נתניהו בעקבות הטרגדיה של שרון ?
מבטיחים לנו, שהסיבוב האחרון שעשה עלינו מזכיר המדינה האמריקני קרי לא היה לשווא. כעבור שבועיים הוא ישוב ויסגור עניין. הבה ונתפלל לכישלונו. מה שכבר עתה התברר ללא ספק היא עמדתו של נתניהו, שהעמיד את עצמו הלכה למעשה בראש ‘מחנה השלום’. כך, בניגוד לאמרה שההיסטוריה אינה חוזרת על עצמה, תסמונת שרון חוזרת, וממש במקום המעשה, הליכוד. ועד כדי כך חוזרת, שהיום נתניהו מוצא מפלט מציבור הליכודניקים השורשיים אותם הוא שונא, בחיקה של לא אחרת מאשר – ציפי לבני צלבנית השלום, הקריקטורה של ז’אן דארק תחת דגל פלסטין. סימנים להמרתו של נתניהו היו למכביר, ויום יום מתווספים עליהם חדשים. התסמין שלפני האחרון היה אימוץ המנטרה השמאלנית “איננו רוצים כאן מדינה דו-לאומית” והאחרון – הודעתו בפתח ישיבת הממשלה, בעוד קרי מתעופף בין רבת עמון לרמאללה, שבהמשך לשיחות המרתוניות ( 14 שעות, ועד אור הבוקר!) אין לעם ממה לחשוש, כי מכל מקום – כל הסכם עם הערבים יובא למשאל עם. נחמה כזאת משמיעים רק כשרוצים לחפות על מה שהשמאלנים מכנים “וויתורים כואבים”.
דגם נתניהו הולך ומתקרב לדגם שרון גם מן ההיבט החשוב, שלאחרונה מתחיל כל העם – מן התקשורת העוינת ועד לליכודניק מן השורה – להאמין לנתניהו כי הוא אכן חצה את הקווים וכל השקפת עולמו בענייני ארץ ישראל היא כבר בשמאל. עד עתה שרד נתניהו למרות נאום בר-אילן כמנהיג המקובל על הליכוד, מפני ש ל א האמינו שהפראזיולוגיה הפלסטינית שלו היא רצינית. אדם לא מנומס היה אומר: כוחו היה בחזקתו כמשקר. אבל גם ההיפך נכון, שמשהחלו להאמין לו שבאמת ובתמים הוא מתכוון לחלק את הארץ – ולאחרונה הוא יכול להציג על כך תעודות יושר ואמינות אפילו מדמויות כמו נחום ברנע ואמנון אברמוביץ’ – מעמדו במפלגה וגם בציבור הרחב מתערער והולך. גם שרון הגדול שילם את מלוא מחיר הבגידה בערכיו ובחבריו ע’י פילוג הליכוד ובכך, שמן המפלגה שהקים כדי לרשת את הליכוד נותרה רק קריקטורה עלובה. אלא, שהאפיזודה השרונית לא חלפה בלי נזק. היא השאירה אחריה שובל של הרס וחורבן, את הנזק התודעתי, הלאומי וההיסטורי, של הפיכת מולדת שנגאלה לאדמה כבושה, ביחד עם נזק פיסי – כפרים חרבים, מתיישבים עקורים וחבלי ארץ שהופקרו לאויב.
כעת, יש לטכס עצה כיצד למנוע נזקים כאלה, ואף גרועים מהם פי כמה, מידי יורשו של שרון, נתניהו, והעצה הראשונה המתבקשת היא שלא לחזור על שגיאות העבר. עולות בזיכרון דמויות כמו שאול מופז וזבולון אורלב, וגם בנימין נתניהו בעצמו, שנשארו יושבים בממשלת ההתנתקות של שרון, מי יותר ומי פחות, כאשר גם המצפון וגם החישוב התועלתי שלהם אמורים היו לדחוף אותם החוצה, ומיד. אלה מהם, שכמו מופז והנגבי הלכו כל הדרך עם שרון ל’קדימה’ ושילמו ביוקר בקריירה הפוליטית שלהם כיאה לאופורטוניסטים נטולי עקרונות, אינם רלוונטיים לענייננו. לנו חשוב לבחון את גורל מנהיגי שתי המפלגות הלאומיות, ליכוד ומפד’ל, נתניהו ואורלב, שחיכו עד שההתנתקות נעשתה בלתי הפיכה כדי לקפוץ מעגלת ממשלת שרון, ואחר כך לרחוץ בניקיון כפיהם. נתניהו שילם בירידה תלולה בכוחו של הליכוד ואורלב הודח בפריימריס והוחלף בנפתלי בנט. לו פרשו מממשלת שרון לפני שהתכנית ההרסנית שלו צברה תנופה, ייתכן והיו מצליחים למנוע את האסון, ומכל מקום את כוחם ומעמדם היו מצילים.
