"עוגת פרורים" / מאת אבריאל בן דור
המחיר שנתניהו היה מוכן לשלם בכדי להקים את ממשלתו הוא מוגזם וחסר תקדים! חלוקת העוגה הייתה צריכה להיות באופן שישביע את רצונם של השותפות הקואליציוניות שלנו, אך ידע גם לשמור ולגמול לנציגנו בכנסת היוצאת, על נאמנותם וחברותם אמיתית ברגעים הקשים שהיו לנו. אני לא חושב שמה שמגיע להם כעת זה "פרורים".
המתח והצפיפות סביב שולחן הממשלה גדולים מאוד. בניסיונותיו האחרונים לאחד את השורות , מצרף נתניהו את כל הפרורים שנותרו לעיסה אחת בכדי ליצור עוגה חדשה שאותה הוא יחלק מחדש. אך הוא לא שם לב שגם "העוגה החדשה" הזו היא פרורים!
פיצול התיקים מתיקים לתיקים הם אותם פרורים מפרורים לפרורים. ואני שואל אתכם – זו תורה וזו שכרה?! מתי נדע כבר סוף סוף לשלוט?! למה אנחנו יורים לעצמנו בראש כל פעם מחדש ושואלים אח"כ למה? במה טעינו?
הגיע הזמן שנדע כי השלום בבית הוא לא פחות חשוב, אם לא חשוב יותר, מהשלום בחוץ. ברגע שנדע לכבד נאמנות וחברות אמיתית נדע מהו שלטון איכותי ויציב - ויפה שעה אחת קודם!