לשמואל טרייסטר, בלוגר פוליטי, נמאס מהמזגזגים. הוא מציע לשנות את דרך ההתייחסות אליהם. ליכודניק בעד.
ב-1995 חבר הכנסת דוד לוי, מי שהיה שר החוץ בממשלתו של שמיר, פרש מהליכוד והקים את מפלגת “גשר”. ב1996 הוא איחד את תנועתו עם הליכוד, אך ב-1999 גשר התמודדה יחד עם מפלגת העבודה. ב-2001 דוד לוי שוב חזר לתמוך בליכוד ולקראת הבחירות לכנסת ה-16 (2003) גשר נטמעה בתוך הליכוד. באותם ימים, נוסף על הבדיחות הרגילות שסופרו עליו, דוד לוי נתפס כ”זונה פוליטית”, כמי שנכנס למיטה הפוליטית של כל המרבה במחיר וזכה לגינויים מקיר לקיר. מעשיו נתפסו כשיא של השחיתות הפוליטית וכמייצגים את כל מה שרע בפוליטיקה הישראלית. זנות פוליטית הייתה מעשה שלא ייעשה.
והנה אנחנו נמצאים ב-2012 ודוד לוי הפך אור לגויים. פוליטיקאים שנכשלו בבחירות הפנימיות של מפלגותיהם הולכים ומקימים מסגרות פוליטיות חדשות, מציעים זה לזה מקומות ברשימותיהם וגונבים זה לזה את כספי מימון המפלגות. למי שפספס, הנה רשימה חלקית:
עם דעיכתה של “קדימה” בסקרים, נטשו אותה שישה חברי כנסת:
צחי הנגבי (ח”כ לשעבר שנאלץ לפרוש עקב הרשעתו בעבירה שיש עמה קלון), אריה ביבי, אבי דיכטר (פרש מהכנסת טרם עזב את המפלגה) ויוליה שמאלוב ברקוביץ` עברו לליכוד והתמודדדו בפריימריז שם. מלבד צחי הנגבי, אף אחד מהארבעה לא הצליח להיבחר למקום ריאלי ברשימת הליכוד לכנסת.
נחמן שי ונינו אבסדזה עזבו את קדימה והתמודדו בפריימריז במפלגת העבודה. שי נבחר למקום ה-15 (כעת 14) ואבסדזה למקום ה-20 (כעת 19).
ציפי לבני שלא הייתה מוכנה לקבל את דבר הבוחר במפלגתה, קדימה, שאותה הקימה לאחר שנטשה את הליכוד, חזרה לזירה הפוליטית והקימה מפלגה חדשה, “התנועה”. אל מפלגתה היא החלה למשוך עוד אנשים שעוסקים ב”זנות פוליטית”: ראשית, היא הצליחה למשוך אליה שבעה ח”כים מקדימה המתרסקת, יואל חסון, שלמה מולה, רוברט טיבייב, מגלי ווהבה, רחל אדטו, אורית זוארץ ומאיר שטרית (שגם הוצע לו תפקיד יושב ראש מפלגת הגמלאים, למרות שאיננו גמלאי). יחד עם שבעת הח”כים שמשכה מקדימה, היא גם משכה את כספי מימון המפלגות שלהם- כסף שמגיע מהציבור, וכעת הקמפיין של מפלגת “התנועה” תמומן מכספי המיסים שלנו. לאחר מכן, היא גם משכה את אלעזר שטרן שקודם לכן הודיע שיתמודד יחד עם ח”כ הרב חיים אמסלם במפלגת עם-שלם. גם עמרם מצנע, שנכשל בבחירות לראשות העבודה, מצא את עצמו כחבר ב”תנועה”. בתור ה”גרנד פינאלה”, משכה ציפי לבני את מספר 3 במפלגת העבודה, שלא הצליח לזכות בראשות המפלגה שם, אחד עמיר פרץ ונתנה לו את המקום השלישי במפלגתה שלה.
בינתיים, ח”כ יוליה שמאלוב ברקוביץ` התקשתה לקבל את דבר הבוחר בליכוד, וכעת היא עומדת בראש מפלגת הכלכלה. כן, זאת המפלגה שקודם לכן הריצה במקום השלישי את בובליל, ואחר כך את יובל המבולבל. מאוחר יותר טען המבולבל כי הוא כלל לא ידע ששובץ במפלגה.
במפלגה הירוקה התקיימה ועידה שבה חברי הועידה הצביעו נגד חבירה ל”תנועה” בראשות ציפי לבני. אף על פי כן, ראש המפלגה, אלון טל, חתם על חבירה ל”תנועה” על אף הצבעת הועידה.
אבנר בן-זקן, שנבחר למקום ה-42 בפריימריז במפלגת העבודה, עזב את מפלגתו ועבר ל”תנועה” (כך עפ”י YNET).
