יעקב מאור חזר מהמסיבה של קטי עמוס ברשמים ותובנות חדשות שבהן הוא מתחלק עם הקוראים
בסלון ביתה של קטי שטרית בבית שמש התכנסו פעילי ליכוד רבים, שבאו להרים איתה כוסית לכבוד מינויה לראש מטה שר החינוך. מה שתוכנן להיות אירוע של חוג חברתי מצומצם, הפך להיות מסיבה המונית. כ-350 איש הצטופפו בסלון הבית ובגינה, והתחככו זה בזה באחוות אחים. היתה שם אוירה של הליכוד במיטבו, עם חום אנושי נקי מתככים ומדנים שמקובלים בחוגים הפוליטיים. מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, אם כי לא היה שם מקום לשבת אלא רק לעמוד. היה שם צפוף כמו בכיכר תחריר, ואולי היה זה גם אירוע מכונן כמו האוירה ורוממות הרוח בחגיגות בכיכר תחריר.
קטי הודתה בהתרגשות לאורחים הרבים שבאו למעונה. “אתם שותפים לצעדים רבים בחיים שלי” הודתה לכל המשתתפים, ובמיוחד לבעלה, אשר, ולמשפחתה. היא הזכירה את הקריאה של ז’בוטינסקי “ריקעו את הברזל”, וקראה לליכודניקים לפעול בהשראת דבריו אלה.
שר החינוך, גדעון סער, הודה לקטי “שנעתרה לבקשתי להירתם להגיע למטרה, שהיא גדולה יותר מאיתנו”. הוא סיפר שיש קשיים רבים בתפקיד שר חינוך “ואם אין סביבך אנשים טובים וחזקים, אתה לא יכול לעשות את המלאכה”.
הוא שיתף את הקהל בתחושותיו על הביקורת נגד החלטתו לעודד ביקורי תלמידים בחברון עיר האבות. הוא הביע תדהמה וסלידה על מבקריו “שמנסים למחוק בזלזול ארבעת אלפים שנים של היסטוריה יהודית”. הוא דיבר נגד המגמה השמאלנית למחוק את המורשת היהודית ואת הזיקה שלנו לתנ”ך, והכריז שגישתו היא הפוכה ובדעתו ליישם אותה. “אם אנחנו לא נקבֵּעַ את מעמד ספר הספרים ולא נעמוד על הזכות והזיקה שהוא מעניק לנו, אז אין לנו זכות ויכולת לעמוד על שום דבר בארץ הזו. כי אם נקבל את טענות הפלסטינים שאין ליהודים זכות על מערת המכפלה והכותל המערבי, אז איפה כן?”.
שר החינוך סיים את ברכתו לקטי שטרית על האנרגיות והרעיונות שלה, ואמר “בתפקיד כמו שלי אתה כל היום במערכה עם המון דברים על הראש, ואתה זקוק לכוחות כדי להתמודד איתם. קטי נותנת לי את הכוחות”. הוא הוסיף ואמר שהיא לא רק “תוספת כוח”, אלא היא “מכפיל-כוח”.
את הרעיון להביא את קטי ללשכתו של שר החינוך העלו ראשי פורום נאמני נתניהו : יואב דבוש, נפתלי נאור ועמי חכמון. הם העניקו גם אמש מתנה לקטי למען הצלחתה בתפקיד הרם. דבוש בירך את השר על “שהוכיח כושר מנהיגות ביכולתו לקבל עצה ולהפעילה מהר”. הוא ציין שיש בליכוד אנשים טובים שיכולים להתאים לתפקידים ציבוריים, והיינו רוצים שיהיו עוד שרים כמו סער שיפקחו עיניהם לראות זאת.
דודו הלוי, ראש סניף תל אביב דרום, ציטט את הפסוק מפרקי אבות “עשה לך רב וקנה לך חבר” והסביר שבעיניו גדעון סער הוא “הרב” וקטי היא “החבר”. הוא הגדיר את גדעון סער בתור “האלטרנטיבה הבאה לראשות הממשלה אחרי נתניהו”.
