לאחר שבשבוע שעבר הוחלט במרכז על קיום ועידה בעוד 20 חודש, הוגשה עתירה לבית המשפט המחוזי לפסול את ההחלטה, ולקיים ועידה ב10 בפברואר כפי שחוקת הליכוד קובעת.
בית המשפט המחוזי ה.פ.
מ ר כ ז
בענין: 1. אבי גולדרייך ת.ז. 052330545 – חבר תנועת הליכוד – קיסריה
2. עמנואל גרטל ת.ז. 002257731 – חבר מרכז הליכוד – פתח תקווה
3. שניר שער ת.ז. 027186741 – חבר מרכז הליכוד – נתניה
4. יוסף שחר ת.ז. 048698995 – חבר תנועת הליכוד – קריית אתא
5. זאב נעמן ת.ז. 009729773 – חבר תנועת הליכוד – חיפה
כולם ע”י ב”כ עוה”ד רקפת קופרמן ו/או יצחק קריטנשטיין
רח’ המלאכה 8, בנין דן אביב, ת.ד. 8076, נתניה
טל: 09-8855777 פקס: 09-8855445
המבקשים
– נ ג ד –
1. מר בנימין נתניהו – כב’ ראש הממשלה ויו”ר הליכוד
2. מר משה כחלון – כב’ השר ויו”ר מרכז הליכוד
3. תנועת הליכוד
שלושתם ע”י ב”כ עוה”ד מיכאל ראבילו ואח’
ממשרד א.ש. שמרון י. מלכו, פרסקי ושות’
הגן הטכנולוגי, בנין מס’ 1, מנחת ירושלים 96958
טל: 02-6490649 פקס: 02-6490659
המשיבים
המרצת פתיחה
בית המשפט הנכבד מתבקש להצהיר ולחייב את המשיבים כדלקמן:
א. החלטת מרכז הליכוד מיום 29.12.2009, לפיה הבחירות לועידה הרביעית של הליכוד נדחו והם יתקיימו בעוד 20 חודשים – בטלה ומבוטלת.
ב. לפעול לקביעת נהלים, לוחות הזמנים, פרסום תקנון הבחירות לועידה ולעשות כל הנדרש לקיום תקין של הבחירות, בדרך ובמועד הקבוע בחוקת הליכוד – דהיינו עד ליום 10.2.2010.
ג. ליתן צו כנגד המשיבים שלא לפעול בניגוד לחוקה.
אלה נימוקי התובענה:
העובדות
1. המבקשים הינם חברים בתנועת הליכוד, מזה שנים רבות.
המבקשים חפצים להתמודד בבחירות לועידת הליכוד (הרביעית) (להלן: “הבחירות”).
על פי חוקת הליכוד, יש לקיים הבחירות בתוך שנה לאחר הבחירות לכנסת, דהיינו – עד ולא יאוחר מיום 10.2.2010. מועד הבחירות המדוייק ולא יאוחר מיום 10.2.2010, נקבע על ידי מרכז המשיבה 3, המונה כ-2,500 חברים.
זכאים להשתתף בבחירות כ-100,000 חברים.
2. בחודש אוגוסט 2009, פנה המבקש 1 בכתב למשיב 3, בבקשה שיפעיל סמכותו כיו”ר מרכז הליכוד, לקביעת סדר יום, מועדים ונהלים לקראת הבחירות.
המבקש לא קיבל כל מענה לפנייתו.
מצ”ב עותק מהמכתב, כחלק בלתי נפרד מהתובענה – מסומן באות א’.
3. בחודש ספטמבר 2009, פנה המבקש במכתב נוסף למשיב.
גם מכתב זה לא זכה למענה ולא להתייחסות כלשהי.
מצ”ב עותק מהמכתב, כחלק בלתי נפרד מהתובענה – מסומן באות ב’.
העתק מכתב זה שוגר למשיב 1, לכב’ השר מר ישראל כץ, שמכהן כיו”ר מזכירות המשיבה 3 ולמר גדי אריאלי, שמכהן כמנכ”ל המשיבה 3.
