היה זמן שאהוד אולמרט הביע בוז כלפי ידיעות-אחרונות והגדיר אותו כעיתון בלתי אמין. מה קרה שאולמרט המושחת הפך לאתרוג של נוני מוזס? הלכתי לארכיון…
**************************
כל מי שקורא ידיעות-אחרונות יודע: העיתון של נוני מוזס בלתי אמין. עיתונאים שפרשו מהעיתון (או פוטרו) סיפרו שלבעל הבית יש רשימת נבחרי ציבור של טובים ורעים, וכל ידיעה פוליטית מושפעת מהרשימה. פוליטיקאי שנתמזל מזלו להיכלל ברשימת הטובים- לא מוטרד מחוסר האמינות של העיתון. מי שברשימת הרעים, הפחד ממוזס ידריך אותו לינצור את לשונו. אהוד אולמרט לא פחד.
בינואר 2003, כשהתקשורת התעסקה בפרשת “האי-היווני”- אולמרט, בראיון לבן כספית, הביע זלזול מוחלט באמינות של ידיעות-אחרונות. כן, זה אותו אולמרט שרכלני ברנז’ה מגדירים “חבר קרוב של נוני”. מה קרה שעבר מהצד של אלה שבזים לאמינות של ידיעות, לחוג המצומצם של החברים הקרובים למוזס?
הינה לכם התשובה (לקרוא פעמיים!):
ציטוט: “לפני כמה שנים ביקש ידיעות-אחרונות לקבל מענק ממרכז ההשקעות במשרד התמ”ת לצורך הקמת בית דפוס בגליל. היקף המענק אמור היה להיות 33.5 מיליון ש”ח. שר התמ”ת דאז אהוד אולמרט פעל לאישור הבקשה, אף שגורמים מקצועיים במשרד הבהירו כי ההשקעה אינה עומדת בתנאי הסף של חוק עידוד השקעות הון (נשמע מוכר). העיתון עתר לבג”צ, אך לפני שנה משך את עתירתו כשהבין מהערה של השופטת בייניש כי העתירה לא תתקבל. בסופו של דבר, נוני מוזס לא קיבל את המענק”- סוף ציטוט (דה-מרקר / 3.7.08).
הרשעת אולמרט בתיק “מרכז ההשקעות” וחשיפת השיטה מוכיחים שלא היו לו מעצורים בפיזור מיליונים מכספי ציבור לגורמים שהוא חפץ ביקרם. מנקודת מבט פוליטית- חברות אישית עם נוני מוזס היא סוג של פנטזיה. הינה לכם מניע ברור למתן המיליונים לידיעות-אחרונות. אומנם בג”צ יירט את מזימתו אבל לא את כוונתו. והכוונה הזאת סידרה לאולמרט מקום בצמרת טבלת “הטובים” של מוזס.
הסיטואציה שבה מנהיג מושחת, זוכה להגנת טייקון תקשורת, היא אנטי דמוקרטית בעליל. לעולם לא מאוחר להוקיע את המושחתים, ועוד יותר את אלה שמאתרגים אותם…
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