האלוף במילואים עוזי דיין ברך את קטי על המינוי החדש, ובירך גם את השר על שהשכיל להבין שמבחינה לאומית החינוך חשוב לעמנו לא פחות מהבטחון.
גם זילפה בר, מראשי פורום הרצליה, בירכה את כלת השמחה בשם כל פעילי הליכוד.
ליד דלת היציאה פגשתי את אלי חזן שאמר בהתפעמות “אינני יודע מה זה יותר : מפגן-כוח של קטי או מפגן-אהבה אל קטי? מה שכן, קטי זה הלב שלנו”. חשבתי על כך בדרכי הביתה, והגעתי למסקנה שזה שניהם. גם מפגן אהבה וגם מפגן כוח. אבל מתחת לפני השטח של המסיבה הזו מסתתרים גם רבדים פסיכו-פוליטיים עמוקים ויסודיים.
אומנם קטי היא המארחת וכלת המסיבה, אבל זו לא היתה מסיבה פרטית של קטי אלא מסיבה כפולה ומשולשת. בעצם זו היתה מסיבה של קטי, ובנוסף גם של גדעון סער, ומעבר לשניהם זו מסיבה של כל אחד מאיתנו.
ראשית, ההיבט של קטי: באנו לפרגן לה כי אישה מקסימה. פעילת ליכוד חביבה שמייצגת את היופי של התנועה שלנו. גם יופי חיצוני וגם יופי פנימי. לכן כאשר היא זוכה לתפקיד ציבורי שראוי לה, כולנו שמחים איתה. עוטפים אותה בחלק מהחום והחיבה שהיא הרעיפה עלינו כל השנים. כמו כתוב בתנ”ך “יש שכר לפעולתך”. זו היתה מעין “מסיבת פרידה” מקטי, בגלל שבתפקידה הממלכתי החדש היא לא תוכל להמשיך להתעסק בפעילת פוליטית סקטוריאלית יחד איתנו, פעילי השטח.
שנית, ההיבט של גדעון סער: כולנו חוגגים את החלטתו הנבונה להתחלק בפירות הנצחון בבחירות ובפירות השלטון גם עם אחת מאיתנו. על כך מגיעה לו ברכת “שאפו” ויש לחזק את ידיו בדרכו זו. כל שרינו וח”כינו זכו בתפקידיהם לא רק בזכות כישוריהם האישיים, אלא גם בזכות המאמצים שלנו. כיסאותיהם ניקנו בזיעה שלנו בתקופת הבחירות ובגרונות הניחרים שלנו, ולכן מישרותיהם שייכים גם לנו. באופן טבעי היו צריכים להתחלק בפירות גם איתנו, כפי שהיה בתקופת מנחם בגין וכפי שמקובל בכל המפלגות הנורמליות שמגיעות לשלטון בישראל ובעולם.
לצערנו כמעט כל שרינו לקו במחלה של מעין שיתוק נוראי, שמונע מהם לעשות את המעשה המתבקש של התחלקות בהנאות השלטון. הווירוס שתקף את כולם הדביק אותם עם הגשת כתב האישום נגד צחי הנגבי, שהטיל עליהם אימה ופחד. כאשר אנו רואים שיש שר אחד שהצליח לגבור על החיידק הטורף הזה, זו סיבה למסיבה. ביהדות נהוג לחגוג “סעודת הבראה” לכבוד מי שנרפא ממחלה קשה. באירוע הזה חגגנו גם את ההחלמה והבריאות התנועתית של גדעון סער.
הזכרתי לעיל את הפסוק “יש שכר לפעולתך” שהתקיים לגבי קטי. הסיפא של הפסוק “ושבו בנים לגבולם” התקיים לגבי גדעון.
