בדרך כלל קשה לנו בני האדם לחוש באבל ,המכה, בצער, של מעלה של הקב”ה בעצמו איך שכינה שרויה בגלות בצער מהו הצער של שכינה?
בוא נדמה לנו איבוד של קרוב אהוב עד מאוד לנו ,,,,, כמה כאב נוצר עם האבדה
כמה געגועים בכאב צורב כמה זה כואב וכמה דמעות ואפילו אחרי שנים הכאב נותר בנו
כסכין חודרת , אדם מן השורה אינו יכול לחוות אבידה שכזו עד שבאופן אישי אבד לנו דבר
מה יקר
תחושת הכאב למרות השמחה שלאחר שנים, אינה נשכחת הדמעות נגרות אפילו אחרי שנים
כך היתה וישנה תחושה עד עצם היום הזה של אבדן מתמשך ,,,
אך ברגע שנצמדים בקב”ה מבינים את תחושת הצער והכאב האמיתי ומשווים אותו אל הכאב
האישי שלך מבינים שזהו בעצם כאב של כ 2000 שנה חרבן וגעגועים של יתברך שמו לחזור לבית שלו
ההבנה מתחדדת רק באנשי אמונה שחשו כאב אמיתי מה הוא והבכי והזעקות והצער היוצא על אדם שאבדו מן העולם
לא נהייה שווה לאבדן ולחרבן בית המקדש זהו תת כאב שאינו מגיע לכדי הכאב והצער האמיתי של השכינה והדמעות
ששופך ית’ על ביתו כל לילה תחשבו על זה,,,,
מהו צער שכינה מחילול שבת? מהו צער של שכינה שקמים על התורה חמדתושל אדון עולם בטענה שהיא פריטיבית
וישנה,
שכל אדם בעולם הזה( אפילו אני לעיתים) חושב על טובתו על עצמו על החומר שבו ולא על הנשמה שבו שאנחנו
בני האדם לא מבינים היכן אנו חיים וכמה זמן ??? ולאן אנו הולכים אחרי זה ?
החומר למחשבה זו אולי ייתן ולו במעט להבין את הכאב של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא
ביום תשעה באב, משך הדורות, התרחשו ארבעה אירועים חמורים.
1. בית המקדש הראשון והשני נחרבו.
2. נגזר על אבותינו, שלא יכנסו לארץ ישראל ויאלצו לשהות במדבר 40 שנה.
3. העיר ביתר נלכדה.
4. טורנוסרופוס הרשע חרש את שרידי בית המקדש וסביבתו.
ההלכות כיצד ננהג בתשעה באב
סעודה מפסקת
תשעה באב הוא יום אבל, והוא השיא של תקופת אבל ארוכה – ימי בין המצרים. לכן תוכן הסעודה
המפסקת בערב תשעה באב, שונה מאוד מתוכן של הסעודה בערב יום הכיפורים.
על פי חז”ל אין לאכול בסעודה מפסקת בערב תשעה באב יותר מתבשיל אחד, אפילו אכילת בשר,
(גם למי שנוהג לאכול בשר בכל תשעת הימים) אין לשתות יין.
הגבלות אלו אמורות רק על סעודה מפסקת הנערכת לאחר חצות היום.
רוח העצבות השורה בימים אלו, הכתיבה למנהגי אבלות מעבר להלכה הבסיסית. הרמב”ם,
לדוגמה, מתאר את מנהג החכמים בתקופתו
“חסידים הראשונים, כך הייתה מידתן – ערב תשעה באב מביאין לו לאדם לבדו פת חרבה במלח,
ושורה במים ויושב בין תנור לכיריים ואוכלה; ושותה עליה קיתון של מים בדאגה ובשיממון ובכייה, כמי
שמתו מוטל לפניו. וכזה ראוי לחכמים לעשות, או קרוב מזה; ומימינו לא אכלנו ערב תשעה באב תבשיל,
אפילו תבשיל של עדשים, אלא אם כן היה בשבת”
חמשת העינויים
תשעה באב אסור באכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המטה*.
כל איסורים אלו חלים משקיעת החמה, עד צאת הכוכבים למחרת.
אישה בהריון או מניקה חייבת לצום. וטוב שלא תתאמץ בצום, ותהייה במקום ממוזג במידת האפשר,
ותשתה הרבה מבעוד יום.
