הפרטת הקרקעות תחסל את השחיתות השלטונית לה היינו עדים עת, לדוגמא, שאריק שרון כיהן כשר התשתיות והפשיר קרקע חקלאית לבניית מגדלי משרדים דווקא ורק במושב שלבנו היתה ירושת חלקה. כשהקרקע פרטית, אזי הפיקוח יהיה של יזם אחד על השני, ופיקוח שמבוסס על קנאה ותאוות בצע הוא הפיקוח הערני והטוב ביותר. לא יוכל יזם לשחד פוליטיקאי להיטיב לו בהטבה שנמנעה מאחר. ההפרטה תוזיל את מחירי הדירות. בארה”ב כמעט כל הקרקע היא פרטית (כשהממשלה שם רוצה לסלול כביש או לבנות פרוייקט דירות למעוטי יכולת היא צריכה לקנות את הקרקע מן הבעלים הפרטיים) והקרקע מהווה דווקא מרכיב קטן בהרבה במחיר הנדל”ן מאשר בארץ. אין סיבה שרבע ממחיר הדירה יהיה עלות הקרקע. עוד גורם מוזיל בהפרטת קרקע ות הוא התחרות. פתיחת שוק הטלפונים הניידים לתחרות היא דוגמא קלאסית להשפעה החיובית של שוק תחרותי לצרכן ולמשק. בעלי הקרקע הפרטית יצטרכו למהר לממש רווחים, בין אם ע”י שכירות או ע”י מכירה או שילוב. תחרות זו תוביל לריבוי דירות, ריבוי סוגי דירות ומחירים תחרותיים, בדיוק כפי שהיה בסלולרי.
ההפרטה לא תפחית את יכולת הממשלה להכתיב את ייעוד הקרקע וגובה הבניינים. ח”כ יחימוביץ’ טענה ברדיו בתחילת יולי כי ההפרטה תיצור מציאות בה כל בעל קרקע יעשה ככל העולה על רוחו. וועדות התכנון תישארנה במקומן, על כל סמכויותיהן, והדאגה היחידה תהיה שיארע בהן מה שאירע ברשות המיסים, ועל זה נצטרך לפקח. ושוב, גם כאן יהיה פיקוח יעיל מצד בעלי הקרקעות עצמם. עיריית רמת גן מתקשה להתמודד עם הפיכת הייעוד בפועל של שטחים תעשייתיים ממלטשות יהלומים למגורים מבלי שוועדות התכנון נתנו על כך את הדעת. בעלי קרקע שכנים יתמודדו עם התופעה דרך בתי המשפט לעניינים מינהליים טוב הרבה יותר.
ההפרטה לא תפחית מהריבונות הישראלית, בניגוד לתחושת ישראל הראל, תחושה ששותפה לה ח”כ יחימוביץ’. מרכז רוקפלר בניו-יורק (שם צונח כדור האור כל שנה בחצות ליל ה- 1 בנואר) היא בבעלות יפנית, כמו קרקע רב בארה”ב. יש גם קרקע משמעותי בבעלות אירנית והוא, יחד עם כל שאר הנכסים האירנים, הוקפאו ואינם נגישים או נזילים לבעליהם, עם מהפכת חומייני. עם כל זאת, אין לאדם בתבל אשלייה שריבונותה של ארה”ב או ניו-יורק נתונים לעם זר. כמו שאזרח זר יכול להגיע ארצה ולעשות עסקים יפים אך לא להכתיב את צעדי המשק, כך גם בעלות על הקרקע אין בה כדי להכתיב את צעדי הריבון. אדרבא. רכישת קרקעות הכפופים למרות תכנון וייעוד ממשלת המדינה היהודית תהווה הכרה של בעל הקרקע, הערבי –על פי חשדותיו של הראל, בריבונות הישראלית.
גם האופי היהודי של המדינה אינו בסכנה. כפי שהצהיר בגין, יש שופטים בירושלים. השופטים אינם נרתעים, גם היום, מלהורות לבעלי קרקע פרטיים, למשל, שלא לסנן שוכרים על בסיס שיקולים פסולים. אף אחד לא יוכל לשנות את הדמוגרפיה באמצעות רכישת קרקע. הצהרתו של ראש הממשלה נתניהו ב- 19 ביולי, שכפי שאין מונעים מערבים לרכוש מקרקעין בשכונות יהודיות לא ייאסר על יהודי לעולם לרכוש מקרקעין ולממש זכויות בהם בכל מקום בארץ ישראל ושריבונותנו על ירושלים (בהקשר להסגה אמריקנית משתמעת על ריבונות זו) היא בלתי מעורערת מבהירים את הנקודה הזאת. טעה גם ישראל הראל בקביעתו שההפרטה מנוגדת לתורה. על פי התורה כל הקרקע הוא פרטי. אמנם הקרקע עובר בירושה, והוא לא נמכר אלא נחכר והאדמה חוזרת ביובל; אך זה נכון רק לגבי קרקע חקלאית. נדל”ן עירוני, “הבית אשר בעיר אשר לא חומה” [קרי: אשר לו חומה] בלשון התורה, אינו יוצא ביובל [ויקרא כ”ה: כ”ט].
לא צריך להיות ממתיק סוד של ראש הממשלה נתניהו כדי להבין את טעמיו ביוזמת ההפרטה, הוא פירט אותם בכמעט כל נאום כלכלי שנשא. קרקע פרטית מהווה, בכל מקום שהוא קיים בעולם, מנוף עצום לצמיחה כלכלית. בישראל היום, אדם פשוט עם רעיון עסקי צריך לקשור את נפשו ולוותר על כמעט כל זכויותיו ברעיון שלו כדי לממן את פיתוחו. בעלות פרטית על קרקע פותחת את האפשרות למשכן דירה לכל מטרה, ואת הדרך לכל אדם ליזום יוזמות עסקיות גם מבלי להסתבך עם שוק אפור.
ח”כ יחימוביץ צודקת בדבר אחד שאמרה בתחילת החודש, והוא שויכוחה עם נתניהו הוא אידיאולוגי. כיצד? יחימוביץ דוגלת בסוציאליזם ובפטרונות, על פיהם קובץ חכמים יסדרו לכולנו את החיים ויצילו אותנו מעצמנו. נתניהו הוא דמוקרט ואיש השוק החופשי, הגורס שתפקיד הממשלה הוא למנוע הסדרים כובלים כדי שהתחרותיות הטבעית תיצור שוק שהוא באמת חפשי, במחירים נמוכים ובהזדמנות שווה לכל אזרח למצוא היצע שמתאים לו ולבחור את מה שהוא רוצה במחיר ששווה לו. לידיעת ח”כ יחימוביץ’: הדמוקרטיה תנצח.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
