לאחרונה התבשרנו כי עונש המאסר של עומרי שרון שהיה אמור לצאת כבר אל הפועל נדחה בחודשיים על מנת שעומרי שרון יוכל לערער לבית המשפט העליון. כזכור בפברואר השנה נשפט עומרי שרון לתשעה חודשי מאסר בפועל ועוד תשעה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 300,000 ש”ח. בית המשפט המחוזי שדן בערעור שלו קיבל אותו חלקית והפחית את עונש המאסר בחודשיים, אולם עמרי שרון נאחז בקרנות המזבח וכעת מגיש ערעור לבית המשפט העליון.
למי שלא זוכר, ב-99′, במהלך הפריימריס על ראשות תנועת הליכוד שבהן התמודד אביו, אריאל שרון, גייס עמרי שרון עבור מסע הבחירות של אביו סכומים שחרגו במאות אלפי שקלים מהמותר על פי חוק המפלגות. סכומים אשר עד עכשיו למרות הודאתו בנטילתם והבעת חרטה מעולם לא טרח להחזיר. באופן הזה הבטיח עמרי שרון לאביו, אריאל שרון, שהיה אז עדיין פוליטיקאי אפור את ראשות הליכוד ועם ניצחון הליכוד בבחירות גם את ראשות הממשלה. אולם בכך לא באו חטאיו לסיומם וכשהחל אביו ביוזמת ההתנתקות, החל בשורה של מינויים פוליטיים וחלוקת ג’ובים שנועדו לחזק את אביו ולנטרל את ההתנגדות ששררה אז בליכוד למהלכים שיזם. טכניקה שהמשיך בה גם אחר כך בהצבעה שהתנהלה על הקדמת הפריימריס כדי להציל את אביו מהדחה.
כאשר התגלו מעשיו, הוסיף חטא על פשע וניסה למנוע עדויות במשפטו. במילים אחרות, עמרי שרון קנה עבור אביו את השלטון, (כפי שכתבה אף השופטת בקשנטיין בגזר דינו), שיבש הליכי בחירות, ביצע מינויים פוליטיים, חילק ג’ובים למקורבים ושיבש הליכי משפט. האם לאור כל האמור לעיל עונש של 7 חודשי מאסר ועוד 9 חודשים על תנאי וקנס של 300,000 ש”ח (שהוא לא כסף רב עבורו) על עבירות שנהיו כבר מכת מדינה, הם אכן עונש כל כך מוגזם? לשם השוואה, נעמי בלומנטל, שהורשעה במתן טובת הנאה של 12,500 ש”ח בלבד ובשיבוש הליכי משפט קיבלה עונש של 8 חודשי מאסר וקנס.
משמעות פעילותו של עמרי שרון היא העמקת התחושה אצל האדם הפשוט שאין לו סיכוי של ממש בהתמודדות על תפקידים ציבוריים אל מול שכבת המקורבים והפיכת קבוצת התומכים והמקורבים של משפחת שרון למעמד של אוליגרכיה דה פקטו. בנוסף מהלכים כמו בחירת ראש תנועה והקדמת פריימריס הינם מהותה של הדמוקרטיה וכמיטב הדמוקרטיה הם אמורים להיות מבוססים על דיאלוג ועל שכנוע. עמרי שרון, שהטה אותם על ידי חלוקת ג’ובים הפך אותם לתהליכים בהם נקנים אנשים ודעות בכסף ובכך פגע למעשה בלב ליבה של הדמוקרטיה או בלשונה של השופטת שיצר שדנה בערעורו “מעשיו של שרון גרמו לעיוות רצון הבוחר”.
עמרי שקנה שלטון עבור אביו והביא לו את ראשות הממשלה שינה במעשיו גורלות של אנשים. שכן היה זה אריק שרון שיזם את ההתנתקות שהביאה לגירוש משפחות שלמות מבתיהם לפיטורי שרים וסגני שרים ולפגיעה חמורה בכלכלה הישראלית. תומכי התוכנית נימקו אותה כל העת בכך שהאדם שהורה על ביצועה נבחר כחוק. כעת לאחר שברור שאותו אדם נבחר תוך כדי הפרת חוק, הרי שהדבר מאיר באור חמור בהרבה את מעשיו של מי שאחראי להעלאתו לשלטון באותו אופן לא חוקי.
הצרימה גדולה במיוחד בהתחשב בעובדה שתיקים של הרבה בני נוער עדיין תלויים ועמדים בפני המערכת המשפטית עקב “הפרות חוק” שבוצעו במהלך ההתנתקות ומערכת המישפט אינה מוכנה למחול ולהקל, למרות שמדובר באנשים צעירים בהרבה מעומרי שרון ולמרות שהם לא פעלו למטרות רווחה אישית. לאור כל זאת השאלה המתבקשת היא לא האם פסק הדין נגד עומרי שרון לא היה נוקשה במיוחד, אלא האם בית המשפט לא טיפל בו בכפפות של משי ומה היו המניעים שלו לכך.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