הדברים האלה מוסבים עכשיו על הפוליטיקאים מ’הליכוד ביתנו’ ומן ‘הבית היהודי’ כאחד, ואולי כלפי בנט וחבריו ביתר שאת, מפני שעל פי מפלגתם, הנתפסת כמייצגת האותנטית של המתנחלים, עשויים כל האחרים להתיישר ולומר, שכל עוד אלה ממשיכים לשבת בפנים, מצב העניינים מבחינת גורלה של א’י לא יכול להיות קריטי. זה מצב של “חוטא ומחטיא”.
בראיון בעיתון “בשבע” מיום 27.6.13 לשלמה פיוטרקובסקי ועמנואל שילה “אנו מפלגה שנמצאת על ההגה” מצוטטת הכותרת הגאה הזאת מפי נפתלי בנט, אך למיצוב האסטרטגי הזה צמודה גם אחריות, ובמקרה דנן – האחריות הקולקטיבית של הממשלה. פירוש הדבר, למשל, ש’הבית היהודי’, וביתר ייחוד שר השיכון אורי אריאל, אחראים להקפאת הבנייה בירושלים ובכל יישוב ביהודה ושומרון שאינו שייך לבנייה הכפרית. לו ניבא בנט ערב הבחירות, שכל מה שיהיה לאריאל לומר על ההקפאה המחודשת הזאת הוא – “פנו לראש הממשלה” ביחד עם חיוך נבוך, ספק אם מפלגתו היתה זוכה ל-12 מנדטים בכנסת.
כפסע היה, שבסיבוב האחרון של קרי נתניהו ישחרר עשרות רוצחים מתועבים כדי לשמן למכחיש השואה מחמוד עבאס את דרכו אל שולחן המתן ומתן. בסיבוב הבא, שעל פי קרי יהיה בקרוב, מסתמא יגיעו לעמק השווה – נתניהו יוסיף כמה רוצחים – ואז ‘הבית היהודי’ יישא באחריות קולקטיבית גם למעשה הזה, שהינו זוועה מוסרית, אנושית, משפטית ולאומית.
בנט ‘עומד על ההגה’, כלומר נושא באחריות, גם ל- ‘modus operandi’ – דרכי הרמייה, ההטעיה וההונאה של נתניהו, העלבון שהוא מעליב את האינטליגנציה של הציבור. “מו’מ ללא תנאים מוקדמים”- הוא מכריז וחוזר ומכריז. ומה בדבר כניעתו לדרישה הערבית לשחרר מחבלים רוצחים? את זאת יבצע נתניהו א ח ר י פתיחת המו’מ, לכן זה לא יהיה בבחינת ‘תנאי מוקדם’. ומה בדבר כניעתו לדרישה הערבית להקפיא את הבנייה בירושלים ובהתנחלויות? את זאת, במרביתה, הוא כבר הקפיא מראש בצפייה למו’מ, ולכן זה איננו עוד בחזקת ‘תנאי’. כך – בהוקוס פוקוס – מאחז נתניהו את עיני עמו. מתוך המו’מ דלף טריק עקום אחר שלא בא לעולם, כנראה רק משום שהערבים לא נענו לפיתוי, והוא – שהאמריקנים, לא אנחנו, יתחייבו לרמאללה על הקפאה גמורה של ההתיישבות, כשברור שהתחייבות כזאת אינה יכולה להינתן ללא התחייבות שכנגד, קודמת, שלנו כלפיהם. הכל – תרגילים כדי להונות את העם. אבל לא נתניהו לבדו אחראי, לידו ‘על ההגה’ עומדים כל שרי הליכוד והבית היהודי, כולם שותפים מלאים להולכת העם שולל.
בראיון הנ’ל בעיתון ‘בשבע’ אמר בנט עוד:
“אנחנו לא מפוצצים ממשלה על עצם קיום מו’מ מדיני. רוצים לשאת ולתת – בבקשה. כשציפי לבני תבוא עם הסכם – נדבר.”
הגיע הזמן לחלוק בפומבי על הדרך הזאת. וכי נפתלי בנט אינו יודע, שכאשר יובא בפני העם הסכם מוכן, כבר יהיה זה אחרי שדעת הקהל בושלה והוכנה היטב? לפלא הדבר, שבנט וחבריו אינם זוכרים כיצד רוב העם התנגד לגירוש של 2005 (עיין ערך המשאל בליכוד), ואחרי הרעשה תקשורתית ולוחמה פסיכולוגית מקצועית, נהפך לב העם ורוב גדול תמך בשרון! אולם שטיפת המוח הזאת התאפשרה רק מפני שהליכוד והמפד’ל נשארו יושבים בממשלה כל החודשים הארוכים כאשר הוכשרו הלבבות וחושלו הכלים, חודשי הבשלת התכנית הזדונית. ומי שישב בממשלה ותמך בממשלה בתקופת ההכנה וההבשלה, לא נמלט ולא יימלט מן האחריות רק משום כך, שחמק וברח רגע לפני שלהב הגיליוטינה נפל.