אישה שהיא בתוך 30 יום מהלידה, וכן חולה שרופאים יראי שמים אומרים שהוא צריך לאכול, או
שהוא יודע בעצמו שצריך לאכול מפני שהוא מרגיש רע [שאינו מתבטא בכאב ראש בלבד], אוכלים
כל מה שהם צריכים [ולא יאכלו דברים שאינם צריכים].
יש אומרים שמי שצריך לאכול בצום, יאמר “נחם” [האמור בברכת “בונה ירושלים” במנחה] בברכת המזון.
בעניין זה נוהגים גם ההרחקות בין איש לאישה
רחיצה
רחיצה אסורה בתשעה באב, אפילו של חלק מהגוף, ואפילו במים קרים.
אפילו טבילה במקווה אסורה.
אדם שידיו מלוכלכות, מותר לרחוץ את הלכלוך לפי הצורך בלבד. וכן הדין אם נגע האדם במקום מלוכלך,
שירחץ רק את מקום נגיעתו.
אדם שעשה צרכיו, ואדם שקם בבוקר, נוטל את ידיו את הפרק העליון של האצבעות. ואם נגע ביותר מכך,
ירחץ את מקום נגיעתו.
סיכה
אסור למרוח שמנים, משחות וקרמים על הגוף בתשעה באב, ואפילו על חלק קטן מהגוף.
אין להשתמש בבשמים או בדאודורנט (אפילו ספריי), כיון שהם מכילים שמנים.
מי שיש לו פצעים או כאבים אחרים וצריך למרוח משחה או שמן – מותר.
נעילת הסנדל
אסור לנעול נעלים או סנדלים העשויים מעור (אפילו בחלקם).נעלים שאין בהם עור – מותר לנעול.
לימוד תורה
אין ללמוד תורה בתשעה באב, משום שנאמר “פיקודי ה’ ישרים משמחי לב”, ואין לשמוח בזמן זה. ומותר
וצריך ללמוד דברים שאינם משמחים, כגון: איוב, התוכחות שבירמיהו, ענייני אבילות, מדרש איכה, סיפורי
החורבן וענייני מוסר.כל דברי התורה המהווים חלק מן התפילה, אינם בכלל האיסור. ויש שנהגו לקרא את
שירת ‘האזינו’ במקום שירת הים.
עבודה ומלאכה
אין לעבוד בצום [חוץ ממי שעבודתו היא בתחום הרפואה, הביטחון וכדומה]. מלאכת דבר האבד מותרת.
ולא נקראת מלאכת דבר האבד, אלא מלאכה שאם לא יעשנה, ויוצר לו נזק כלכלי. אך מניעת רווח, אינה
בכלל דבר האבד.אין לעשות מלאכה בצום. והמלאכות האסורות, הן המלאכות האסורות בחול המועד.
כל העושה מלאכה בתשעה באב, אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה.
שינה וישיבה
יש נוהגים לשים אבן בליל תשעה באב מתחת לראש או מתחת לכרית.ונוהגים לישון על הרצפה
(על גבי מזרון).נוהגים לשבת על הרצפה לפחות עד חצות היום.נשים בהריון ומניקות פטורות מדינים
אלו.אישה אינה מחויבת לשבת על הרצפה.מי שסובל מכאבי גב, או שהוא זקן וקשה לו לשבת או לשכב
על הרצפה, אינו מחויב בכך. ומכל מקום, אם יכול לשבת באופן פחות נוח מהרגיל, או בכסא נמוך – יישב.
תפילת התענית
אין למהר בתפילה ובקינות ובקריאת איכה, אלא יש להתפלל בנחת ודרך בכי כאבלים.
אין לדבר בדברי שחוק , ואין ללכת מבית הכנסת בשעת הקינות. יש לומר “עננו” בכל התפילות( תפילת 18).
ונהגו האשכנזים לא לומר עננו בערבית, ובשחרית נהגו שרק החזן אומר בחזרת הש”ץ.אין אומרים
“תתקבל” בקדיש בערבית ובשחרית, ע”פ האמור בפסוק שבאיכה “גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי”.
יש ספרדים שנהגו לשים אפר במקום הנחת התפילין, בשעה שקוראים מגילת איכה בערב ובבוקר.