העתק המכתב במלואו פורסם גם באתר האינטרנט ‘ליכודניק’ www.likudnik.co.il ביום 8.9.2009.
4. בשלב זה חששו המבקשים כי כלה ונחרצה עם המשיבים למנוע קיום הבחירות במועדן.
5. ביום 15.10.2010 הגיש המבקש 1 עתירה לבית הדין העליון של המשיבה מס 3′ (להלן: “בית הדין”) בבקשה לחייב המשיבים כדלקמן:
א. להצהיר כי הבחירות תתקיימנה על פי הוראות סעיפים 53 ו-54 לחוקת הליכוד – דהיינו לא יאוחר מיום 10.2.2010.
ב. להורות ולחייב המשיבים לפעול לקביעת הנהלים ולוחות הזמנים, ולעשות כל הנדרש לקיום תקין של הבחירות, בדרך ובמועדים הקבועים בחוקת הליכוד.
ג. להורות ולחייב המשיבים לכנס את מרכז התנועה.
ד. להורות ולחייב המשיבים לפרסם את תקנון הבחירות ואת לוחות הזמנים.
מצ”ב עותק מהעתירה ומתגובת המשיבים, כחלק בלתי נפרד מהתובענה – מסומנים באותיות ג’-1,2
6. רק ביום 7.12.2009, כחודשיים לאחר הגשת העתירה, נתן בית הדין של הליכוד החלטתו.
מצ”ב עותק מהחלטת בית הדין, כחלק בלתי נפרד מהתובענה – מסומן באות ד’.
7. המבקש 1 היה משוכנע כי בית הדין קיבל עתירתו, אלא שמחמת הספק, ביקש הבהרה להחלטה. הבהרה נדרשה בשל העובדה שלא ניתנה הכרעה ברורה במחלוקת בין הצדדים לגבי המועד האחרון לבחירות, לפי סעיף 53(ב) לחוקה.
בית הדין לא נתן הבהרה להחלטתו ו/או כל החלטה אחרת, לכן הגיש העותר ביום 16.12.2009 בקשה לקיום דיון נוסף וצו מניעה נגד המשיבים.
לענין בקשה זו, האחרונה, נתן בית הדין החלטה, ממנה ניתן היה להבין כי מרכז הליכוד יפעל על פי חוקת הליכוד, דהיינו שהבחירות תתקיימנה עד ליום 10.2.2010.
מצ”ב עותק מהבקשה להבהרת החלטה, כחלק בלתי נפרד מהתובענה – מסומן באות ה’.
מצ”ב עותק מהבקשה לדיון נוסף ותגובת המשיבים, כחלק בלתי נפרד מהתובענה – מסומנים באותיות ו’-1,2
מצ”ב עותק מהחלטת בית הדין, כחלק בלתי נפרד מהתובענה – מסומן באות ז’.
8. לפני כינוס המרכז, פנו המבקשים למשיב 2 ודרשו לקיים הבחירות על פי החוקה והתריעו נגד דחייתן.
מצ”ב עותק מהמכתבים, כחלק בלתי נפרד מהתובענה – מסומן באות ח’-1,2
9. ב”כ המבקשים פנתה בכתב לב”כ המשיבים וביקשה כי זה יורה להם לפעול על פי החוקה ובהתאם להחלטת בית הדין.
מצ”ב עותק מהמכתב, כחלק בלתי נפרד מהתובענה – מסומן באות ט’.
10. מרכז הליכוד התכנס ביום 29.12.2009 וחרף כל הנ”ל החליט המשיב 1 להעלות את ההצעה לקיים את הבחירות ביום 20.9.2011, כלומר לדחות אותן ב-20 חודשים. המרכז אישר בהרמת ידיים את החלטתו הפסולה של המשיב 1.
11. המבקשים עותרים לבית המשפט הנכבד על מנת שיורה על ביטול ההחלטה הנ”ל ויצווה כי הבחירות תתקיימנה עד ליום 10.2.2010.
