נפתלי בנט השתלט כרוח סערה על המפד”ל – הבית היהודי והביא להישג מצוין בבחירות. חצי שנה אחרי והרוחות בתנועה אחרות לחלוטין.
נפתלי בנט פרץ אל הפוליטיקה הישראלית בבת אחת. זה לא שהוא לא היה שם קודם. ח”כים ופעילי ליכוד זוכרים אותו כאשר מונה לראש הלשכה של ראש האופוזיציה דאז בנימין נתניהו. ואולם, כשם שפרץ אז בסערה כך הועלם בסערה. בנט, אדם מוכשר מאין כמותו, הפך למנכ”ל מועצת יש”ע וסימן את ראשות הממשלה הרבה לפני. אלא שהוא נאלץ לעזוב את מועצת יש”ע והשמועות לעזיבה לא הותירו מקום לספק.
התדמית הציבורית של בנט היא תדמית מעולה. בצדק. אחרי הכל, כמה סטארטאפיסטים יוצאי סיירת מטכ”ל הצליחו ליצור טרנספורמציה בין היכולות האישיות לבין הרצון לשינוי ועד להתמודדות למסגרות שיעניקו להם את הכלים לעשות זאת? מתי מעט. אם מאמצים את המחשבה אז נזכרים בניר ברקת ובאראל מרגלית. שמו של אבי שקד גם מוכרח לעלות בזיכרון אבל שקד לא הצליח להיבחר במפלגת העבודה. לבנט יש ערך מוסף נוסף : הוא לקח מפלגה ותנועה מפורקות שעמדו להתכווץ הרבה יותר, הדיח את ההנהגה המיושנת ואז הגדיל את כוחן עד ל – 12 מנדטים ! הוא בעצם החזיר את המפד”ל לימיה היפים לאחר שכולם חשבו שימיה חלפו.
ובכלל, לאחר הבחירות האחרונות יצר יחד עם יאיר לפיד את צמד המילים הסותרות “פוליטיקה חדשה”. מה פירושה ? אף אחד לא יודע בבירור. מה שכן ידוע הוא שאין דבר כזה פוליטיקה חדשה. אתה יכול למכור את התדמית הכוזבת כאשר אתה לא עומד בשעת מבחן אבל כאשר מגיעה שעת המבחן, הרי שמהפוליטיקה החדשה יוצאת הפוליטיקה הישנה עד מאוד. משל היה מדובר ביאנוס – המפלצת הדו ראשית מהמיתולוגיה היוונית. אלא שכאן הפרצוף של הפוליטיקה הישנה בולע את פרצוץ הפוליטיקה החדשה.
ומדוע אני מזכיר את יאנוס ? משום שלשמוע את פעילי המפד”ל בימים הללו מגלה כי לבנט יש, ככל הנראה, פנים אחרות מאלו שהציבור מכיר. השטח בבית היהודי בזמן האחרון בוער. בוער מאוד. וכך, מצד אחד, התדמית של בנט בציבור הולכת ומתחזקת. הדבר ניכר בעת ההצהרות שהוא משמיע נגד עובדי הנמלים אלא שמי שנמצא בפוליטיקה יודע שהוא לא קובע דבר. הוא יכול לסייע למי שבאמת יכול לשבור את עובדי הנמלים ואלו הם ראש הממשלה ושר התחבורה. מצד שני, בניגוד גמור ומוחלט לכך, התדמית של בנט בקרב הציבור הדתי ובעיקר במפלגה הולכת ונשחקת – מצבו גרוע. גרוע עד מאוד. אורן, פעיל צעיר של המפד”ל אמר לנו : “בנט הוא בסך הכל גונב קרדיטים. הוא מנסה לגנוב קרדיט מישראל כץ, מיאיר לפיד ובעיקר הוא מחקה את בנימין נתניהו”.
פעיל אחר של המפד”ל נותר המום כאשר סופר לו שבנט סותם לח”כים את הפיות בישיבות סיעה. הוא פשוט נוהג להשפיל אנשים. הוא כבר עשה זאת לח”כ אחד, אדם מאוד מיוחד בישיבת סיעה. ח”כ מוטי יוגב לא היסס להטיל עליו ביקורת במעריב. פעיל אחר אמר כי הבית היהודי הפך לסיעה מחולקת בגללו והדבר לא בא לידי ביטוי רק בהצבעה בכנסת שנגעה לרב הראשי. “הוא כמו נטע זר שהשתלט על המפלגה. לא שכחנו שהוא רצה להתמודד בליכוד אבל הבין שלא יוכל להיבחר כי יש וטו מלמעלה. הבעיה שלי היא שהוא הגיע למפלגה שלנו ופשוט קיים השתלטות עוינת. אני חש שרומיתי. שהוא הביא ניכור למפלגה עממית. קח למשל את איילת שקד : היא בכלל ראתה את עצמה מועמדת למשבצת אישה חדשה בליכוד. ומה עם שלום שלמה ? מה נראה לו? שהבית היהודי הוא סניף של הליכוד ? השורשים של המפד”ל הרבה יותר חזקים ממה שהוא חושב. המפד”ל היה פה הרבה לפניו ויהיה פה הרבה אחריו”.
דומה כי הבעיה של בנט מזכירה בעיות של מנהיג אחר. פעיל מרכזי אמר שבנט בעצם יצר “גטואיזציה” ללשכה שלו. פשוט אי אפשר לחדור אליה. יותר מכך, אומר פעיל אחר בבית היהודי : “הוא מחקה את נתניהו וזה מוציא מדעתם את הפעילים של הבית היהודי. כמו נתניהו, גם הוא מנותק מהשטח”.
ופעיל אחר צחק באירוניה ואמר : “בנט מקים על עצמו מנגנון השמדה עצמית. הייתי מציע לו שיקרא את הספר של אורלי אזולאי על בנימין נתניהו. כיצד נתניהו נפל מ – 96 עד 99. כרגע הוא מתנהג כמוהו אבל אולי לאחר שיקרא את הספר ילמד את הלקחים. אם לא שילך להשתלט על הליכוד, אנחנו נוריד אותו מהמלוכה במפד”ל”.
במהלך הבחירות הסיסמא של בנט הייתה “משהו חדש מתחיל”. דומה כי מהר מאוד הוא מגיע למצב של “משהו חדש מתחיל להסתיים”. האם משה קלוגהפט יוכל להציל את ההנהגה של בנט במפד”ל ? זאת אכן שאלה טובה.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
