תרגום מתוך אל מוניטור באנגלית. תקציר : ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות אינן מנבאות טובות ליאיר לפיד ויש עתיד. הסיכוי שיוכל להקים בעתיד ממשלה הוא קטן עד קלוש. עם זאת תרומתו כיו”ר אופוזיציה אפקטיבית תהיה חשובה לאיזונים הדמוקרטיים מול ממשלת נתניהו-גנץ.
למאמר המקורית באנגלית לחצו כאן
הפירוק הזריז של כחול לבן לפני כשבוע [26 במארס] נועד להשיק מחדש את המותג הפוליטי “יאיר לפיד”. עוד בטרם נפחה כחול לבן המקורית סופית את נשמתה, מיהר לפיד לצאת בקמפיין תוקפני נגד שותפיו לשעבר. חשבון הטוויטר שלו ירה בקצב ציוצים אופוזיציוניים נגד גנץ בסגנון “בני גנץ נכנע ללא קרב וזחל לממשלה”, ומאז האש מכיוונו עודנה נמשכת. ככל שחולף הזמן מתברר שלפיד היה להוט להביא את השותפות עם גנץ אל קיצה ולהחזיר לעצמו את עצמאותו.
יו”ר יש עתיד הוא אחד הפוליטיקאים המתוכננים, החרוצים וממוקדי המטרה, וכך גם מהלכיו האחרונים נגזרו מתוכנית פעולה. הוא הגיע מוכן לרגע הפיצוץ בקוקפיט של כחול לבן, ותרם לפירוק לא מעט. מאז קשה להשתחרר מהתחושה שהוא חזר לאלמנט שלו ונהנה מכל רגע בחייו החדשים-ישנים.
ללפיד לא היה קל לוותר על עמדת מנהיג מפלגה. כשהוקמה כחול לבן הוא דרש וקיבל רוטציה עם גנץ על תפקיד ראש הממשלה, ועמד על כך גם בסיבוב הבחירות השני בספטמבר [2019]. בבחירות השלישיות נכנע לביקורת המוצדקת, ויתר על הרוטציה וזכה לשבחים על שהפגין בגרות ופרגמטיות. אלא שבדינמיקה היומיומית בינו לבין גנץ הוא לא הצליח להעניק לגנץ את מרחב התמרון להנהיג את כחול לבן, ופעל גם מאחורי גבו. הדבר בא לידי ביטוי במהלך שרקם יחד עם יו”ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן להשתלט על הכנסת באמצעות שיתוף פעולה עם הרשימה המשותפת. גנץ לא היה להוט לעשות זאת, אך נדחק לפינה ויישר קו. כאשר הבין שלפיד נחוש בדעתו לבלום בכל מחיר ותנאי הקמת ממשלת אחדות, גם כאשר הקורונה החלה מתפשטת ברחבי הארץ והעולם, החל גנץ לחשב מסלול מחדש – מה שכידוע הוביל לסוף דרכם המשותפת. בסיכומו של דבר שני הצדדים רצו בגירושים האלה.
מרגע הפירוק לפיד נראה משוחרר ולהוט לצאת לחיים חדשים, והשליטה חזרה לידיו. מעתה הוא שוב מנהיגה היחיד של מפלגה שקמה בצלמו ובדמותו. הוא חזר לאזור הנוחות שלו במטרה לבנות את עצמו כאלטרנטיבה שלטונית. על הנייר זה נשמע מבטיח, הוא הרי היחיד שנצמד להבטחת הבחירות הגדולה וסירב לשבת בממשלת נתניהו, אך במציאות הפוליטית הישראלית ההסתברות שלפיד יוכל להקים ממשלה היא קטנה עד קלושה. ראשית, יכולתו לסחוף אחריו ציבור גדול מהמרכז הפוליטי, לאחר שפעל להקמת ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת, כנראה מוגבלת. שנית, הוא חזר במלוא הכוח לאג’נדה האנטי חרדית שמעניקה לו שוב מעמד של מנהיג של מפלגה סקטוריאלית ולא של מפלגת שלטון.