המסגרת המשפטית
12. תובענה זו מעלה את השאלה ;
האם המשיבים מוסמכים לפעול בניגוד להוראות מפורשות של תקנון המפלגה?
המבקשים יטענו כי פועלי המשיבים עומדים בסתירה לחוקת הליכוד וכל כולם התחמקות שנועדה לעקוף את החלטות בית הדין ואת הוראות חוקת הליכוד .
13. חוקת הליכוד קובעת לאמור:
סעיף 53 (א): “הבחירות לועידה תתקיימנה אחת לארבע שנים מעת נעילתה.
לא תתקיימנה בחירות לועידה תוך תקופה של שנה לפני בחירות לכנסת או לרשויות המקומיות, אלא אם החליט מרכז התנועה אחרת.”
סעיף 53 (ב): “בחירות לועידה שנדחו כאמור תתקיימנה בתוך שנה לאחר הבחירות לכנסת או לרשויות המקומיות, לפי העניין.”
סעיף 54: “מרכז התנועה יחליט על תאריך הבחירות לועידה ועל מועד פתיחת
הועידה, בכפוף להוראות חוקה זו.”
יודגש כי בענייננו חל סעיף 53(ב) ולא 53(א), שכן מדובר בקיום בחירות לועידה שנדחו בשל הבחירות לכנסת.
* הבחירות האחרונות לכנסת ישראל התקיימו ביום 10.2.2009
* הבחירות לועידת הליכוד האחרונה (השלישית) התקיימו באוקטובר 2002
* נעילת ועידת הליכוד השלישית היתה בנובמבר 2004
* הבחירות לרשויות המקומיות האחרונות התקיימו בנובמבר 2008.
כבר מהאמור לעיל עולה בבירור כי המועד האחרון לקיום הבחירות הוא 10.2.2010 – “בתוך שנה לאחר הבחירות לכנסת”.
מצ”ב עותק מחוקת הליכוד כחלק בלתי נפרד מהתובענה – מסומן באות י’.
אין צל של ספק כי דחיית הבחירות ל-20 חודשים נוספים היא פעולה בחוסר סמכות, הפרה בוטה של הוראות החוקה וחוק המפלגות, רמיסת זכות היסוד לבחור ולהיבחר והפרת ההסכם עם חברי התנועה.
דחיית הבחירות ל-20 חודשים נוספים תביא לכך שלמעשה לא תתקיימנה בחירות במשך למעלה מ-10 שנים!!!
מי לכף ידנו יתקע כי בעוד 20 חודשים תתקיימנה הבחירות המיוחלות, וכי המשיבים לא ידחו אותן שוב, אם בית משפט נכבד זה לא יאכוף עליהם לקיים הבחירות במועד הנכון והחוקי.???
החלטת המשיבים לדחות הבחירות מלמדת על פוליטיקה לא נקיה, חוסר הגינות, חוסר תום לב, ועזות מצח לפעול בניגוד להוראות החוקה, במקום ללכת “בדרך המלך” בהתאם להוראות החוקה ככתבן וכרוחן.
14. מבלי לפגוע באמור לעיל ובתוכן הוראות 53(ב) ו-54 לחוקת הליכוד, יטענו המבקשים, כי לענין הארכת כהונת נבחרי ציבור, יש ללמוד אנלוגיה מחוק יסוד הכנסת הקובע כדלקמן:
9א. (א) הכנסת לא תאריך את תקופת כהונתה
אלא בחוק שנתקבל ברוב של שמונים חברי כנסת
ואם נתקיימו נסיבות מיוחדות המונעות עריכת בחירות בעיתן; תקופת ההארכה לא תעלה על הזמן המתחייב מהנסיבות האמורות; בחוק כאמור יקבע מועד הבחירות.
הוראת החוק מדברת בעד עצמה ומבקשת למנוע מצב בו נבחרי ציבור יאריכו את כהונתם ללא בחירות ובניגוד לחוק, ולכן נקבעו שני תנאים מצטברים להארכת כהונה – רוב מיוחד ונסיבות מיוחדות.
