שאלה, אם בשבוע שעבר היה עף חלילה קסאם על שדרות, או נורה צרור יריות על מכונית, או פיגוע דקירה או כל פיגוע אחר בסדר גודל דומה – האם ראש הממשלה היה קוטע את חופשתו, יוצא בהכרזות לתקשורת וממהר להיפגש עם השר לעניינים אסטרטגיים? ועוד שאלה, אם היה קורה פיגוע שכזה, האם הוא היה מדווח בעמוד שלוש למטה, או שהוא היה תופס את כל הכותרות הראשיות בעיתונים וביומני החדשות למשך יומיים?
נדמה לי שהתשובה ברורה. ובכן כיצד קורה שכששני אנשים מאותה מפלגה, נפגשים ומשוחחים בכנס לגמרי לא סודי, ואומרים דברים לגמרי לא חדשים, העניין מקבל אצלנו – הן מצד התקשורת והן מצד ראש הממשלה עצמו, מעמד של פיגוע אסטרטגי.
ביום חמישי מצאתי את תמונתי מתנוססת בראש העמוד הראשון של הארץ – ומתחת ציטוט – ומדובר כאמור בכותרת ראשית של המהדורה המודפסת – וכך זה נראה: פייגליו: “בע”ה נעשה דברים טובים ביחד בשביל עם ישראל”. וואוו – איזה מזל שיש לנו עיתונות אמיצה שהצליחה להביא לציבור הרחב את המשפט המחריד הזה.
טוב אז בואו ונעשה קצת סדר בכל טירוף המערכות הזה.
קודם כל חשוב להבין. בדברים שאמר יעלון בכנס פעילי הליכוד של מנהיגות יהודית לא היה שום חידוש. כולם – כולל היחס לשמאל – נכתבו בספרו וחזרו ונאמרו פעמים רבות אחר כך. לנתניהו לא ממש הפריעו ההתבטאויות הללו וגם בתקשורת, הדברים לא היו נתפסים כיותר מפיקנטריה בשולי החדשות – אלמלי המרחב בו נאמרו. כלומר המהומה התחוללה, לא בגלל מה שנאמר אלא בגלל היכן שנאמר.
בכדי להבין כיצד הופך מפגש בין שני ליכודניקים לפיגוע אסרטגי, צריך לרדת לשורש הענין.מאז העליה השניה, כלומר במאה השנים האחרונות לערך, מצויה ההגמוניה בתהליך שיבת ציון בידיו של השמאל. אמנם ב-1977 היה כאן מהפך ובגין עלה לשלטון, אבל מהר מאוד התברר שהימין הז’בוטינסקאי לבדו, אין באמת חלופה מהותית לדרכו של השמאל הציוני. אמנם רוב הציבור ימני בדעותיו ויהודי בזהותו ובערכיו הבסיסיים. אבל הימין הקלאסי לא התיימר מעולם לפתח את הזהות והערכים הללו לכדי אלטרנטיבה שלטונית.
כך קרה שלמרות הנטייה הימנית של הציבור, זו המעלה שוב ושוב את הליכוד לשלטון, סדר היום – האג’נדה הלאומית, לא משתנה ורעיונות השמאל הם שממשיכים להוביל את ישראל. הסיבה לכך שרעיון שתי המדינות לא ממריא, אינה בגלל שהליכוד עלה לשלטון אלא להיפך – עכשיו יש לו סיכוי גדול יותר להתממש והוא לא ממריא – למרות שהליכוד עלה לשלטון על ידי ציבור שזה הדבר האחרון שהוא רוצה.
ובמילים פשוטות – חוסר יכולתו של הליכוד להציב אלטרנטיבה מהותית על בסיס היהדות, מאפשר לשמאל להכיל תמיד את נצחונו של הליכוד בבחירות ולהמשיך לשלוט בפועל. כל ישראלי כבר מזמן יודע – הצבעת שמאל קיבלת שמאל, הצבעת ימין קיבלת – שמאל.
עד כאן, לא חידשתי דבר. אלא שכאן מגיע החטיבה למנהיגות יהודית בליכוד, והפייגלין המעצבן הזה שמתעקש להתמודד כל פעם לראשות מפלגת השלטון של המחנה הלאומי ובעצם לומר – אנחנו לא מקבלים יותר את הסדר הישן. אנחנו רוצים שכשהרוב היהודי מנצח בבחירות, אז שהניצחון הזה יבוא לידי ביטוי במציאות וישקף את הערכים הלאומיים היהודיים שלנו.
אנחנו מציבים אלטרנטיבה אמיתית וכוללת לדרכו של השמאל, אלטרנטיבה עם עומק יהודי אמוני היסטורי – וכשאנחנו מדברים על מהפך, אנחנו לא מתכוונים רק לחילופי כיסאות מוסיקליים בין אישים בימין ובשמאל שאיש אינו יודע להגיד מה ההבדל ביניהם, אנחנו מתכוונים למהפך אמיתי בדרכה של המדינה, באג’נדה הלאומית ובמטרות היסוד שלה. ולכן אנחנו כל כך מפחידים את מי שהתרגל לשלוט כאן בלי שום קשר לתוצאות הבחירות. אנחנו פשוט האיום היחיד הנראה לעין על שלטון הנצח שלהן.
נתניהו, שלמד בקדנציה הראשונה את נחת זרוען של אותן “אליטות” – הבין היטב שכדי לשרוד, הוא חייב לחיות איתן בשלום. לכן נתניהו – בסיוע הבג”ץ – דחק אותי מהמקום הריאלי בו זכיתי בפריימריס האחרונים ושילם על כך במודע בעשרה מנדטים שברחו לליברמן ולמפלגות אחרות.
השר יעלון, כשהגיע לכנס של חברי מנהיגות יהודית בליכוד, פרץ למעשה פירצה בחומת הבידוד והדה-לגיטימציה שנבנתה בעמל כה רב סביבנו. מבחינת שלטון האליטות – היה זה אכן פיגוע אסטרטגי. ההיסטריה שבה חזינו בשבוע שעבר היתה למעשה התגייסות בהולה של שלטון האליטות בכדי לסתום את אותה פרצה ולהשיב את “הסדר” על כנו.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
