בדרך כלל הודאה פומבית בטעות, במיוחד כשהיא באה מאיש ציבור, היא דבר נדיר וראוי להערכה שהרי כידוע הכישלון הוא יתום. ועדיין לעיתים קשה להתפעל מגילויי לב של מנהיגים המודים באשמה. דוגמא עדכנית היא ווידויו של השר בנימין בן אליעזר לעיתון “הארץ” בו הוא מודה ש: “מ-92 ניסינו הכול ומישהו צריך לשאול מה השגנו עד היום, מה יש לנו בידיים?” ושההתנתקות בה תמך “נכשלה כישלון טוטאלי”. הקושי להתפעל מגילויי לב מסוג זה איננו נובע רק מהמחיר הכבד ששילמה מדינת ישראל בגין טעויות אלו, אלא גם משום שההכאה על חטא איננה כוללת הסקת מסקנות, לא ברובד האישי ולא ברובד התפיסתי. בעובדה שהתנתקות הייתה טעות מכירה גם השרה לבני כמו גם רוב הציבור, כך על פי סקרים שנערכו שנתיים לאחר ההתנתקות.
הצרה היא שהכרה בחטאי העבר איננה תמיד גוררת בעקבותיה הסקת מסקנות. לו היו באמת ובתמים אותם המכים על חטאי ההתנתקות מכירים בגודל הטעויות להם היו שותפים, אזי הם היו מפנים את כל מרצם לעצור את הסכם העקרונות המתגבש בין אולמרט לאבו מאזן. הרי בהסכם העקרונות שוב מדובר על פרטנר שממשיך בדרכו של ערפאת בכך שאינו נלחם נגד הטרור כפי שהתחייב. אפילו “מפת הדרכים” הנותנת גושפנקא למדינה פלסטינית, מתנה זאת בהפסקת הטרור ובעקירת תשתיותיו. ההסכם סולל את הדרך לוויתור על גבולות בני הגנה שיחשוף לאיום הטילים קצרי הטווח ערים נוספות בישראל, כפי שמופקרות היום שדרות ואשקלון. שוב מדובר על עקירת אלפי יהודים מבתיהם לשווא ועל וויתור על ריבונות וחלוקה של עיר הבירה ירושלים. ההסכם הוא למעשה פעולת החייאה להסכם שהציע אהוד ברק בשנת 2000, הסכם שהמנהיגות הפלסטינית סירבה לקבל ובמקום זה פתחה באינתיפאדה רצחנית שגבתה אלפי קורבנות.
במקום להתנגד נחרצות למהלכים הנוכחיים, הצעה אופרטיבית שמציע השר בן אליעזר היא שחרורו של רוצח השפוט לחמישה מאסרי עולם -מרואן ברגותי. את ההצדקה לשחרורו מוצא פואד בעובדה שישראל נשאה ונתנה עם “גדול רוצחי ישראל” יאסר ערפאת. כלומר, השר מביא כראיה וצידוק לשחרור ברגותי את השיחות עם ערפאת, שבכישלונן הודה.
כיצד ניתן להבין גישה שמודה בטעויות אך ממשיכה לפעול במרץ באותה הדרך בדיוק? התשובה טמונה בהיעדר חשיבה אסטרטגית המבוססת על פרדיגמות המתייחסות למציאות המשתנה והמסיקה מהן את המסקנות.
מדינת ישראל זקוקה לפרדיגמה חדשה שלוקחת בחשבון את כישלון הסכמי אוסלו והנסיגות החד-צדדיות. פרדיגמה שמתייחסת לשינויים שקרו במזה”ת בשנים האחרונות וששומרת על האינטרסים החיוניים של ישראל שבמרכזן גבולות בני-הגנה.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
