ההחלטה לדון בהסכם פינוי-פיצוי במסגרת ישיבת הקבינט נדחתה למועד מאוחר משום שהשרים היו עסוקים מדי בחילופי האשמות הדדיות על הדלפות על חתרנות ועל שבירת נורמות של התנהגות. סביר שבמקרה זה כל הצדדים צודקים.
לאחר שהממשלה המליצה על הגשת כתב אישום חמור נגד ראש הממשלה אהוד אולמרט דומה כי הספינה מתפרקת אך ממשיכה להפליג למחוזות כושלים. הוויכוחים בתוך הממשלה והדחייה של הצעת חוק פינוי-פיצוי מאפילים על שאלה בסיסית מאוד: כיצד רוצה הממשלה לקדם חוק המסדיר פינוי לפני שיש הסכם? מדוע ממהרת הממשלה לפגוע במפעל ההתיישבות המרכזי בארץ ישראל בעשרות השנים האחרונות בלי שהצליחה לייצר הסכם ולו עלוב ביותר שיצדיק פגיעה כזו?
ההסבר האמיתי למהלך של רמון איננו אמור להפתיע את מי שעוקב אחר פעילותם של הגורמים הפוסטציוניים במדינת ישראל בעשור וחצי האחרונים. בעבר תנועות שלום ישראליות ראו עצמן חלק מהמפעל הציוני וקידמו ויתורים מתוך רצון נאיבי שאלה יובילו לשלום. אך הסכמי אוסלו והתקופה שלאחריהם הוכיחו שבשמאל היום מובילות מגמות חזקות של פוסטציונות. תנועות ונציגים של הנסיגות והוויתורים כבר אינם דורשים בעדם שום תמורה אפילו לא על הנייר לדידם הנסיגות אינן ויתור הכרחי על חלקי מולדת אהובה אלא תהליך משחרר מעולה המכביד של אידיאולוגיה ארכאית ומפגרת – הציונות.
חיים רמון וחבריו כדוגמת ציפי לבני חביבת התקשורת שעברו מהמחנה הלאומי האידיאולוגי לפוסטציוני ששים אלי ויתורים בדיוק מסיבה זו. הם פועלים להחיש את ההרס של ההתיישבות ביהודה ושומרון ולקדם את הירידה מרמת הגולן ואת חלוקת ירושלים בדיוק כפי שששו להרוס את ההתיישבות בגוש קטיף. “מדינה פלשתינית היא אינטרס ישראלי” טורחת שרת החוץ שלנו להזכיר בכל הזדמנות. את הציונות שדגלה בערכים של יישוב הארץ וקיבוץ גלויות החליפו האידיאלים של “נורמליזציה” או הצלחה כלכלית.
יש לקוות ולהאמין שגם התוכנית הנוכחית לא תצלח. קשה לספור את כל תוכניות ה”שלום” שהוצגו באזורנו מאז :1967תוכנית רוג’רס תוכנית קיסינג’ר תוכנית פורד תוכנית רייגן תוכנית בייקר תוכנית קלינטון ועוד. הקו המשותף לכולן היה הנסיגה לקווי ’67 .
בכל אותו זמן דבקו הגורמים הציוניים באותה תוכנית ציונית “ארכאית” והיא זו שניצחה. בתחילה היו אלה קומץ קטן של מתיישבים שחזרו להתיישבות בגוש עציון ובחברון שנגדעה במלחמת העצמאות כיום חיים מעבר ל”קו הירוק” קרוב ל300-אלף איש.
הממשלה הנוכחית כנראה נמצאת בסוף דרכה. על הממשלה הבאה לגבש את מדיניותה סביב ערכים ציוניים ולהחליף את מדיניות הוויתורים החדצדדיים במדיניות של חיזוקים חד-צדדיים של הביטחון וההתיישבות. יש צעדים שיש סביבם קונצנזוס לאומי וצריך שייעשו ללא שיהוי. יש לפעול באופן מיידי לחיזוק גושי ההתיישבות הגדולים מקורות המים והביטחון של מדינת ישראל ולהתחיל בתהליך שיוביל לאימוצם דה-יורה לתוך גבולות מדינת ישראל. בינתיים עד שזה יקרה כנראה נצטרך לחכות לחוק פינוי-פיצוי מסוג אחר שבו הממשלה הזאת מפנה את מקומה על מנת לפצות ולו במעט את אזרחי מדינת ישראל.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
