מה קרה בכנס של נתניהו, סיכוי לשלום או סיכון הבטחון, “הילד מגבעת אולגה”, עיתון הארץ הגורם המאחד.
לנתניהו יש צוות – אריק זיו
דנון שווה יותר מנתניהו ?
נתניהו כינס הרמת כוסית לכבוד ראש השנה כמיטב המסורת בליכוד אך הניתוק של הצוות שלו מהשטח ובנוסף מצודה שאינה פעילה יצרו אווירה שלא הולמת ראש הממשלה מכהן. בכיר בליכוד אמר שזאת בושה שמפלגת שלטון לא מסוגלת להביא אלף איש לכנס כזה, אפילו לאריאל הגיעו יותר אנשים, אריאל זאת העיר שבה כינס ביום רביעי האחרון ח”כ דני דנון את הרמת הכוסית של ראש השנה. לפחות בהקשר הזה לא יהיה מופרך לומר כי דנון שווה יותר מנתניהו.
גורם בלשכת נתניהו אמר כי מי שאמורים להביא את השטח נכשלו וצריך לשנות את המצב. נתניהו לא יכול להגיע לאולמות ריקים כאשר הוא מופיע. הרי הוכח שיש לנתניהו תמיכה בתנועה כאשר ניצח בקרב המתפקדים אז מי שאמונים על הקשר הם היועץ הפוליטי ומנהלת הליכוד ואנו עדים לכך שהם מכשילים את היו”ר פעם אחר פעם.
ומי השר החסר?
נאומו של נתניהו בגני התערוכה לפני נסיעתו לוושינגטון היה נאום שאם נגדירו בעדינות יהיה זה נכון לומר כי שכנע את המשוכנעים. ואולם, דבר אחד כן בלט בנאום הזה. לנתניהו יש צוות שרים מסוים עימם הוא עובד בהרמוניה מלאה. עם צוות מסוים אבל לא עם כולם כי יש כאלו שמפריעים.
במהלך נאומו הוא הזכיר את ישראל כץ שחוצב בהרים ובגבעות על מנת לשפר, לשדרג ולייעל את דרכי ישראל. נתניהו התייחס גם למהפכת התקשורת של השר כחלון, לביצועים הכלכליים של שר האוצר שטייניץ, לא שכח את לימור לבנת ואת השר להגנת הסביבה של ארדן ואפילו מזכיר הממשלה צביקה האוזר, הוזכר ובצדק, כבורג חשוב. נתניהו נתן מקום של כבוד לשר גדעון סער שהרי המהפכה בחינוך הייתה הבטחתו העיקרית בבחירות.
הנה כי כן, לצד השרים הביצועיים עובדים לצד נתניהו השרים בלי התיק. הם עובדים ללא לאות והוא צודק באבחנתו כי על הדברים הללו לא תקראו הרבה בתקשורת.
שר בכיר אשר נהנה לשמוע את נתניהו משבח אותו נזכר באירוע דומה כאשר שרון עמד על הבמה ועמד ושיבח את שריו חוץ מ… נתניהו… שהיום ראש הממשלה ואז היה שר האוצר. כזכור הקהל אז קם על רגליו וצעק ושאג מה עם נתניהו? שרון, שראה את הלחץ אמר וגם ביבי וגם ביבי!
הפעם סילבן לא הוזכר על ידי נתניהו ואותו שר אמר בסרקזם : “נו, לא היה מי שיצעק “גם סילבן, גם סילבן”.
אז במערכת היחסים של השר לפיתוח וראש הממשלה נראה כי אין חדש .
סיכוי לשלום
הפסגה השבוע הוכיחה שוב, בעיקר לתומכי השמאל, כי יש צד אחד סרבן והוא הצד הפלשתיני. הרי ברור כי שוב מגיעים הישראלים עם הרצון הטוב והכוונות הטהורות ומוכנים ללכת ולעשות צעדים למען השלום. נתניהו קרא לאבו מאזן שותף ואבו מאזן דיבר על הסכמה של החלטות האו”ם. החוצפן אבו מאזן עוד דיבר על כך שהם הפלסטינים מקיימים הסכמים מאז 1993, כלומר, מקיימים את הסכם אוסלו.
אני לא יודע אם האמרה הזאת היא אירוניה או טרגדיה. הרי הפלסטינים ליבו את הטרור. יתר על כן, לא שכחנו כי שוטרים פלסטינים היו שותפים להריגת יהודים. כן, אלה שנתנו להם רובים הפנו אותם נגדנו. קשה לשכוח שבתחילת האינתיפאדה, בסיור משותף של ישראלים ופלסטינים, תוך כדי הסיור ירה בדם קר הפלסטיני בישראלי. ככה מכבדים הסכמים ? אולי בתרבות הפלסטינית.
ברור כי מה שהיה הוא מה שיהיה. יתר על כן, היה ונאמר שנגיע להסכמה, את מי מיצג אבו מאזן?
לכן, שוב אנו נמצאים בריטואל הקבוע שהפלסטינים באים בקיפאון מול החמימות של הישראלים.
הילד מגבעת אולגה
לפני מספר שנים בשיחה שהייתה לי עם כחלון אז חבר כנסת טרי סיפר לי על הימים שמכר סברס בגבעת אולגה, מה שברור את קוצי הסברס הוא לא שכח, השר משה כחלון שמשנה פה סדרי עולם במדיניות שהוא נוקט, בנושא “הקישוריות”מוכיח כי “הילד מגבעת אולגה”, כפי שכינה אותו נתניהו, דואג לציבור גבעת אולגה ולא חושש להתמודד עם בעלי ההון. בכל מקרה, יישר כוח.
ועוד משהו קטן
לפני מספר חודשים מינה שר החינוך גדעון סער את ד”ר צבי צמרת למשרת יו”ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. קולות רבים בליכוד יצאו נגד המינוי בטענה שצמרת הוא איש מפלגת העבודה. היה צריך לבחון לעומק את קורות חייו של צמרת על מנת להבין שהוא אדם ראוי. מעקב אחר עיתון “הארץ” בשבועות האחרונים הופך את צמרת למינוי ראוי עוד יותר משום שהוא מבצע תהליך איטי של החזרת התכנים בספרי הלימוד לציונות.
סיפור הרדיפה של עיתון “הארץ” וגורמים פוסט ציוניים אחרים משקפים את התהום אליה הידרדרנו בשנים האחרונות. דווקא הרדיפה של עיתון “הארץ” מאחדת תחת כנף אחת תומכי ליכוד, עבודה, קדימה ושאר ציונים אחרים.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