ניתן ליישם עקרון זה כעוגן חוקתי ודמוקרטי, על דרך קל וחומר, שהרי בחוקת הליכוד אין הוראה דומה לזו המאפשרת הארכת כהונה, והדרך היחידה להגיע לתוצאה שהמשיבים חפצים בה היא שינוי הוראות החוקה.
חריגה מסמכות
15. סעיף 14 לחוק המפלגות תשנ”ב – 1992, קובע:
“למפלגה יהיה תקנון והיא תתנהל על פיו”
המשיבים מבקשים לנהל המפלגה בדרך לא חוקית, בניגוד לתקנון, מתוך שיקולים זרים ומניעים אישיים!!!
16. הליכוד שמחוייב לפעול על פי חוקתו הינו מפלגה רשומה כדין על פי חוקת המפלגות התשנ”ב 1992 והחוקה היא אותו תקנון המוזכר בסעיף 14 לחוק המפלגות האמור.
ראה בש”א (י-ם) 2149/05 טל גלזר נ’ אריאל שרון ואח’.
17. התקנון קובע ברורות כי הבחירות לועידה תתקיימנה על פי סעיף 53(ב) לחוקה – דהיינו עד ליום 10.2.2010, וכל עוד לא שונתה הוראה זו הקבועה בתקנון, לא מוסמכים מוסדות התנועה ובכללם בית הדין לקבל החלטה אחרת.
בע”א 189/76 מפלגת העבודה נ’ אביתר לוין ודוד ליבאי פד”י ל”א (2) 265, 269, בענין הזכות לבחור ולהיבחר, קבע בית המשפט העליון:
“זכותו של כל חבר מפלגה שהוראות החוקה יקויימו כלשונן וכרוחן
ובית המשפט רשאי להחלץ לעזרת החבר לאכיפת זכות זו שלו”.
מחובת המשיבים לכלכל מעשיהם על פי תקנון המפלגה וזכותו של חבר המפלגה לקבל מבית הדין את הסעד הדרוש למניעת סטייה או חריגה מהוראות התקנון.
ראה ע”א 535/67 אברמוב נ’ זלוטניק פד”י כ”ב (1) 379.
18. כל אימת שקיימת בתקנון הוראה ברורה ומפורשת יש להקפיד לקיימה!
עקרון זה יונק לא רק מרוח החוקה והתקנון הדמוקרטי של הליכוד, אלא גם מן הכלל המקובל עלינו בענפי משפט אחרים כי יש לקיים הוראות החוקה ולא לבטלן.
ראה בש”א (י-ם) 2149/05 טל גלזר נ’ אריאל שרון ואח’.
בפרשת ע”א 8414/08 קבע כבוד השופט אליקים רובינשטיין כי בית המשפט יתערב בהכרעת טריבונאלים פנימיים של מפלגות במקום שבו אין עמידה בתקנון המפלגה.
ע”א 8414/08 אריה טל נ’ אברהם פריד ואח’, מיום 28.10.08.
19. בית הדין העליון של הליכוד עצם עיניו מהוראות תקנוה 53(ב) לחוקה ובהחלטתו אפשר חריגה בוטה מחוקת הליכוד.
20. למשיבים ולמרכז הליכוד אין סמכות לדחות את המועד (האחרון) לבחירות אשר קבוע במפורש בחוקה. האפשרות החוקית היחידה, שהיתה פתוחה בפני המשיבים, לדחיית מועד הבחירות היתה על דרך שינוי הוראות החוקה ובכפוף לכך ששינוי כזה יחול רק לגבי הבחירות לועידה הבאה (החמישית) ולא לגבי הבחירות לועידה הקרובה (הרביעית).
סעיפים 55(ה) ו-57 לחוקה קובעים את התנאים לשינוי החוקה ואין בלתם:
“הצעה לשינוי בחוקה לא תידון בוועידה או במרכז
אלא לאחר שנוסח השינוי המוצע הובא בפני חברי הגוף
לא פחות מארבעה עשר ימים לפני מועד התכנסותו;
הצבעה על הצעה כאמור לא תיערך ביום הדיון בה אלא לאחריו,
במושב שיכונס לצורך הצבעה זו בלבד,
ועל אף האמור בסעיף 150 – תהיה חשאית.”