ואכן, סקרים ראשונים שנערכו לאחר פירוק כחול לבן לא חוזים ללפיד עתיד מבטיח. סקר שערך מכון המחקר סמית ופורסם ביום חמישי [2 באפריל] מצביע על כך שיש עתיד (עם תל”ם של בוגי יעלון) חזרה לגודלה לפני הקמת כחול לבן. על פי הסקר, לפיד-יעלון זוכים לתשעה מנדטים בלבד, לעומת זאת גנץ כיו”ר כחול לבן (לאחר הפירוק) משיג 20 מנדטים, חרף הפרת הבטחתו שלא יישב תחת נתניהו. הסקר מראה גם שנתניהו בראשות הליכוד מזנק לעוד שיא, עם 41 מנדטים. כתב האישום המאשימו בשוחד ומשפטו שצפוי להיפתח בחודש מאי אינם פוגעים בפופולריות שלו אלא ההפך. מכאן שהאפקט הראשוני של המהלך של לפיד, ששמר על הבטחתו וויתר על מנעמי השלטון, לא העניק לו רוח גבית. גנץ לעומתו, למרות הביקורת הקשה על חבירתו לנתניהו, לא התרסק. ללמדנו שהמסה הגדולה של המצביעים במרכז הפוליטי אינה רדיקלית ביחס לנתניהו.
לפיד, הקים בסוף 2012 את מפלגת יש עתיד וראה בה פרויקט חיים. בבחירות 2013 הוא זכה להצלחה מסחררת של 19 מנדטים, שכחמישה מהם הגיעו אליו מהימין הרך. הוא היה אז בשורה חדשה בפוליטיקה, שימש בית לצעירים שביקשו שינוי חברתי וכלכלי ולבעלי אג’נדה אנטי חרדית מובהקת, שדרשו את גיוס החרדים וחשו שהוא מייצגם האוטנטי. כהונתו כשר אוצר בממשלת נתניהו השלישית הייתה קצרה ולא מוצלחת, ולאחר שפוטר על ידו התגלגל לעוד מערכת בחירות בה איבד חלק גדול מכוחו וסיים עם 11 מנדטים בלבד. מאז ניסה לבנות עצמו כאופוזיציה ולהתפייס עם החרדים מתוך הבנה שלא יוכל בלעדיהם להתמודד על ראשות הממשלה.
לפיד מעולם לא הצליח להחזיר לעצמו את המנדטים שאיבד, אך המשיך ליהנות מתמיכת הגרעין הקשה של מצביעיו: אוכלוסייה מבוססת, חילונית, אנטי חרדית. כאשר בני גנץ הקים מפלגה חדשה, חוסן לישראל, בסוף 2018, לפיד מצא את עצמו בעמדת נחיתות של ממש ואיבד גובה בסקרים. תחילה האמין שגנץ יסכים לשמש כמספר 2 שלו, אך כאשר הפנים שאין לכך סיכוי הוא חבר אליו והעניק לו את הבכורה. לזכותו יאמר שהוכיח גמישות ופרגמטיות, אף שנאלץ לוותר על עצמאותו ומעמדו כאוטוריטה במפלגתו.
כעת לפיד בדרכו להיות יו”ר האופוזיציה, תפקיד אותו הוא ממלא במרץ בשבוע האחרון. הוא יהיה שם כדי לנגח את ממשלת נתניהו-גנץ, יזנב בהם על כל מהלך וימתין מעבר לפינה לחגוג את פתיחת משפטו של נתניהו. השאלה הגדולה היא לאן כל זה יוביל אותו.
ההתפתחויות הפוליטיות, החלוקה הדמוגרפית והתזוזות האלקטורליות האחרונות אינן מנבאות לו טובות. לפיד, שבתחילת דרכו ביקש למתג את עצמו כמנהיג מפלגת מרכז-ימין, נדד משם אל מחוזות השמאל לאחר שהפר את הבטחתו שלא להקים ממשלה בתמיכת הרשימה המשותפת. הוא איבד בכך מאגר רחב של מצביעים. בזמן הקרוב יגלה לפיד שלפרויקט חייו יש עתיד יש קהל מוגבל בגודלו.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