אני סמוך ובטוח שלא רק בי עורר המצעד המפוקפק הזה תחושת קבס קלה. אם פעם המעבר ממפלגה אחת לאחרת נתפסה כ”זנות פוליטית” וכמעשה שלא יעשה, היום זה הפך לדבר שבשגרה. ח”כים שרואים שמפלגתם מדשדשת בסקרים או שלא קיבלו מקום מספיק גבוה ברשימת המפלגה שלהם, קמים ועוברים למפלגה אחרת שבה יש להם סיכויי היבחרות טובים יותר. יתרה מזאת, לפי הסקרים, הציבור מתכוון לתת לזה פרס בקלפיות וציפי לבני, שעומדת מאחורי חלק ניכר מהמשגלים שציינתי לעיל, צפויה לקבל לפחות 6 מנדטים.
אמנם, יש מקרים שבהם אדם שייצג דרך מסוימת משנה את עמדותיו ומבין שעליו לצאת לדרך חדשה. כך, למשל, עשה ח”כ הרב חיים אמסלם שהיה ח”כ מטעם ש”ס, יצא נגד עמדותיה כבר במהלך כהונת הכנסת ושילם על כך את המחיר בכך שסולק מכל תפקיד רשמי במפלגתו ונושל מרוב זכויותיו הפרלמנטריות, למשל מהיכולת לחוקק ולהגיש שאילתות.
אינני מבקש מנציגי ציבור לדבוק בדרך שהם כבר אינם מאמינים בה, ומי שהאמין בדרך אחרת ממה שהוא ייצג בכנסת ידע לעזוב את מפלגתו לפני שהוכרז מועד פתיחת הקלפיות ולפני שהופצו הסקרים המעידים כי מקומו בכנסת הבאה במסגרת מפלגתו הנוכחית כבר איננו ריאלי. יו”ר הכנסת, ח”כ רובי ריבלין, דיבר אתמול על קוד אתי חדש להתנהלותם של ח”כים. אז הנה הצעה: ח”כ שרוצה לעבור למפלגה אחרת צריך לעזוב את מפלגתו הישנה לפחות שנה לפני הבחירות. כמו כן, תקופת האכשרה למתמודדים, הנהוגה במפלגות השונות, תעוגן בחוק ולא תהיה אפשרות לקצר אותה.
כאשר ח”כים עוברים ממפלגה למפלגה לפי מצב הסקרים ולפי מיקומם ברשימה הם בעצם אומרים לנו, הציבור, שלא מדובר כלל בעניין של אידיאולוגיה, אלא בעניין של פרסונה. אני עובר כדי שאני אוכל להמשיך לייצג אתכם בכנסת ולעזאזל המפלגה ודרכה ולעזאזל הציבור שבחר איך שבחר בפריימריז.
לכן, אני קורא לכל מי שגם כן הרגיש בחילה לנוכח הקרקס הפוליטי שהתנהל פה:
אומרים לא לזנות הפוליטית!
מפסיקים לתת פרס לזנות הפוליטית ופשוט לא בוחרים בהם בקלפי.
מחזירים את הבחירות לעסוק בערכים ובאידיאולוגיות ולא באנשים ו`סלבריטאים`.
נכון, חלק מהאנשים הללו השתבצו ברשימות הגדולות, בליכוד ובעבודה ואותם לא נוכל לסלק מהכנסת ה19. אבל אנחנו כן יכולים לסלק אותם מהציבוריות הישראלית- נסרב לעזור להם, נחזיר את הסטיגמה נגד הפכפכות פוליטית, התקשורת תסרב לסקר אותם ולקראת הבחירות לכנסת ה-20, כולנו נתפקד למפלגות ונדאג שברשימה הבאה הם לא יהיו.
האנשים הבאים חטאו בחטא היוהרה והפכו את הכנסת לחוכא ואיטלולא- אומרים להם לא ומחזירים את הכבוד לכנסת!
(לפי סדר א`-ב`):
נינו אבסדזה (קדימה – > העבודה)
רחל אדטו (קדימה – > התנועה)
אריה ביבי (קדימה – > הליכוד)
אבנר בן-זקן (העבודה – > התנועה)
אבי דיכטר (קדימה – > הליכוד)
צחי הנגבי (הליכוד – > קדימה – > הרשעה בעבירה שיש עמה קלון – > הליכוד)
מגלי ווהבה (קדימה – > התנועה)
אורית זוארץ (קדימה – > התנועה)
יואל חסון (קדימה – > התנועה)
רוברט טיבייב (קדימה – > התנועה)
אלון טל (התנועה הירוקה – > התנועה)
ציפי ליבני (הליכוד – > קדימה – > כישלון בפריימריז – > התנועה)
שלמה מולה (קדימה – > התנועה)
עמרם מצנע (העבודה – > כישלון בפריימריז – > התנועה)
עמיר פרץ (העבודה – > כישלון בפריימריז – > התנועה)
מאיר שטרית (הליכוד – > קדימה – > התנועה)
אלעזר שטרן (עם-שלם – > התנועה)
נחמן שי (קדימה – > העבודה)
יוליה שמאלוב ברקוביץ` (קדימה – > הליכוד – > כישלון בפריימריז – > כלכלה)
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