כמו כן הדרישה כי ועדת החוקה תנסח את השינוי המוצע,
וההצבעה תהיה חשאית ברוב של שני שלישים.
אף לא אחד מהתנאים הנ”ל התקיים בענייננו, ועל כן ברור כי המשיבים פעלו בחוסר סמכות.
21. בית הדין נמנע מלהפעיל סמכותו – לדון ולהכריע בליבת העתירה שהגיש המבקש 1, ולכן החלטות בית הדין העליון ופעולות המשיבים נעשו בחוסר סמכות והן בטלות מעיקרן.
חוסר תום לב
22. כל מהלכי המשיבים, כבר מלכתחילה, ועובר להגשת בקשה זו נגועים בהתחמקויות ובחוסר תום לב ותכליתם לנסות לדחות הבחירות לועידה בתואנות שווא.
23. התנהגות המשיבים שוללת מהעותר ומחברי הליכוד בכלל, את זכותם על פי דין מכוח החוקה – כתקנון מחייב ואת זכותם על פי הסכם מכוח החוקה – כהסכם מחייב בין החברים, לבחור ולהיבחר למוסדות הליכוד, ונותנת לגיטמציה להתנהגות המשיבים, לנהוג בדרך לא חוקית ובחריגה מסמכות.
24. יתכן והשיקול היחיד המניע את המשיב 1 הוא רצונו לשלוט באופן טוטאלי על חברי התנועה ולהכתיב להם כיצד להחליט, כך ישיג תקופת “שקט” בת שנתיים, שבהן:
“לא יאלץ לפגוש את חברי המרכז שמהם הוא בורח כמו מאש.
היחס של נתניהו למרכז מפלגתו הוא כמו של אדם שמגיע לבקר
קרוב משפחה שנוא במחלקה למחלקות זיהומיות בבית חולים;
כמה שפחות, כמה שיותר קצר ובלי שאנשים ידעו שביקר שם”
(יוסי ורטר, “הארץ” מיום 1.1.2010, עמ’ 1).
המשיב 1 שכנע את חברי המרכז לדחות את הבחירות הפנימיות במפלגה, בסיסמאות של “אחדות העם” ו”האיום האירני”, ולדבריו האחדות מתחילה בתנועה ולשם האחדות ביקש לאשר הצעתו לדחיית הבחירות. מה בין אלה לבין בחירות פנימיות במפלגה???
25. כאשר פרטו המבקשים בבקשה לדיון נוסף ולצו מניעה כי המשיבים גילו דעתם לפעול לדחיית הבחירות ב-20 חודשים כפי שפורסם בתקשורת, הגיבו המשיבים וטענו כי:
“אין להסתמך על כתבה בעיתון כזה או אחר” (סעיף 11 לתגובה).
להדגיש כי תגובה זו מאת המשיבים נמסרה לבית הדין ימים ספורים לפני כינוס המרכז, וזאת כאשר המשיב 1 תכנן וידע על המהלך הפסול בו הוא נקט, תוך השקעת מאמצים לגרום ל”מסך עשן” וכפיית רצונו על חברי תנועת הליכוד.
הזכות לבחור ולהבחר
26. קיום בחירות, המכונה “נשמת אפה של הדמוקרטיה” הינו מערכיה היסודיים. ההשתתפות בבחירות היא אחת מזכויות היסוד של האזרח בשיטה הדמוקרטית והיא תנאי בסיסי בלעדיו אין משטר כלשהו רשאי לכנות עצמו דמוקרטיה.
ראה: ע.ב. 1/65 ירדור נ’ ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השישית, פד”י י”ט (3) 365.
ע.ב.2/84 ניימן נ’ יו”ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-11, פד”י ל”ט (2) 225.