לאחר קריאת מגילת איכה, כל הציבור אומר יחד את הפסוק “השיבנו ה’ אליך ונשובה חדש ימינו
כקדם”, והאשכנזים נוהגים שהקורא אינו אומר את הפסוק עם כל הציבור, אלא אומרו אחריו.
אין מתעטפים בטלית ואין מניחים תפילין בשחרית של תשעה באב,
אלא מתעטפים בטלית ומניחים תפילין במנחה. אך לובשים טלית-קטן תחת הבגדים.
בשחרית נוהגים להאריך בתפילה ובקינות, ויש קוראים גם את ספר איוב, עד קרוב לחצות היום.
בתפילת מנחה אומרים בברכת ‘בונה ירושלים’, “נחם ה’ א-להינו את אבלי ציון וכו'”. ומי ששכח אינו חוזר.
לא אומרים תחנון ונפילת אפים וסליחות בתשעה באב.
בית הכנסת
נוהגים האשכנזים להסיר את הפרוכת מארון הקודש. והספרדים נוהגים להופכה, ולהפוך את
מעיל הספר-תורה, ולהסיר את כיסוי הבמה.
אבל, הולך לבית הכנסת בת”ב בערבית ובשחרית, עד סיום הקינות.
דברים המותרים לאחר חצות היום
לאחר חצות היום, מותר לשבת על כסא.ולא מכינים אוכל לצאת הצום, לפני חצות היום.
ברית מילה החלה בת”ב, מלים את התינוק לאחר חצות היום, ולאחר שהסתיימו הקינות*.
צער הצום
אין לומר “שלום” בתשעה באב, ואין לשאול בשלום אדם. ואנשים פשוטים ועמי הארץ שאינם יודעי
ם הלכה זו, ושאלו בשלום אדם, ישיב להם בשפה רפה ובכובד ראש.אין להדליק אור בליל ת”ב, למעט
מה שצריך כדי להתפלל ולקרוא את מגילת איכה והקינות.אין להעביר את הצום בשינה, משום שהצום
נועד לתיקון המידות והמעשים, ולא נועד כדי להרעיב את האדם.
מנהגי אבילות בי’ באב
רובו של ההיכל נשרף בי’ באב, ומפני זה ראוי להמשיך בכמה מדיני האבלות בי’ באב.
בשנה זו, כיון שתשעה באב נדחה, אין אבלות בי”א באב.
כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בבניינה
ההשלכות על ימינו ואקטואליה
תשעה באב
השבוע נציין את תשעה באב יום חרבן ביהמ”ק יהי רצון שיבנה במהרה בימינו אמן
שאלה שנשאלה מדוע נחרב בית מקדש שני ,בגלל שנאת חינם ולשון הרע,
והתקנה של בניין ביהמ”ק להגביר אהבת חינם, ולשמור על לשוננו הרע מפנים בין אחינו
היום הזה הקשה מאוד מאוד צריכים אנו להגביר בנינו את האהבה ולא בשנאה , לשמור על לשוננו
מלומר דברים שאינם נכונים הנקראים בלשון אחרת הוצאת דיבה ולשון הרע ( כמו בעניין המרגלים) ,
( אני לא אומר רק לכם את גם לעצמי ) והעיקר שתהיה לנו עין טובה
את שהולך במקומות אחרים כמו שאמרתי,, כואב הלב,,, נו,, מה אפשר לעשות מול קומץ אנשים שחושב
שיכול לעשות הכל ולהוציא לעז( דברים שיקריים)
לעומת דברים המדברים נכוחה (עם עובדות לא מתווכחים )ומנסים להפיל רפש( דברים לא נכונים ללא
עובדות כמו שהוגש להם ) כתוצאה מפרסום אמיתי של דברים אחרים,,,,, כנראה שאמת כואבת
ומה שהם עושים הם מחריבים את האחדות ומקצינים את הפילוג ,, זו כנגד זו שונאי תורה נגד אוהבי תורה
בתלמוד הירושלמי מסכת תענית נאמר:
רבי אליעזר אומר: “אם אין ישראל עושין תשובה – אין נגאלין לעולם, שנאמר: בשובה ונחת תוושעון”.
אמר לו רבי יהושע: “וכי אם יעמדו ישראל ולא יעשו תשובה אינן נגאלין לעולם?!”
