם רכילות צהובה וזולה, לא עניינית, פולשנית ובעיקר שוביניסטית להחריד. המילה שרה נתניהו “מהלכת קסם” על התקשורת. גם אישה חזקה וגם ימנית? זה כבר בלתי נסבל, זה כבר הרחק מחוץ לקו האדום של הקונצנזוס התקשורתי. בהבדל מהקונצנזוס הציבורי שבחר בימין ובאישה כמעט באופן שווה.
רק תאמרו “שרה נתניהו” ומפל של רכילות ישפך. נכון לא נכון את מי זה מעניין. שוו בנפשכם מה היה קורה אילו הגב’ פריאל הייתה מקורבת לשר הביטחון (הלא סחבק של התקשורת), או שמא הגב’ נתניהו הייתה נחשבת למקורבת לראש הממשלה ומתדרכת עיתונאים.התקשורת הייתה מחסלת אותן ואת בני זוגם בהינף קולמוס.
האמת היא שכאזרחית נואשתי מהניסיון לקרוא עיתון, לצפות בטלוויזיה או לגלוש באינטרנט ולהיתקל בכתבה מעמיקה ורצינית, להשכיל פה ושם לקבל דיווח עיתונאי ענייני ומקצועי נטול אג’נדה אישית, או אפילו בעברית נכונה.
כפמיניסטית וימנית אני עדיין מתקשה להאמין שזוהי פרצופה של העיתונות בישראל – צהובה ושוביניסטית. ובכן, נמאסתם!
הכותבת היא חברת הנהלה בשדולת הנשים בישראל וזן נדיר של פמיניסטיות – ימניות.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