27. זכות המבקשים לבחור ולהיבחר לועידה לפי החוקה הקיימת של תנועת הליכוד, כוללת את הזכות לבחור ולהיבחר להיות חברים במרכז הליכוד, להיות בעל תפקיד במוסדות התנועה לרבות חברי בית הדין העליון של הליכוד, להבחר לסניפי הליכוד בארץ ולהיות בעלי תפקידים בהם, ועל בית המשפט להתערב למניעת הפגיעה בזכות זו.
ראה ע”א 189/76 מפלגת העבודה נ’ אביתר לוין ודוד ליבאי פד”י ל”א (2) 265, 269.
התערבות בית המשפט
28. בית המשפט יתערב בהחלטות טריבונאלים פנימיים של אגודות וולנטריות בשלושה מקרים: (ע”א 835/93 איגנט נ’ אגד פ”ד מ”ט (2) 793)
א. חריגה מסמכות
ב. פגיעה בכללי צדק טבעי
ג. מקרים נוספים בני- בלי- שם.
ככול שפגיעת ההחלטה בחבר קשה יותר וביחוד שפוגעת בזכויות היסוד, כך יטה בית המשפט להרחיב את היקף הביקורת שיפעיל. בין יתר הקריטריונים שבעזרתם יבחן בית המשפט את תקינות ההחלטה וחוקיותה, יבדוק אם הולמת ההחלטה את החוק ואת התקנון; אם ההליך שהוביל להחלטה היה תקין; אם ההחלטה התקבלה בתום לב ; אם ההחלטה אינה נוגדת עקרונות הצדק הטבעי; אם ההחלטה סבירה ואם ההחלטה אינה פוגעת בזכויות האדם של החבר פגיעה בלתי מידתית ובלתי ראויה.
ראה ע”א 8398/00 יונה כץ נ’ קיבוץ עין צורים תק-על 2002(3), 1653.
29. בתי המשפט הרחיבו בשנים האחרונות עילות ההתערבות בהחלטות של טריבונאלים שיפוטיים ונקבע לא אחת כי בית המשפט יתערב לא רק מחמת פגם בתקינות ההליך אלא גם מחמת פגם בתוכנה של ההחלטה וגם במקרה של טעות חמורה בגוף ההחלטה – תיתכן התערבות בית משפט.
ראה ע”א 835/93 איגנט נ’ אגד פ”ד מט’ (2) 793.
באותו ענין נאמר בע”א 2211/96 כהן כהן ואח’, פ”ד נ(1) 629, עמ’ 634:
“יתכנו מקרים נוספים בהם יראה בית המשפט להתערב בהחלטתו של טריבונאל פנימי. מקרים נוספים אלה הינם בני-בלי-שם- מקרה אחד לא ידמה לרעהו”.
בע”א 444/98 צחי הנגבי נ’ תנועת הליכוד:
“יריעת ההתערבות אינה מוגדרת ומצומצמת רק לשני הפרמטרים המסורתיים וניתן להרחיבם בנסיבות הראויות, הכול בזיקה לסוג החבירה הקונקרטי המדובר ומלוא יתר הנסיבות”.
30. בענייננו התמלאו כל הקריטריונים על מנת שבית המשפט יתערב בהתנהגות המשיבים לנוכח החלטה העומדת בניגוד לחוקת הליכוד וההליך שהוביל להחלטה זו אינו תקין באשר לא התקבל בבחירות, על פי הנוהל הקבוע בתקנון, קבלת ההחלטה נעשתה בדרך בלתי מקובלת ובחוסר תום לב סמוך ביותר למועד הבחירות, הכול כדי למנוע פנייה אפקטיבית של המשיבים לבית המשפט המוסמך.
עמדת המשיבים
31. אל מול טענות המבקשים המפורטות בתובענה זו (שרובן הועלו בפני בית הדין) לא העלו המשיבים נימוק או טעם לדחיית הבחירות וסיכמו תגובתם לעתירה במילים הבאות:
“מכל מקום לאור הכוונה לכנס את מרכז המפלגה בהקדם האפשרי
לשם קביעת מועד מוסכם לבחירות לועידה, מתייתרת עתירת העותר”.
