כמיטב המסורת אני מעלה את סיכום המסע של המשלחת הפרלמנטרית של הכנסת בראשות היושב-ראש לסין.
הרפובליקה העממית של סין או פשוט סין תמיד הייתה חשובה ומרתקת, מאז הימים הקדומים היא הובילה את תחום החדשנות בענפי החקלאות, התעשייה והמדע לאורך שנות ההיסטוריה הארוכות שלה. היום סין ניצבת בפני אתגרים גלובליים חדשים וקצת ״תקועה״ בנושא שבו כל כך נהגה להצטיין.
הביקור נועד בראש ובראשונה לחזק את הקשרים הבין מדיניים שנרקמים בשנים האחרונות במגוון תחומים ובלא מעט עבודה קשה של צוות השגרירות המקסים בביג׳ין.
זהו ביקורי הראשון בביג׳ין (ובסין) ובהחלט הופתעתי ממנה. מצד אחד במבט ״מלמעלה״ רואים עיר מודרנית, מערבית (חזותית) עם רכבי פאר בכל פינה ובנייני זכוכית מכל עבר אולם במבט מוגדל מגלים מגזר ציבורי גדול ומסועף שתפקידו להאכיל את ההמונים (והם בהחלט המון), בילבול תרבותי על גבול הכאוס והתנגשות תמידית בין הרצון להתפתחות (כלכלית ועסקית) לשמרנות (חברתית ותרבותית).
אבל בחזרה ליחב״ל, אז אתם בטח שואלים מה למעצמה עולה כמו סין למדינה קטנטונת ודי שולית מבחינתם, ישראל? אז התשובה נעוצה בשתי תפיסות סיניות בסיסיות שהסקתי במהלך ימי הביקור.
הראשונה, ישראל נתפסת בעיני הסינים כמעצמה גדולה של חדשנות, חממת פיתוח טכנולוגית ומדעית וממובילות העולם ״בעשיית יש מאין״ באגרונומיה, הידראוליקה וכמובן במאבק בטרור שמטריד מאוד את הסינים.
השנייה, הזיקה שיש לסינים למורשת והיסטוריה אשר יוצרת מחנה משותף חשוב מאוד בין העמים. הסינים רואים בעם היהודי עם שורשי, עם עתיק עם טקסים ומנהגים שהשתרשו לאורך השנים ללא כמעט שינוי בדיוק כמו המסורת הסינית העתיקה. בתפיסה הסינית, עם שמכיר את עברו הוא בהחלט שותף לעתיד. (נוסף לעובדה שהם רואים עצמם מוסריים וקשורי גורל עם העם יהודי בכך שהעניקו לפליטים יהודים בזמן מלה״ע ה-2 מקלט והגנה, מה שגם נכון היסטורית).
משך הביקור התחלק לשלושה חלקים, הראשון והחשוב הוא הצד הפורמלי שכלל פגישות מאוד פרקטיות עם צמרת הממשל ובראשם עמיתנו, יו״ר NPC בית הנבחרים הסיני (3 בהיררכיה וחלק מהשבעה שהמנהלת בפועל של המדינה) מר ז׳אנג דה ג׳יאנג ועם ראש הממשלה (2 בהיררכיה וחלק מהשבעה שמנהלת בפועל את המדינה) מר לי קצ’יאנג.
השני, פגישות והסיורים הלא פורמליים באתרי מורשת ״וגאווה״ סינית, שיחה פתוחה עם סטודנטים באוניברסיטת ביג׳ינג, מפגש באקדמיה הסינית לממשל וביקור מיוחד מאוד באקדמיה הלאומית הסינית לטניס שולחן שכלל משחק פסגה עם אלוף עולם לשעבר (שזכה לפרסום רב מאחר וזה אחד מענפי הספורט הפופולריים במדינה).
השלישי, חיזוק המאמצים הדיפלומטים שמוביל השגריר מתן וילנאי וצוותו שכולל חתימת הסכם חילופי סטודנטים, האצת תהליך פתיחת ״הגבולות״ בין המדינות בדמות ויזה ל-10 שנים שתקל רבות על אנשי עסקים וכמובן פוטנציאל התיירותי והכלכלי הגלום בשוק הסיני (שממש בקרוב יכנס חזק לישראל עם השקת קו תעופה ישיר של חברה סינית לארץ) וגולת הכותרת, ההזמנה הרשמית של יושב-ראש הכנסת לביקור של מקבילו, יו״ר ה- NPC בהמשך השנה בישראל להמשך הדיאלוג.
לצד כל זאת לא הכל ורוד, הסינים עדין באופן תדיר תומכים בהחלטות פרו-פלסטיניות במוסדות הבינלאומיים ומשמרים ואף מחזקים את הקשר עם האיראנים בתחום הכלכלי, המסחרי והצבאי. אבל למרות הכל רואים פה בהחלט מגמה חיובית, סוג של תהליך, מה זה אומר? לאן הולכים עם זה? מה האינטרס של מדינת 1.2 מילארד תושבים לייצר יחסי גומלין שווים עם מדינה בגודל של רובע ממוצע של עיר הבירה שלה, ימים יגידו!
בכל זאת נסיים בנימה אופטימית, למרות שאני יוצא מהמסע הזה עם יותר סימני שאלה מאלו שנכנסתי אליו, התחזקה בי האמונה שלישראל יש הרבה מה להגיד לעולם והעולם בהחלט מעוניין (ואפילו מאוד) לשמוע.
שבת שלום.
–הסיכום הוא אישי וכל דבר האמור בו הוא על בסיס דעתי האישית בלבד ואין להתייחס אליו כעמדה רשמית של המשלחת או של חבריה
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
