על הצתות אז והיום והקשר לקונפליקט הישראלי פלשתיני
השריפה הקטסטרופלית שפרצה בכרמל בשבוע שעבר חשפה, כבדרך אגב, את הציבור הישראלי לחזית נוספת שמנהל הטרור הערבי כנגד מדינת ישראל – הצתות יזומות. פתאום הסתבר כי מקורן של שריפות רבות שפרצו בשנים האחרונות נובע מהצתה על רקע לאומני. הצתה היא דרך הרבה יותר קלה מאשר ביצוע פיגועי טרור באמצעות משלוח מחבלים מתאבדים.
אך מה הסיבה העומדת מאחורי השמדת היערות? האם פעולת “חישוף” פני הקרקע מן התכסית הצמחית תגלה משהו שהמדינה ביקשה להסתיר, באמצעות נטיעת היערות?
ב- 10 במרץ 1948 הגה הפיקוד העליון של “ההגנה” את “תוכנית ד'”. בעת ביצועה, הושמדו מאות כפרים ערביים שלא ניתן למנוע פעולות לחימה משטחם. כדי למנוע שיבת תושביהם, אוכלוסייתם גורשה ושטחם הבנוי פוצץ.
ב-11 בדצמבר 1948 החליטה עצרת האו”ם בשאלת ארץ-ישראל (החלטה מס’ 194 III סעיף 11) לאפשר לפליטים הרוצים לשוב לביתם ולחיות בשלום עם שכניהם, לעשות זאת במועד המעשי המוקדם ביותר. על בסיס החלטה זו דורשים היום הפלסטינים לממש את זכות השיבה.
כדי לטרפד את האפשרות ליישם את ההחלטה, מכרה הממשלה לקק”ל בשנים 1950-1949 כשני מיליון דונמים של קרקעות ערביות נטושות. עם קליטת העלייה הגדולה בשנים 1948- 1950, יושבו כפרים ערבים נטושים רבים בעולים חדשים. במקרים אחרים ניטעו יערות על קרקעות הכפרים הנטושים. בשטחי היערות נותרו שרידיהם של כפרים רבים שחלקם השתמר היטב וחלקם עבר תהליך של בליה. ביערות רבים כגון יער ירושלים, שמורת המסרק, יער ביריה, יער אליקים ועוד, ניתן למצוא שרידים של בתי בד, חורבות, קברי שיח’ים, בתי קברות נטושים ועצי פרי.
חששו של הממסד הישראלי כי עדויות יישוביות-ערביות מן העבר יביאו לדרישה ערבית לשוב לאתרים אלה, היה אחת הסיבות שהביאו להריסתו של הנוף היישובי הערבי-פלסטיני. אך עדיין נותרו שרידים שכאלה בשטחים פתוחים, ובינות לקרחות יער.
החל משנות השמונים אנו עדים לפעולת שיקום אינטנסיבית של מקרקעין דתיים נטושים בכל רחבי הארץ, שמבצעים גופים ערביים שונים ובראשם התנועה האסלאמית. הסיבה לפעילותם אינה אלא שמירה על ממצאים המעידים על תרבות-חומרית ערבית, כדי להוכיח את התפרוסת הכוללת של יישובים ערבים שהייתה בארץ בעבר, וכדי להוביל לשיבתם בעתיד למקומות אלה.
דרך פעולה נוספת שמבצעים ארגוני הטרור המבקשים לחשוף את העבר הפלסטיני של הארץ, היא הדרך שאליה נחשפנו בדיעבד השבוע, ההצתה.
הצתת היערות חושפת את המתבונן למה שביקשה המדינה הצעירה להסתיר מעיני כל – את שרידי הכפרים הנטושים – את הקסטל, את צובא, את ביריה, את אום א-זינאת, ואיתם עוד מאות כפרים.
לקראת המשא ומתן על הסדר הקבע תעמוד סוגיה זו לדיון, לצד סוגיות כגון גבולות הקבע וירושלים. במטרה להפוך את דרישתם לשוב ולהתיישב בשטחים בהם התגוררו אבותיהם, למעשית, פועלים הגורמים הלאומנים הערביים בשיטתיות, שורפים את היערות, חושפים את השרידים, ומכינים את הקרקע להתיישבות עתידית.
זה נשמע דמיוני, אך למדנו שבאזורנו הסוריאליסטי, המציאות עולה על הדמיון.
על המדינה לשקוד בשיטתיות על הקמתה של רשות הכבאות הלאומית, כדי למנוע, בין היתר, שימוש ציני בטרור האש, כדי לממש חלומות הזויים. יש לטעת בשום שכל, יערות של עצי פרי, בצורה מבוקרת, לטובת המבקרים והמטיילים. יש להימנע מלטעת עצים בעלי פוטנציאל דליק, אורנים, ולהכין מבעוד מועד, דרכי מילוט ושבילי אש. אם נתכנן נכון, נוכל להתמודד טוב יותר, עם הסכנות האורבות לפתחנו. וטובה שעה אחת קודם.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
