ביקורת רבה נמתחה על ראש הממשלה בנימין נתניהו מאז הודעתו על ההחלטה להקפיא זמנית את הבנייה בהתיישבות ביו”ש. מהספקטרום של דני דנון וציפי חוטובלי מחד ועד מיכאל בן ארי ומשה פייגלין מאידך, שוררת תחושה, אשר אצל חלקם היא מתחזקת, ולפיה נתניהו איבד את דרכו. כך למשל אומר חנן פורת ל – NRG : “ברור שזהו צעד מחפיר ומביש של נתניהו. זו מעילה באמון”.
הביקורת, אשר לעת עתה מתרכזת בתחומי יו”ש, תגבר ככל שיעברו הימים ותגיע אל מרכז הבמה התקשורתית.
ואולם, אי אפשר להתעלם מכך שהתגובות כנגד נתניהו מימין צפויות. הן צפויות כמו הביקורות שבאות משמאל כנגדו לאחר החלטות לאומיות בהן הוא נוקט.
וככלל, בהערת מסגרת מוכרחים לומר כי הימין והשמאל בארץ לוקים במחלה חשוכה, מחלה שהחולים בה מקבלים את הדמוקרטיה בעירבון מוגבל ורק כאשר היא מתאימה לאינטרסים שלהם. שהרי, כאשר שרון רמס את החוק ועיגל פינות למען ההתיישבות ביש”ע הוא היה יקיר המתיישבים ושנוא נפשם של הסהרורים בשמאל. כאשר רמס את הדמוקרטיה במעשה ההינתקות הוא אותרג על ידי אמנון אברמוביץ’ וחבריו בשמאל ואילו בקרב עשבים שוטים בימין נגזר עליו למות. ראו ההערות האחרונות של הזמיר המטורף דודו אלהרר.
השאלה המעניינת ביותר בכל הפרשה היא האם אותו ימין שהפיל את שמיר ב – 92′ ואת נתניהו ב – 99′ יחזור על טעותו גם הפעם?
מכל מקום, ההערות כנגד נתניהו הן הערות מקוממות. שהרי, הבנייה ביו”ש חשובה לו. כראש ממשלה וכשר הוא תרם לה לא מעט ועמד עיקש אל מול חזית עולמית נגדית. דעתו על זכותנו על ארץ ישראל ידועה לכל. אה וכן, הוא גם ראש ממשלה שצריך להוביל מדינה שלמה אל מול לחץ עולמי.
לא בכדי נימקו ליברמן ובוגי את הצבעתם בקבינט הביטחוני בעד. שני השרים המכובדים שאינם נמנים על השוליים הקיצוניים של השמאל הסהרורי אמרו את מה שמתנגדי נתניהו צריכים להבין היטב : “המטרה היא להימנע מעימות עם ידידינו בעולם”.
מבקרי נתניהו לא מתמודדים עם ממשל לא ידידותי כלפי ישראל. מבקרי נתניהו מסרבים להבין שהקונספציות העולמיות השתנו. מבקרי נתניהו מתעלמים כי נוח להם להתעלם.
למדיניות נתניהו יש סאב טקסט שצריך להבין אותו היטב. נתניהו חוזר בצורה מתוחכמת למדיניות של “יתנו יקבלו – לא יתנו לא יקבלו”. שכן, הוא הצהיר על הקפאה זמנית, כן, זמנית ולא קבועה, על מנת לחדש את המשא ומתן עם הפלשתינאים. כלפי העולם ישראל עושה את חובתה היטב. המחיר הוא לא כבד מדי משום שהבנייה לא מוקפאת לחלוטין, היא נמשכת בוורסיות אחרות. נתניהו העביר באלגנטיות את האחריות לצד הפלשתינאי.
לפיכך, עלינו לא לדאוג משום שברגע שהכדור בצד הפלשתינאי הוא נשאר שם והיכולת שלהם “להבקיע גול” מטפורי ולהמשיך לשלום אמיתי היא יכולת מוגבלת. שהרי אמר כבר אבא אבן כי “הפלסטינים מעולם לא החמיצו שום הזדמנות להחמיץ הזדמנות”. ואם הפעם לא יפספסו את ההזדמנות נוכל להתקדם לשלום אמיתי.
לנתניהו יש פרדיגמה מגובשת. הוא הוכיח היטב כראש ממשלה בקדנציה הקודמת כיצד הוא מציב סייגים ברורים במסגרת האפשרויות הניתנות לו להגבלת האינטרסים הישראליים.
*הכותב הוא חבר ליכוד
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
