שלושה הצליחו להגיע לראשות הממשלה בזכות הרוח הגבית של התקשורת: ברק, שרון ואולמרט. שלושה כישלונות מפוארים שלא לימדו את ממליכי המלכים דבר.
אילו היו ישרים עם עצמם, היינו רואים אותם יותר מסקרים, ופחות משקרים…
ברשימה קודמת ” למנהיגי העדר אסור לתת עצות” הבאתי ציטוטים מפיהם של בכירי העדר שהודו בטעות תמיכתם בהסכמי אוסלו ובהינתקות. בעצם, זאת לא הייתה תמיכה, אלא לחץ על המנהיגים, והונאת האזרחים. שני מהלכים מדיניים דרמתיים שהרחיקו את השלום, העלו את החמאס והרחיבו את משפחת השכול.
ברשימה זו אסביר מדוע אסור למנהיגי העדר “למכור” לנו מנהיג/ה. יש קשר מוסרי מצפוני בין שני האיסורים האלה. ברור לי שהאיסור הזה נשמע מיהודי פשוט כמוני, מחוצף, אבל בסיכום ביניים ובמבחן התוצאה, ניתן להסיק שהעדר הלוחץ, ממוקם בצד של הטעות. משם, אי אפשר לתת עצות חכמות. זה לא אני אומר, זוהי המציאות שקבעה, ויותר מאוחר מנהיגי העדר הודו בזה.
את תמיכתם באוסלו ובהינתקות, הסבירו מנהיגי העדר, בשאיפתם לשלום. מהטריבונה של הימין זה נראה, יותר שנאה תהומית למתנחלים, מאשר ניתוח רציונאלי של הסיטואציה המדינית. את המאמץ למכור לנו מנהיג הם הסבירו באיכות המומלץ שלהם. גם כאן, בסיכום ביניים ובמבחן התוצאה מתברר שהמומלצים כשלו, וההמלצה ניתנה רק משום שיד הגורל קבעה אותם מול נתניהו.
שלושה הצליחו להגיע לראשות הממשלה בזכות הרוח הגבית של התקשורת: ברק, שרון ואולמרט. שלושה כישלונות מפוארים שלא לימדו את ממליכי המלכים דבר. הראשון היה אהוד ברק שהוגדר ע”י רבים בתקשורת כ”התקווה הלבנה”.
במהלך הקמפיין, הגיעו ידיעות לתקשורת שהמיליונים הרבים שמטה ברק שפך בבחירות, מקורם בעמותות פיקטיביות. אין טעם לשאול את בוז’י, הוא ישתוק. אמנון דנקנר כתב שח”כ מיכאל איתן נופף בניירות אל מול עינינו, אבל השיירה לא עצרה. אפרופו “זכות הציבור לדעת”, העיתונאי מתי גולן אמר: “במו אוזניי שמעתי עיתונאים שאמרו, שעד שנתניהו לא נופל, אנחנו לא רוצים לכתוב משהו רע על ברק” (דוקומדיה / 30.3.99)
אחרי שברק התברר ככישלון, שמעון שיפר אמר: “אנחנו צריכים לבקש סליחה מצרכני התקשורת. מכרנו את ברק כגאון” (דוקומדיה / 21.2.01)…
אותו דבר עם שרון. כמה ששנאו אותו, את נתניהו שנאו יותר. בקדנציה הראשונה שלו הטרור היה בשיאו (ירושה מברק), והכלכלה אל סף תהום. בקדנציה השנייה, הוא התברר כרודן מושחת שלא רואה קווים אדומים ומחסומים דמוקרטיים. בשורה התחתונה- שרון ייזכר לדיראון עולם כמי שבגד ועקר את מצביעיו, עקד את בנו עומרי, העלה את החמאס, וריסק את אבו-מאזן והשלום. ולמרות כל אלה התקשורת ראתה בו אתרוג.
הגענו לאולמרט. השמועות אומרות שהמומלץ השלישי של מנהיגי העדר מול נתניהו, יותר מושחת אפילו מאריאל שרון. עוד בטרם נבחר, וגם אחרי, הזהירו העיתונאים יואב יצחק ואריה אבנרי את הציבור מהפושע הזה. אזהרתם הייתה בבחינת, “קול קורא במדבר”.
התקשורת, במקום שתמלא את חובתה ותבדוק, העדיפה להתעלם. כמה ימים לפני שאולמרט ניבחר לראש ממשלה, העיתונאי עקיבא אלדר הודה: “לא נברתי בעברו של אולמרט” (תיק תקשורת / 23.2.06).
באותה תוכנית, רביב דרוקר הסביר את הסיבה: נתניהו הוא חלום הבלהות של העיתונאים.
שנה אחרי, ולמרות הכישלון הקולוסאלי בלבנון, כתב אלדר: “אז איך בכל זאת מבקש לעצמו אולמרט מעמד של אתרוג, חסין מכל שריטה? בשביל זה המציאו את נתניהו. אם ביבי לא היה קיים, אולמרט היה צריך להמציא אותו” (הארץ / 2.5.07). ליוסי שריד הייתה הערה דומה: ” אלמלא היה קיים נתניהו כדחליל לציפורים מבועתות, היה אולמרט ממציא אותו. נתניהו הוא היום סגולה לאריכות שלטון אולמרט” (הארץ / 18.1.08). מסתבר שנוכחותו של נתניהו בזירה, משבשת למנהיגי העדר את המכ”ם.
יושרה אינטלקטואלית- זה מה שחסר למנהיגי העדר. אילו היו ישרים עם עצמם, היינו רואים אותם יותר מסקרים, ופחות משקרים. כדי שזה ייקרה הם חייבים להתפייס עם האמת, להיפרד לשלום מהצביעות, לאמץ את הספק, לפטר את השנאה, ולהסתכל על הזירה מהטריבונה של האזרחים. משם, רואים את ציפורה בגודל טבעי-
גמדה…
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
