מרשימתו של עזריאל צפר על המתרחש בכנסת

במהלך הוועדה עלו מספר דברים חמורים מצד הסטודנטים הרבים שהיו מהאוניברסיטה העברית, מהמכללה הבינתחומית ועוד. נשמעו מקרים בהם מרצים קראו לסטודנטים “חלאות” , פגעו להם בציונים וסטודנטים בעיקר מצדה הימין של המפה הפוליטית פחדו להגיע עם חולצות של ” תא לביא” או “אם תרצו ” לשיעורים עם מרצים מהסוג הנ”ל .
כמו כן הסטודנטים הביעו חשש מפגיעה בציונים בעבודות ובסמינריונים שהם אין חיסיון כמו במבחנים והם מוגשים בשם המלא של הסטודנטים .

מניתי מספר מקרים של התבטאויות מרצים באונ’ בר אילן בשנים האחרונות , ממבצע צוק איתן שהיה בשנת 2014  מהשנים 2007-2012 וכולם נלקחו מעיתון הארץ שלא ניתן לחשוד בו בנטייה ימנית מדי . הכוונה הייתה להראות שיש מגמה כזו גם באונ’ בר אילן אך החידוש לעומת יתר אוניברסיטאות שאחרי כל התבטאות כזו האוניברסיטה ייאמר לזכותה הקימה ועדת בדיקה ולא הסתפקה בתגובה לקונית כפי שעשה ראש מחלקה מה- האונ’ העברית שבא לדבר בשמה בוועדה ( יש לציין שהוא הגיע עם לוביסטית שכל הזמן תדרכה אותו, תמוה בעיניי הדבר ).
תקציר המקרים :
1. בשנת 2014 במהלך מבצע צוק איתן  מרצה מהפקולטה למשפטים, פרופ’ חנוך שינמן שלח את המייל הבא לסטודנטים שלו בעיצומו של המבצע:
” מקווה שהמלחמה מוצאת אתכם במקום בטוח, ושאתם, משפחותיכם והקרובים לכם אינם בין מאות האנשים שנהרגו, האלפים שנפצעו, או עשרות האלפים שבתיהם נהרסו או שנאלצו לעזוב את בתיהם במהלך או כתוצאה ישירה מהעימות האלים ברצועת עזה וסביבתה” סוף ציטוט.
בעקבות התבטאות זו הסטודנטים בעיקר אלה מהדרום הקימו קול זעקה תקשורתי נגד המרצה שרמז בצורה בוטה לסבלם של תושבי עזה ואילו את תושבי הדרום כינה ” רצועת עזה וסביבתה”

.התוצאה: קמה ועדת בדיקה של האוניברסיטה והוא ננזף על ידה וכן התנצל בפני הסטודנטים.
כמו כן ועדת המינויים בעת האחרונה אמרה שתשקול את המשך העסקתו של הפרופ’ הנ”ל עקב התבטאויותיו לפני כשנה וחצי בצוק איתן . 

2. בשנת 2007 במהלך פינוי של יהודים מחברון פרופ’ הלל וייס ( שנמצא בצדה הימני של המפה הפוליטית) אמר ל- מח”ט חברון אלוף משנה יהודה פוקס, ו”איחל לו” “שאשתו תהיה אלמנה, אמו תהיה שכולה וילדיו יהיו יתומים”.
תוצאה: קמה ועדת בדיקה והאוניברסיטה פיטרה את המרצה על דבריו לאחר זמן מה

3. בשנת 2012 עת היותי תלמיד מכינה מרצה לאנגלית במכינה הקדם אקדמית בבר אילן אמרה על נכי צה”ל שהם עושקים את המדינה וכן דיברה בשבחם של נשות ווטש ובגנותם של חיילי צה”ל המשרתים מעבר לקו הירוק בכלל ובמחסומים בפרט.

התוצאה: מנהל המכינה דאז, יצחק קרוואני שהיה סא”ל במיל’ דרש ממנה התנצלות מיידית ולא הוא יפטר אותה. היא התנצלה בשיעור שלאחר מכן בפנינו והבטיחה שיותר לא תחזור על כך . דבר אשר התקיים .

יש לציין שבמהלך דבריי ח”כ גמאל זחאלקה התפרץ לעברי וקרא לי “נקסן” , ” פאשיסט” ועוד שאר גינויים השמורים לאנשי ימין כנראה . אך ח”כ אורן חזן וענת ברקו מהליכוד וכן ח”כ מירב בן ארי יצאו להגנתי וענו לו כהוגן ואף ביקשו ממנו כשם שהוא דיבר ולא הפריעו לו למרות דבריו המרגיזים שגם הוא יכבד את האורחים ולא יפריע להם.

בסיכום דבריי אמרתי כך:
לאור המקרים שמניתי לעיל, הבעיה מתחילה כאשר מרצים מלמדים בעיקר במחלקות כמו מדעי המדינה, משפטים ששם יותר שכיח לגעת בנושאים שנויים במחלוקת .במקום לעשות דיון הולם והוגן בקורס הם מטים את הדיון לצד מאוד מסויים וסטודנטים רבים מצרים על כך אך נרתעים מעוצמתו של המרצה הנובע מחופש אקדמי הניתן לו ולכן אין מעירים לו אע”פ שמרגישים לא בנוח .
לעניות דעתי, חופש הביטוי אינו חופש השיסוי ואני כאן כחבר מועצת הסטודנטים בבר אילן ואפילו אצלינו מעת לעת זה יכול לקרות. אך אוניברסיטת בר אילן  פועלת נגד המרצים הנ”ל ללא חת וללא משוא פנים  ולא משנה אם הם מימין או משמאל, ולא מסתפקת בתגובות לקוניות למינהם כפי שעשתה האוניברסיטה העברית בוועדה זו .