על מה הבחירות האלה, לפחות מבחינת המחנה הלאומי?


למה, למה הם שונאים אותו? מהיכן זה מגיע?
מה משחרר את כל הסכרים של העוינות, אבדן העשתונות והרצון העז רק להחליף אותו?
הם מוכנים לשתף פעולה עם ליברמן הבריוני והמסית, עם בנט הדתי הפנאט (וליברמן ובנט משתפים פעולה בחזרה), הכל בכדי להפיל מנהיג ימין ליברל, שמתנהל באחריות כמו שהם מעדיפים ואיננו מייצג מגזריות אטומה.
למה?
גם מבחינה כלכלית\חברתית אני שואל:
אם היה כ"כ קל לחלק ולפנק ולקבל תמיכה גורפת בציבור, מדוע הוא לא נתן לזה יד? צריך להיות מטומטם בכדי לטעון שהוא פעל נגד האינטרס הפוליטי הכי בסיסי של עצמו (הרי בעלי ההון אינם נמנים על תומכיו).
יש לי הסברים אבל אני אומר כך:
כל רגע, כל דקה, כל מני נפתלי, כל שת"פ נבזי של בנט עם מוזס, כל ליטוף וחיבוק של ליברמן הפשיסט, כל ידיעה כלכלית הסותרת את העובדות, כל האשמה חסרת היגיון באטימות למצוקות חברתיות - כל רגע כזה מחזק אצלי את התחושה: זה הוא!
זה הוא על כל מגרעותיו, כי אם כל מי שנגדי רוצה לסלק אותו, אז בטוח שזה הוא.