תמיר מורג, איש שמאל, מבהיר בדיוק לאן הידרדר השמאל הישראלי. מי שמחפש תשובות להידרדרות יכול למצוא אותן כאן
פרצופו המכוער של השמאל הישראלי
שיח פנימי אינטנסיבי מתנהל בשנים האחרונות בקרב חוגי השמאל בארץ, בניסיון להבין כיצד הפך המחנה שהקים את המדינה לקבוצה שולית בציבוריות הישראלית. הסברים רבים הועלו במסגרת שיח זה, והמשותף לכולם הוא ההיאחזות באשליה כאילו התפוגגותו האלקטורלית של השמאל נובעת מכשל פוליטי טכני, ואם רק תיווצר פלטפורמה חדשה ינהר עם ישראל בחזרה אל חיקו החמים של “מחנה השלום”.
אולם מי שרוצה לערוך בדק בית אמיתי (וספק רב אם שרידיו של מחנה השמאל מעונינים בכך), חייב להביט קודם כל אל התוכן הרעיוני שהשתלט על השמאל החדש, במקום להתמקד בסוגיית הפלטפורמה שאמורה להעביר תוכן זה. המכתב האחרון בשרשרת המעייפת של מכתבי “אנשי הרוח” חושף את מהותה האמיתית של הבעיה, בפני מי שמוכן להיישיר מבט אל מול פרצופו המכוער של השמאל הישראלי החדש.
במסווה הקבוע של “דאגה לדמוקרטיה” נזעקים כהני הדת של “מחנה השלום” אל קו החזית של שולחנות בתי הקפה, הפעם כדי לסכל את מינויו של האלוף במילואים יעקב עמידרור לראש המועצה לביטחון לאומי. דרך הפעולה פשוטה למדי: מפשפשים בעברו של אדם שתרם עשרות שנים מחייו למדינה, מאתרים משפט אחד מבין מיליונים שאמר, ואז, בלית ברירה – מאחר ואפילו משפט זה אינו משחיר מספיק את פניו – מסלפים אותו ומוציאים אותו מהקשרו.
“מעל המינוי של עמידרור מתנוסס דגל שחור, בשל קביעתו כי במדינה מתוקנת צריך לתקוע כדור בראש לחייל שפוחד להסתער”, כתבו (לפי מה שפורסם בתקשורת) אנשי השמאל. במציאות, עמידרור לא התייחס ל”מדינה מתוקנת”, אלא ל”מערכת צבאית נורמלית”, ולא ל”חייל שפוחד להסתער” – שהרי אפילו המפקד הנועז ביותר חש פחד לפני הסתערות – אלא לחייל המסרב להסתער. אך מעבר לסמנטיקה – שאין להמעיט בחשיבותה כאשר מצטטים אדם – הציטוט המלא כלל גם המשך למשפט, שאותו, כמובן, בחרו “אנשי הרוח” להשמיט. עמידרור ציין כי במערכת ליברלית אין להרוג חייל סורר שכזה, אלא יש להשליכו לכלא.
הדבר המדהים ביותר הוא, שבין החותמים על המכתב ניתן למצוא אנשים אשר בעברם ציטוטים חמורים בהרבה. הציטוט המעניין ביותר, אולי, שייך לשולמית אלוני, אשר ב-1984 אמרה בראיון לעיתון “דבר”, כי “”החרדים יונקים מאותם יצרים אפלים שמהם ינקה הזוועה הנאצית הפשיסטית.” יש בו, בציטוט הזה, כדי לחשוף את חטאו האמיתי של יעקב עמידרור בעיניהם של אלוני וחבריה – היותו יהודי שומר מצוות וחובש כיפה. זאת, בתוספת לחטא השני שאין עליו מחילה – החוצפה של ראש המל”ל המיועד להחזיק בדעות פוליטיות שונות, ועל כן לא לגיטימיות. עמידרור, אגב, דווקא הביע בעבר עמדות התומכות בפשרה טריטוריאלית עם הפלשתינאים; אבל אפילו עובדה זו היא משנית, בעיניהם של כהני השמאל החדש, למה שחשוב באמת, ופוסל אותו מלכהן בכל תפקיד ציבורי – היותו חובש כיפה ובעל סימפטיה למתנחלים.
אנשי שמאל בארה”ב ובישראל טוענים, במידה לא מבוטלת של צדק, כי מאחורי המחאות של רבים מחברי תנועת “מסיבת התה” השמרנית נגד הנשיא אובמה, מסתתרת למעשה אג’נדה גזענית, אשר מוסווית בטיעונים כאילו-ענייניים. למרבה הבושה, ההשתלחות שלוחת הרסן בעמידרור מתבצעת על ידי אותם אנשים ממש, ומהווה גירסה ישראלית מקומית לאותה תופעה. לכן, אם אנשי מחנה השמאל רוצים להחזיר אליהם את אמון הציבור, עליהם לעשות חשבון נפש אמיתי. האלטרנטיבה היא להמשיך לקונן על אובדן דרכה של החברה הישראלית, ולהתעלם מהעובדה שכבר תקופה ארוכה הם אלו שתועים בדרך, ומשוטטים במחוזות רחוקים, משונים ונטושים.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