המשיבים לא התייחסו כלל לחובתם לקיים הבחירות במועד לבד מאזכור פסק דין של כבוד הנשיאה המנוחה חנה אבן אור, שאינו רלבנטי בענייננו מכיוון שעסק בתחולת סעיף 53(א) לחוקה ולא בסעיף 53(ב), ובנוסף לכך פסק הדין נשען על הוראות חוקה, שהשתנו מאז.
מיצוי הליכים
32. המשיבים נוהגים כענין שבשגרה לטעון בפני בתי המשפט, בהליכים שנגדם, טענת אי מיצוי הליכים (פניה לבית הדין של המפלגה), הכול כדי למנוע דיון לגופו של כל ענין המובא לפתחו של בית המשפט.
המבקשים מיצו כל ההליכים על פי החוקה ולא מוצדק ולא וסביר לשוב לאותו בית הדין ולגרור החלטתו “הכתובה על הקיר”, לתקופה נוספת, שתהפוך התובענה לבלתי רלבנטית ותעמיד המבקשים בפני שוקת שבורה.
נקדים ונאמר כי טענת מיצוי הליכים אם וכאשר תועלה (אם לא תועלה – ניתן להתעלם מפרק זה) מטרתה אחת בלבד; להמשיך ולדחות ההכרעה ולהסיט המחלוקת האמיתית על מנת שבית הדין של הליכוד יביא התוצאה הרצויה למשיבים, כפי שיפורט להלן:
א. בית הדין ציין בהחלטתו את המחלוקת בין הצדדים, אך לא הכריע בה.
המבקש 1 פנה על פי החוקה וביקש דיון נוסף, כדי שבית הדין יכריע בשאלה שבמחלוקת, אלא שבית הדין קבע שאין מקום לדיון נוסף.
כבר מהאמור לעיל עולה בבירור כי כל ההליכים המשפטיים במסגרת התנועה מוצו ומה להם למשיבים להלין על המבקשים?
המבקשים, כאמור, הדגישו בפני בית הדין את הצורך הדחוף בהחלטת בית הדין בשאלת קיום הוראות החוקה, מפאת דוחק הזמן עד למועד האחרון לבחירות, אלא שבית הדין ביכר להתעלם מבקשה זו.
ב. סד הזמנים שנקבע על פי החוקה וההכנות לקראת הבחירות לא מצדיק פניה נוספת לבית הדין, שכן זה נותן למשיבים אורכה בת 30 יום להגיב על העתירה, ועוד לקחת בחשבון שהחלטה ניתנת רק לאחר שמתקיים דיון.
בתי משפט נהגו, לא אחת, להכריע בסוגיות שהובאו בפניהם בנושא חריגה מסמכות של טריבונאלים פנימיים במקרים בהם היה ברור כי הטענה היוותה מס שפתיים שמטרתו מסמוס זכויות היסוד של המבקשים. בית המשפט בחר להכריע בשאלה שהובאה בפניו מבלי להמתין לדיון נוסף של בית הדין.
בסוגייה דומה שנדונה על ידי כב’ השופטת אסתר שטמר, בפרשת ה.פ. 1959/09 רקפת קופרמן ואח’ נ’ בנימין נתניהו ואח’ טענו המשיבים טענת מיצוי הליכים ובית המשפט קבע:
“בשל קוצר הזמן לא אדרש לשאלות הנוספות שעלו בדיון כגון
האם היה על המבקשים למצות את ההליכים בבית הדין העליון,
קודם שפנו לבית המשפט בתביעה הנוכחית.”
מצ”ב עותק מפסק הדין
בפרשה נוספת ה.פ. 656/08 ליאור וילדיקאן נ’ איגוד הג’ודו בישראל, בה הועלה נושא מיצוי הליכים בגופים וולנטרים, קבעה כב’ השופטת דרורה פלפל כי:
“מיצוי הליכים היה גורם מראש לחוסר רלבנטיות של הבקשה
ולכן איני סבורה שניתן להקפיד עם המבקשת בנושא זה”.