אמר לו רבי אליעזר: “הקב”ה מעמיד עליהן מלך קשה כהמן, ומיד הן עושין תשובה – והן נגאלין”.
מאי טעמא? ועת צרה היא ליעקב – וממנה יוושע.
אמר לו רבי יהושע: “והא כתיב: חינם נמכרתם ולא בכסף תיגאלו”.
מה עבד לה ר’ אליעזר: תשובה כמה דאת אמר: “צרור הכסף לקח בידו” וגו’
אמר לו ר’ יהושע: “והא כתיב: אני ה’ בעיתה אחישנה”.
מה עבד לה ר’ אליעזר: “תשובה כמה דאת אמר: ועתה ישראל מה ה’ אלהיך שואל מעמך,
כי אם ליראה” וגו’.
(רבי אחא בשם רבי יהושע בן לוי: אם זכיתם אחישנה, ואם לאו – בעיתה)
כיון שאמר לו ר’ יהושע: “וירם ימינו ושמאלו אל השמיים, ויישבע בחי העולם, כי למועד מועדים
וחצי, וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה”, איסלק ר’ אליעזר,,
מכאן אני משליך על ימינו אנו הימים האלה מדברי אליעזר ע”ה כפי שנאמר: “הקב”ה מעמיד עליהן מלך קשה
כהמן ומיד עושים תשובה”
המן ביקש להשמיד ולהאביד את עם היהודי מנער ועד זקן ובכך להאביד את תורת עם היהודי
והיום אנו נצבים שוב בתאוריה זו שאדם מתעלל בתלמידי חכמים פוגע בתלמוד התורה המושתת על אדני העם
מימים ימימה ואין פוצה ואין מצפצף,, ההיפך ישנם כאלה המריעים לדבר זה בשנאת עם גלויה
על מה ולמה כי עם התורה חייב לעשות תשובה ולעשות בדק בית ואני מאמין באמונה שלימה כי ביום
שנבין ונשכיל את גודל החטא של עם התורה ביום הזה הכל יתהפך עלינו לטובה ומיד ניגאל בגאולה שלימה אמן
ראינו את תופעת האם המהפכה המתחוללת בארצות מסביבינו , ואולי גם כאן? הציבור דורש שינוי
סדרי עדיפויות והמנהיגים לא שמים על לב ועובדים על הציבור
אבל כשאנשים יוצאים כך לרחוב ללא חשש ומורא יש דברים בגו וזה מעורר בי מחשבה שנייה מול השלטון
ישנם אנשים שונים ששולטים במדינה ולא זה ששולט, הוא שולט ככה זה נראה, הכל מכוון ממקום אחר ,,
הכל כאן משחק דמויות
וגם ראיתי את חרבן האמיתי של התורה
הימים האלה כבר בילדותי ראיתי עד כמה קשים הם עד מאוד אסונות אישיים וציבוריים קשים ומשונים,
ובימים אלה ילדים נפטרים בתעלומה ואנו בוהים
באשמה ??? במי במה ?? הורים אחראים? לא, הכל באחריות רבה !!! אזז מי שולט במחשבה ? מי שולט ?
הכל בימים אלה באים בתעלומה רבה לאורך כל השנים תקופה זו מצויינת ככקשה עד מאוד
אך הכל בשליטה בימים אלו השליטה היא של שד רע ואכזר שמוזכר בתהילים צא , יושב בסתר עליון שם מוזכר
בפסוק ו מִקֶּטֶב, יָשׁוּד צָהֳרָיִם. זהו נחלתו של אותו קטב מררי,, שלו שליטה בימי בין המצרים ובמיוחד בשעות הצהרים
ראה כאן כיצד פרשו זאת לא מליבי זה בא וגם פה באתר כיפה
אותו קטב מררי מוזכר גם בפרשת האזינו
לאירועים החמורים שהתרחשו בתשעה באב, השלכה רבה על כל הדורות ועד ימינו אנו.
חורבנו של בית המקדש גרם לאבדנו של שפע רוחני, מה שהביא עם הזמן, להתרחקותו של חלק גדול
מבני עמנו מהמורשת היהודית. ההלכות שאנו מקיימים ביום זה, מלוות בציפייה להקמתו המחודשת
של בית המקדש ולבוא הגאולה השלמה אמן.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
