עובד קראוס מאוכזב מבוגי. פייר, מאוד מאוכזב
מעולם לא קניתי את משה בוגי יעלון. קיבוצניק, מפאיניק, חניך תנועת הנוער ההפוכה משלנו שגדל בקריית חיים להורים עםפנקס אדום. היהפוך בוגי עורו? היהפך בין לילה לאיש ליכוד שורשי ולנאמן לתורת ז׳בוטינסקי?
את יעלון כל זה לא מעניין. מציירים אותו כשה תמים שכולו יושר ו, מילת הקסם, ערכיות.
מסתבר שהערכיות מתחילה ונגמרת אצלו בכל פעם שהוא מקבל או מודח מהתפקיד שלו.
אומרים שהתנגד להסכמי אוסלו, אבל את קולו לא שמענו. ידענו שהוא שם בתמונת הקצונה הראשית, לצד ליפקין-שחק,למלם כזה שאיש לא יודע איך לפענח אותו.
כשמונה לרמטכ״ל, בתקופת דמדומי האינתיפאדה השניה, לא הטביע חותמו בשום צורה נראית לעין על הצבא.
היו שאמרו, ובמידה רבה של צדק, כי כשלון מלחמת לבנון השניה וצה״ל שהגיע אליה לא מוכן בלשון המעטה, הם הם ירושתבוגי.
על כל פנים, את תפקידו סיים בבושת פנים, עת ראש הממשלה שרון ושר הביטחון מופז, סירבו להאריך את כהונתו. ״אינני יכוללעבוד איתו״, אמר מופז לשרון ולא פעם כינה את החלטתו לתת ליעלון את תפקיד ראש המטה הכללי במקום לעוזי דיין למשל:״טעות קשה״.
כל הסכסוך בין השניים מתרכז סביב אישיו אחד: יעלון לא יכול היה לסבול את ״התערבות היתר״ של שר הביטחון מופז בצבא.האחרון, עם כל הכבוד לרמטכ״ל, לא היה מוכן לקבל ציונים ממי שעליו הוא ממונה ושלח אותו הביתה.
אז ורק אז, למדנו על ״הנחשים בקריה״ ולפתע בוגי המריץ התנגדותו לתכנית ההתנתקות, שאם היה מקבל שנה נוספתכרמטכ״ל – היה וודאי מכשיר אותה.
כשעמד על המדף, ציפה שגורלו יהיה כשל מופז: שעוד לפני שטרק את שער הבקו״ם, יירדו כל ראשי המפלגות על ארבעויתחננו שיהיה שר ביטחון או לפחות מועמד לשר ביטחון.
במפלגת העבודה עם אהוד ברק ועמי איילון לא התלהבו, בקדימה מפלגת השלטון לא היה בו כל צורך, וכך עמד יעלון עלהמדף, כשלא נעים להודות, אבל ביקוש לא היה…
רק נתניהו, עם מפלגה מצומקת של 12 מנדטים וללא גנרל משמעותי, רצה מאוד ברמטכ״ל לשעבר וכמנהג נתניהו: הוא צדבהתלהבות חלזונות, רק לא לוקח בחשבון שהברל׳ה ייצא החוצה ויתחיל לזחול.
יעלון לא התלהב להצטרף לליכוד. מה לו ולליכוד. אך כשקרא את הסקרים והפנים שזו תהיה מפלגת השלטון, ראה מולהעיניים דבר אחד: שר ביטחון. לכן הצטרף למפלגה, הפך לחבר כנסת ושר ולמד היטב את המערכת.
הדרך למשרד הביטחון, עוברת דרך מוקדי הכח החזקים בליכוד.
בוגי, תלמיד טוב, לא החמיץ אף אירוע: חברי המרכז פשוט הוקסמו מהרמטכ״ל לשעבר שמגיע לכבד, להשמיע, להתחככךולהיטמע בתוך הליכוד.
יעלון עשה עוד צעד מחשיד ביותר: הוא הפך ליקיר המתנחלים והמתיישבים. מבחינתו, שיבנו כמה שיותר ולא חשוב איפה. איזהפרצוף הוא עשה כשראש הממשלה החליט על עשרת חודשי הקפאת בניה ואיזו ביקורת הפליא בשר הביטחון ברק על יחסולמתנחלים…
תנו לי להגיע למשרד הביטחון, ואתם כבר תראו כמה טוב יהיה לכם.
והליכודניקים, נהו אחריו, כולל החטיבות הקיצוניות ביותר. הם הכשירו את מינויו לשר ביטחון.
מהרגע הראשון שהתיישב על הכורסה וקיבל את התפקיד לו ערג – שם יעלון *** אחד גדול על אלו שבזכותם הגיע לשם.לאירועים כבר לא מצא צורך להגיע ושלח במקומם ספרים… אל פעילי השטח כבר לא ירד והסתפק בגיחות אל ראשי סניפים.את השריפות היה מכבה לו עוזרו המסור רועי יעקב שעזב אותו אחרי זמן מה.
את המתנחלים זנח מזמן. לא רק שלא היה זקוק להם, גם החל לפעול בניגוד גמור לאמירותיו מהעבר בנוגע להתיישבות.
ראשי ערים מהליכוד שבעבר היה יעלון ממלא אחר מבוקשם בתוך שתי שניות, נדהמו מהתנשאותו ודחייתו. סוג של אני ואפסיעוד. מה תעשו לי עכשיו אחרי שאני שר ביטחון?
והגרוע מכל: החל להוות איום על ראש הממשלה. לאחר שנתיים שקטות יחסית בתפקיד בהן בעיקר התרווח על כורסתו והעניקחופש מורחב לקצונה העליונה של צה״ל (שאת תוצאותיו אנו חשים כיום), החליט יעלון שזה לא מספיק לו והוא רוצה עוד.
מלכודת הפתאים של כותבי הטורים, לכדה אותו: הנה בוגי יעלון השפוי, השקול, המתון. כאילו עד לפני שנתיים אותם אלו לאכינו אותו ״הזוי ומטורלל״.
פרשות החייל היורה ויאיר גולן, הדליקו את האורות האדומים אצל נתניהו. שר הביטחון שאמור להיות נאמנו, הוא ממש לא כזה.צובע עצמו בצבעים של ערכיות ומורח את ראש הממשלה בזפת.
וכאן הגיע המבחן של יעלון: האם הוא באמת ערכי, האם הוא באמת ליכודניק, האם באמת יש לו דרך.
אך באמת.. מה ציפיתם ממי שלביוגרפיה שלו הוא קרא ״דרך ארוכה-קצרה״?..
כמו בפעם ההיא עם מופז, כך עם נתניהו: זה הכל התפקיד.
אילו היה מקבל את הצרחתו ממשרד הביטחון למשרד החוץ או לחילופין היה מפוטר ונשאר בכנסת ובמפלגה – היה זה סימןלערכיות, לדרך.
אבל את יעלון כל זה לא מעניין. בלי להיות שר ביטחון, שייחרב מצדו הליכוד. הערכיות מתחילה ונגמרת בג׳וב שיקבלובאינטרס האישי.
איפה נראה אותו? התשובה מאוד פשוטה. איפה שיבטיחו לו להיות הכי קרוב למשרד הביטחון. או למעלה מזה. ערכיותבעירבון מוגבל.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