עוד נקודה למחשבה. לאחריות המשותפת למדיניות המסוכנת וההרפתקנית של נתניהו יש כבר עתה ביטויים מוחשיים בשטח.
כמה דוגמאות:
לתוך האדים שהתפזרו בחלל למרות מכסה הסודיות העבה שכיסה את סיר הדיונים, התגנבה לה המוסכמה השקטה, שישראל כבר וויתרה על הריבונות בבקעת הירדן והוויכוח עם הערבים מתנהל רק על נוכחות צה’לית בשטח, לצרכים ביטחוניים ולזמן קצוב. ועל כך בנט שותק וגם ימשיך לשתוק, עד שציפי לבני תביא לו את הקטסטרופה כתובה על הסכם.
וגם זאת: על פי המתפרסם בתקשורת, ישראל דוחקת בערבים לקבל ממנה “מחוות”, בין היתר ‘כלכליות’. כדאי לכל פוליטיקאי לאומי בליכוד ובבית היהודי להתעניין, במה מדובר. הרי ‘מחוות’ מציע להם נתניהו למפרע, עוד בטרם תבוא ציפי עם ההסכם. למשל, שדה תעופה פלסטיני ע’י יריחו; למשל, עיר ערבית חדשה בבקעת הירדן; למשל, השתלטות על צפון ים המלח ע’י בניית בתי מלון במימון קטארי. ובעצם, מה יש? אחרי פינוי כל היישובים היהודיים מן הבקעה והשארת צה’ל בלבד, לא יהיה חסר מקום לפרויקטים ערבים.
בכל שטח C מנסה רמאללה ליצור עובדות פלסטיניות התנחלותיות. עד עתה התנגדו לכך השלטונות, אולם במסגרת ‘מחוות’ לשם קידום המו’מ, וכדי להוכיח לקרי שנתניהו ראוי לאמון, יתנו ויתנו, וכך תישמט הקרקע מתחת לרגלי ההתנחלות היהודית שמוקפאת בלאו הכי.
עוד ‘מחווה’ בקנה – הרחבת שטחי Aו-B על חשבון C, וגם – הכנסת כוחות מזוינים פלסטינים לחלקים מאזור C. גם את כל הדברים האלה לא יעשה נתניהו לבדו, תעשה זאת ממשלתו ובתוכה הכוחות הלאומיים, וזה יקרה עוד לפני שייחתם כל הסכם.
ואפילו נניח, שבסוף לא יהיה לציפי הסכם לבוא עימו אל בנט, עדיין מה שישראל נתנה – נתון ובלתי הפיך!
דיווחו, שבשיחות החשאיות השתתף יעקוב עמידרור, היועץ לביטחון לאומי שהתפוטר. הוא יכול לספק דוגמה, איך ה’פראייר’ הישראלי, בעצתו, העניק לתורכים מראש התנצלות משפילה, ועכשיו מחכים עד בוש לתמורה התורכית שבוששת לבוא. אומרים, שעמידרור צידד ומצדד גם בהקפאה ההתנחלות. והנה, לא נמצא מי שיבלום את הפזרנות החלמאית השיטתית הזאת, למרות שהבית היהודי “נמצא על ההגה”.
אחד הפרשנים התבטא ברדיו:”תהיינה מחוות שיקשה לכמה מחברי הקואליציה להכיל”. הוא התכוון לחכ’ים ולשרים שאליהם מופנים הדברים האלה, ונשאלת השאלה – היכן הקו האדום שלהם? וכשלא יוכלו כבר ‘להכיל’ לראות, כיצד החבל נכרך מסביב לא’י ולהתיישבות, מה יעשו? מה יוכלו כבר להספיק לעשות אם יחכו עד לרגע האחרון?
רק בשוליים צריך עוד לומר, שהפאסיביות שנאמני א’י בליכוד ובבית היהודי מגלים במקביל להיפר-אקטיביות ההרסנית של נתניהו, לא רק גורמת נזק בל ישוער לעניין המשותף, היא גם גוזרת את דינן של המפלגות עצמן:
ליכוד שמופעל ע’י נתניהו כקבלן מבצע של ‘מצפן’ ו’מרץ’ יגמור את הקריירה שלו באותו המסלול שבו הולכת ‘קדימה’, ומאותן הסיבות. והבית היהודי יצטרף לשורה הארוכה של מפלגות-לעונה-אחת שפרחו וקמלו. כי מי יוכל עוד להבחין בהבדל כלשהוא בינו לבין ליכוד שאיבד את דרכו?
אנא, חברים יקרים, תדאגו לכך שהמו’מ הכפוי של קרי לא יתקיים, פשוט ייפסק. ואם ייפתח על אפכם ועל חמתכם, צאו, קיפצו, בירחו מן הממשלה, וכך אולי תצילו את הארץ ובוודאי את עצמכם. אחר כך לא תוכלו עוד להיחלץ מן המורד החלקלק. לא יהיה מועד ב’.
אל תשחקו את הטרגדיה של שרון – פעמיים!
אליקים העצני
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
