מי לא זוכר את ספי ריבלין ז”ל, הגאון שהיטיב לשקף לנו את דמותו של שמעון פרס במערכות הבחירות? “כן – ולא”, היה עונה פרס על שלל שאלות שהיה מציג לו ריבלין
לאביגדור ליברמן קרתה תקלה ובגלל זה חמתו בוערת בו: את הקריירה שלו בנה על מנכ”לות הליכוד ומשם טיפס במעלה ההר, בכישרון רב יש לומר, תוך כדי שהוא מחליף במהירות מסחררת סגנון, דעות, השקפות ומשנות פוליטיות.
פעם באיחוד הלאומי, פעם עם החרדים, פעם עם החילונים, פעם להפציץ את סכר אסואן ופעם יקירו של הממשל האמריקאי. הכול אוכל, העיקר להישאר על הגלגל. ולא, ליברמן הוא ממש לא היחיד ויש רבים כמותו שמתאימים עצמם למציאות, אך רק מעט מעזים להצטייר כאלו שהולכים על הקו כל הזמן – בעוד האחרים משתנים ומזגזגים.
ביום שישי נפגשו על דפי המוסף לשבת סימה קדמון מיודעתנו ואביגדור ליברמן. ראיון של שניהם מבלי שתצא משם הבאשה של בנימין נתניהו זה כמו לסגור בחדר אחד מלכת יופי ודון ז’ואן ולצפות שלא יגעו אחת בשני. ואכן, ליברמן וקדמון סיפקו את הסחורה.
סימה מרימה להנחתה ואיווט מנחית חופשי: נתניהו לא אמין, נתניהו חלש, נתניהו לא יודע לעמוד על שלו, נתניהו נכשל ורק אביגדור ליברמן המנהיג הגדול שידאג להצליח היכן שנתניהו נכשל, הוא היציבות, הוא דרך הישר, הוא ההרתעה הלאומית. האמנם?
בכל הממשלות שכיהן אביגדור ליברמן בשלל תפקידים, אינני זוכר היכן הטביע חותמו. במעשים לא בדיבורים. יתרה מכך, ליברמן היה חבר בכל ממשלות נתניהו (פרט לראשונה בה היה מנכ”ל משרד ראש הממשלה – סוג של חלק מהממשלה). לא סתם חבר, חבר בכיר. שר חוץ. נדבך חשוב בקבינט. לא סתם שותף – בן ברית. הרי רק לפני שנתיים אוחדו להן יחדיו הליכוד וישראל ביתנו ואיווט הוכתר למס’ 2 – בדרך למה שהוא קיווה – השתלטות על הליכוד. אלא שלחברי הליכוד יש די גאווה וכבוד עצמי ולא כל אחד שעוזב וחוזר, מקבל מרבד קסמים.
ומה קרה שם, בכל חמשת השנים הללו? איזה נתניהו היה אז שליברמן היטיב לשרת והתייצב לצדו במערכות הבחירות, והטיף להצביע עבור המנהיג נתניהו שחייב לקבל רוב ברור? קיימות שתי אפשרויות: או שנתניהו באמת עשה את כל הרע בעיני ה’ לדידו של ליברמן והאחרון סתם את הפה ולא אמר דבר – למען הקריירה הפוליטית שלו עצמו – או שנתניהו הוא הפוך לגמרי ממה שליברמן אומר עליו וכעת נוקט איווט בהשמצות פרועות נגד ראש הממשלה כי לא קיבל את מבוקשו במו”מ הקואליציוני. ואני לא יודע איזו אפשרות יותר גרועה מבחינתו.
האמת חבויה בבחירות האחרונות: ליברמן הגיעה אליהן חבול וממורמר. ישראל ביתנו איבדה את אחד מהנכסים המובילים שלה בדמות פאינה קירשנבאום שמאוד חיבבתי ואני מאחל לה לצאת זכאית מכל האשמות נגדה, הישראלים נתנו די הזדמנויות לליברמן והוא מבחינתם לא הגשים את ההבטחה ונתקע עם שישה מנדטים. הו אז, ציפה שימשיך להלך אימים על בנימין נתניהו, יעשה קצת בלגאן, שרירים ויקבל את תיק הבטחון. והופ, כאן חיכתה לו הפתעה.
במקום לפגוש את ביבי הלחיץ והסחיט, פגש ליברמן ראש ממשלה נחוש ושקול שהעמיד את מנהיג ישראל ביתנו במקום: קח את תיק החוץ שגם זה יותר מדי בשבילך ושב בשקט. לא רוצה? אין בעיה, לך לאופוזיציה. במשחק הפוקר הזה, היה ליברמן בטוח שברגע האחרון נתניהו ימצמץ, יזחל אליו ויכריח אותו להיכנס פנימה לממשלה. זה לא קרה. זה גם לא קורה בימים אלו. מי שלצערנו עושה את הדרך לממשלה בצעדים בטוחים הוא המחנה הציני: התנחלויות מפורקות ובית יהודי עצבני מצד אחד – והצהרות לאומיות שלא לומר לאומניות מפי חיליק בר, איציק שמולי והרצוג מצד שני. כל זה יוביל במהרה לממשלת שיתוק.
ולמי הפרחים? לליברמן כמובן, האיש שדבר אחד אף אחד לא ייקח ממנו: יכולתו להיכנס לקיר, להיחבל, לא להשיג בכך כלום אבל להראות לכולם איזו מילה יש לו. הוא נכנס לקיר וימות העולם. הוא לוקח שישה מנדטים לאופוזיציית מחנה מרכז-שמאל ובזכותו תקום ממשלה עם נציגי המרכז שמאל.
לפחות נזכה לראות את ראש האופוזיציה איימן עודה, מתואם איתו בהצבעות. איימן עודה, עוד אחד שחייב את הקריירה ואת המנדטים לאביגדור ליברמן.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
