ליבנת חבלה
לימור ליבנת מטיפה לנו על ימין ממלכתי ועל סלידתה מהסגידה לנתניהו… זה היה סופר לגיטימי, אלמלא עברה בתנועה וגם עם נתניהו.
חבר תנועה ותיק שאל אותי לפני כמה שנים: “מה קרה לה?”. עבדכם הנאמן, לא מופתע בעליל, השיב שלא קרה לה שום דבר. זו הלימור. תמיד הייתה ותמיד תהיה מיצג של אינטרסים אישיים, התחסדות ובוטות. כעת, כשהיא “בצד הנכון” מבחינת התקשורת, הבוטות שלה כבר לא מפריע שם לאף אחד…
זה כואב וזה מכעיס, שכמו שנאמר בסרט ‘שלאגר’ – “התפוח נפל קיבינימט מהעץ”… כולנו מוקירים את שולמית ליבנת אייקון ממלכתי רוויזיוניסטי, אך צר לנו שזו הבת שלה.
ההתחלה הייתה דווקא מבטיחה: לימור פילסה את דרכה בעקשנות ובנחישות לצמרת התנועה. היא חברה לנסיכים וביססה את מעמדה כאישה המובילה בליכוד.
כבר אז הבחנתי בשתי תכונות בולטות אצל לימור שבאו במקביל: להרביץ וליילל, ליילל ולהרביץ. להתמסכן שדופקים אותה, אבל להתאכזר ללא רחם ליריבים וגם לכל מי שהיה מתחת למעמדה. היא אישה מאוד לא נעימה בלשון המעטה, ברוטאלית, אגרסיבית ומשהו אצלה השתבש גם בדרך למעלה. כשרה בכל משרדי הממשלה שהייתה אינני זוכר דבר אחד חיובי שעשתה.
היא הייתה השפוטה של בנימין נתניהו בהא הידיעה, מהסוג שהיום היא מגנה בכל תוקף. היידי מוזס זו, צריכה להיוולד עוד פעמיים כדי להגיע לרמת החנופה שהרעיפה לימור ליבנת על ביבי. בבחירות 1996 נבחה על כל מי שהעז לצאת נגדו. כששלושה חודשים לפני הבחירות נדמה שפרס יביס את ביבי, התארגן מרד בליכוד כדי להחליף את המוביל בדן מרידור. זוכר היטב שהיא הייתה מאלו שהתנגדו התנגדות נחרצת ל”חוסר הנאמנות למנהיג”. היא הנחתה עם צחי הנגבי את כנס הבחירות הגדול של הליכוד בבנייני האומה והמילים שאמרה על נתניהו לפני שהזמינה אותו לנאום, יכולות לשמש כהשראה לכותבי הנאומים של דיקטטורים כאלה ואחרים.
אחרי הניצחון בבחירות ייבבה על הדרך על זה שאוטוטו זורקים אותה, את לימור, לכלבים. בסוף קיבלה את תיק התקשורת. היא הייתה דביקה לנתניהו, כל כך דביקה עד ששרה נתניהו פעם אחת העמידה אותה על מקומה וביקשה ממנה בנימוס או שלא בנימוס, לחדול מלהתקשר לביבי הביתה בימי שבת…
מהרגע שהורחקה מהמעגל הקרוב, פתאום זו הייתה לימור אחרת. נואמת במרכז ליכוד נגד ג’ובים, מתנחמדת עם התקשורת ומתלבטת בקשר לעתידה בליכוד. אז התחילו מתי מעט להבין שמדובר באופורטוניסטית וארטיסטית המתאימה מציאות לצרכיה האישיים. בסוף היא נשארה, קפצה על העגלה של אריק שרון, קיבלה ממנו מינוי יוקרתי (שרת החינוך) והפכה שוב לנץ לאומי, שלא לומר לאומני. גם אז לא האמנתי למילה אחת שלה. הכול הצגות.
המפנה הגדול החל בבחירות 2003. ציפי לבני עקפה אותה בלי לאותת וגם נעמי בלומנטל הקדימה אותה. עד היום אני משוכנע שידה של לימור דחפה את בלומנטל לתהום החקירות, אבל ייאמר מיד שאין לי הוכחות חותכות לכך. בניגוד לליבנת, בלומנטל הייתה אישה טובה וחביבה, וסיום הקריירה הפוליטית שלה היה לא הוגן בלשון המעטה.
כשהבינה לימור שאריק שרון מעדיף את לבני, חתכה בחזרה לנתניהו ונהפכה שוב לליכודניקית נלהבת. אמנם נוהגים להאשים את ביבי בחתרנות נגד אריק שרון ופירוק הליכוד ב-2006 אבל מי שאחראית לכך והחלה את מחול השדים היא לא אחרת מאשר לימור ליבנת, שקראה לעשות פריימריס “עכשיו” תוך שהיא תומכת נלהבת ב… נתניהו.
מאז לא הצליחה להתרומם. הליכוד חזר לשלטון אבל כשרה אפורה וחסרת השפעה ויכולת, עם יחסי אנוש גרועים ופופולאריות כמעט אפסית אצל המתפקדים הבינה את הפרינציפ ופרשה. מאז שהלכה הביתה נותרה מתוסכלת ומהרגע שנתניהו פשוט לא נתן לה ג’וב חלומי כדי לטפל בתעסוקה ובחשבון הבנק שלה – הפך מנהיג הליכוד למנהיג צפון קוריאה ולימור למייצגת של ‘הימין הממלכתי’.
אילו הייתה צריכה לימור הממלכתית לחוות דעתה על לימור האחרת – זו שבשנות התשעים סגדה סגידה מגוחכת לנתניהו, זו שכשרת חינוך שברה יותר ימינה מבן גביר וזו שפירקה בשנות האלפיים את הליכוד כי… הצהירה נאמנות לנתניהו – היא הייתה מתה מבושה. אילו הייתה לה…
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