מצ”ב עותק מפסק הדין
גם בפרשה אחרת בענין בשא. 1015/07 לירז בן מלך נ’ איגוד הג’ודו בישראל, דחה כב’ הנשיא השופט אורי גורן טענת מיצוי הליכים:
“לאור הזמן הקצר עד לתחילת התחרות”.
מצ”ב עותק מפסק הדין
ג. על פי סעיף 55(ב) לחוקת הליכוד:
“הועידה תבחר את בית הדין ואת המוסד לביקורת”
מכאן, שועידת הליכוד הבאה תבחר את הרכב בית הדין החדש של הליכוד.
אשר על כן, ובהתחשב בהחלטות בית הדין עד כה, ברור כי בניגוד עניינים מובנה עסקינן, וכעת משהוחלט לדחות הבחירות (החלטה אותה אנו מבקשים לבטל), הרי שבית הדין מנוע מלדון בכך. במילים אחרות; ההחלטה על דחיית הבחירות, שפועלה היוצא – הארכת כהונת חברי בית הדין, הופכת את בית הדין לצד בענין.
די בעובדה זו (הארכת כהונת בית הדין ללא בחירות) כדי שבית הדין יפסול עצמו מלהכריע בנושא התובענה .
סוף דבר
33. ניתן לסכם ולומר כי החלטת בית הדין קבעה באופן כללי כי יש לפעול בהתאם לחוקה, ברם, בית הדין לא הפעיל סמכותו להכריע במחלוקת הספיציפית – סעיף 53(ב), ולא חייב המשיבים לפעול על פי החוקה, כמפורט בתובענה זו.
34. על בית הדין היה לפסוק במחלוקת היחידה (מועד הבחירות על פי החוקה), שעמדה בין הצדדים ושצויינה בהחלטתו, ברם, לא עשה כן והתחמק, באופן מופגן, ממתן הכרעה.
אם בית הדין היה מחייב המשיבים לפעול על פי החוקה, לא היה צורך בהתערבות בית משפט נכבד זה.
35. ההחלטה לדחות הבחירות, הופכת את בית הדין של הליכוד לצד בענין, שכן גם כהונתו הוארכה ב-20 חודשים תוך חריגה מסמכות (ללא בחירות), ולכן בשלב זה הוא מנוע בכלל מלדון בסוגייה זו, בשל משוא פנים וניגוד אינטרסים.
36. חוקת הליכוד היא אותו תקנון המוזכר בסעיף 14 לחוק המפלגות וככזה היא מהווה חוזה מחייב בין החברים לבין המפלגה, שבתי המשפט מופקדים על קיומו.
(ראה ע”א מפלגת העבודה נ’ אביתר לוין ודוד ליבאי 189/76 פד”י לא(2) 265).
37. בית הדין בהחלטתו שלא לדון ולא לתת הסעד המבוקש על פי החוקה נתן גושפנקא למשיבים לפעול בניגוד לחוקה והביא לכך שהצעת המשיב 1 התקבלה במרכז המשיבה 3, והאריכה כהונתם של חברי המרכז וחברי בית הדין בניגוד להוראה מפורשת בחוקת הליכוד המחייבת קיום בחירות.
38. חברי תנועת הליכוד (כמאה אלף מתפקדים) המתינו למעלה משבע שנים לממש זכותם לבחור ולהיבחר לועידה (המוסד העליון של התנועה) ולמוסדותיה האחרים. החלטת ישיבת מרכז הליכוד שאישר הצעתו של משיב 1 פוגעת בכל חברי התנועה, לבד מחברי המרכז שהאריכו לעצמם את כהונתם בועידה.
39. לבית המשפט הנכבד הסמכות לדון בתובענה.
40. מצ”ב תצהירו של המבקש 2 התומך בעובדות המפורטות בתובענה.
41. לאור האמור לעיל מתבקש בית המשפט הנכבד להיעתר לתובענה ולחייב את המשיבים בהוצאות התובענה ושכ”ט עו”ד בהתחשב בהתנהגות המשיבים עד כה.
_____________________ _____________________
יצחק קריטנשטיין, עו”ד רקפת קופרמן, עו”ד
באי כוח המבקשים
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
