מחיר הקוטג’ מוביל למדינה פלשתינאית

יש לנו ממשלה טובה בסך הכל. שרים טובים, חזית מדינית ברורה, מעט גאווה לאומית (לא מוגזמת) מול טורקיה ויציבות כלכלית. אז זהו. שאת זה, לא יזכרו לנו. מה שיזכרו הוא, שביבי שוב פוגע בכיס של כולם. ואם יש דבר אחד ברור שאסור שיקרה לביבי כראש ממשלה, זה שהתושבים ייפגעו בכיסם ותצטייר שוב תמונה של ממשלה שחונקת את החלשים ומפנקת את החזקים. רק את זה הוא צריך לזכור.

אז איך בעצם קשור מחיר הקוטג’ למדינה פלשתינאית?

התחושה הקשה בציבור בכלל ובציבור התומכים המסורתי של הליכוד בפרט, מתחילה לחלחל עמוק. משבר הדיור, מחירי הדלק, מחירי המים ועוד כאלה דוגמאות לא סימפטיות, כולם חוברים לקו אדום תחתון אחד, שממנו דווקא ביבי צריך להישמר מכל משמר. שלא תצא הסטיגמה שוב ותפרח.

זה בכלל לא משנה אם נסביר את האמת שתאגידי המים הם החלטה של ממשלת שרון מימי קדימה, שמשבר הדיור החל בכהונתו של אולמרט ושמחירי הדלק הם תוצאה של השפעות גלובאליות. לך תסביר שאת הבלאגן בפאב, לא עשה הבריון השכונתי שעומד בסוף הערב, באמצע רחבת הריקודים של הפאב. אדם צריך להישמר טילים, מתדמיתו הלא רצויה. הבריון השכונתי שרוצה להיבחר לוועד הבית בבחירות חשאיות, רצוי היה שיצטרף לעמותת בית חם להומוסקסואלים (נו טוב, אולי הגזמתי). לצורך העניין ולהבדיל אלפי הבדלות, נתניהו צריך לפעול כלוחם חברתי, כפנתר שחור. לחשוב, לדבר ולפעול בנחישות בנושאים הכלכליים חברתיים, ברמה שתשכנע את הציבור שיש כאן משהו. שיש כאן שינוי וסטרט אפ של מנהיג עם ראייה חברתית.

ציפי ליבני יושבת בשקט, כי עד עכשיו היא לא באמת מהווה אלטרנטיבה. כל פרשן פוליטי מתחיל יודע שציפי,  היא לא בליגה של ביבי.

אבל, וזה אבל גדול, בקצב הגזרות הכלכליות שפוקדות אותנו, היא תהפוך לרלוונטית. התקשורת שמשחיזה חרבות וכבר נועצת בנו פה ושם בחדווה יתרה תידלק, ברק יגלה לפתע שמדיניות הממשלה היא לא דרכו, ליברמן יפרוש, יופרש או יחליט לפתע שהוא ראש הממשלה והמומנטום… נו, אתם כבר יודעים איך הוא עובד.

בסופו של דבר, נמצא את עצמינו כאופוזיציה אזוטרית ונגועה מול ממשלת שמאל בראשות קדימה ומשם הדרך להסכם שלום גרוע, קצרה.

וכולה בגלל קוטג’…… לא חבל?