כי למרבה הצער ביבי ושריו נראים לנו כיום כמו קטר שהתנתק מהקרונות ושועט קדימה, כאשר הוא משאיר מאחור את הרכבת שלו. לשכת נתניהו כיום נראית נקיה מליכודניקים, מלבד גבי קדוש. אפילו מישרות אמון הוא מחלק לאנשים שאינם מכוחותינו, וספק אם הצביעו בכלל לליכוד. שריו מחקים אותו, מלבד שרי מפלגות העבודה וש”ס שנוהגים כמנהג העולם במינויים פוליטיים.
חייבים להודות שהניתוק בין הקטר והקרונות הוא הדדי. גם מצידנו “הקרונות”. במסע הבחירות האחרון ראיתי חברים שנמנעו מפעילות למען המפלגה. יתירה מזו, בדילים לקראת הפריימריס שבהם הייתי מעורב מטעם “פורום הרצליה”, נדרשנו מקבוצות אחרות להחרים את המועמדים של ביבי. אנשים מצוינים כמו עוזי דיין, יחיאל לייטר, ז’בוטינסקי הנכד ואחרים נמחקו מהרשימות הפנימיות, רק בגלל שהיו מזוהים עם ביבי. ניהלתי מלחמה קשה עם ראשי פורומים אחרים כדי לא למחוק מרשימות הדילים שלנו גם את יובל שטייניץ, שנגוע בגיבנת של קירבה לביבי.
הכל מבינים שהנתק ההדדי הזה בין הקטרים לבין הקרונות מזיק לתנועתנו. ולכן הכל שמחים כאשר אחד הקטרים מושך אחורה ומתחבר מחדש לקרונות שלו.
כמדומני שלכך התכוון דודו הלוי בדבריו שסער הוא “אלטרנטיבה” לראש הממשלה, ולא אמר “יורש” של ראשות הממשלה כפי שמקובל לראותו. כי יש כאן שתי דרכים אלטרנטיביות. דרך ההקפאה וההתנתקות של ביבי מאנשי השטח, לעומת הדרך של גדעון סער להתחברות איתנו.
כשנגמרה מסכת הברכות ראיתי אנשים מקיפים באהבה את גדעון סער יותר מבעבר. שנים רבות אני משתתף בכנסים עם שרים, ורואה את הפעילים שלנו נמשכים ומקיפים אותם בתום האירוע. הילת האהדה ועוצמת החום משתנים בהתאם לפופולאריות של השר. הפעם הוקף שר החינוך בחיבה רבה יותר ממה שראיתי לגביו בעבר. החום היה כמו זה של משה כחלון, שנחשב השר האהוב ביותר בליכוד. בערב זה האנשים התמגנטו אל גדעון סער כמו שנמשכו בעבר אל ביבי, בימים שרבים יותר מבינינו ראו בו מנהיג. הסתכלתי מרחוק על האהבה שעוטפת את סער, ובליבי עלה הפסוק “היכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו”.
ואולי עדיף לא להרבות בהתיחסות לנקודה החשובה הזו. שהרי בתנ”ך מסופר ששאול המלך החל להתנכל ולרדוף את דוד, כאשר התברר שהפופולאריות שלו בקרב העם גדולה יותר מהפופולאריות של המלך שאול. חוששני שמא גם ביבי ישמע על מה שהיה במסיבה הזו, ויראה בגדעון אִיום. הייתי בלשכה של שרון בתקופה שבו ראה בפופולאריות של ביבי איום על עתידו, והייתי עד למזימות של אנשי שרון ובניו לפגוע בביבי.
ושלישית, זו היתה גם מעין מסיבת-הודיה שלנו פעילי השטח, מעבר למסיבה של כלת הערב קטי והחתן גדעון. כל אחד מהאנשים הרבים שבאו לחגוג עם קטי בביתה חש הזדהות אישית עם השידרוג שלה. לא רק פירגון לקטי, אלא גם פירגון לעצמנו. באויר היתה מוזיקת רקע חרישית של “אם היא הצליחה, זה יכול לקרות גם לכל אחד מאיתנו”. וזו בהחלט סיבה למסיבה.
על כן, מי שהיה בהרמת הכוסית חש שזה אירוע מכונן בתולדות הליכוד.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
