ראש ממשלת בריטניה דיויד קמרון התארח אמש בכנסת ישראל. יו”ר הכנסת קיבל אותו בחום. ליכודניק מביא את נאומו
אורחים יקרים,
כנסת ישראל, לבה הפועם של הדמוקרטיה הישראלית, מקדמת אתכם בברכה חמה בבואכם לישראל.
ברוך הבא מכובדי ראש הממשלה, ברוך הבא בשערי ירושלים, במשכנה של הריבונות היהודית המתחדשת.
אדוני ראש הממשלה, לפני כחודשיים במהלך אחד הניסיונות שלי להשליט סדר במליאה, צעק לעברי אחד מחברי הכנסת:
“אדוני היו”ר, מה אתה רוצה? שנהיה כמו הפרלמנט הבריטי? לא נהיה!”
בשבוע האחרון שוכנעתי להאמין שהוא אכן צדק וככל הנראה לעולם לא נהיה כמו הפרלמנט הבריטי.
אתה מגיע לפרלמנט שלנו בשבוע שבו ניכרים מתחים עמוקים המפלגים את החברה הישראלית.
לא כל פרלמנט מתמודד בשבוע אחד עם שאלות מורכבות הנוגעות למלחמה ושלום, דת ומדינה, וזכויות הרוב, לעומת החובה להגן על המיעוט ולאפשר לו ייצוג הוגן.
הכנסת עסוקה בשאלות הרות גורל אלו באופן יומיומי.
יש הבדל בין עם שמתיישב בשעה חמש לתה של מנחה, לבין עם שאוכל את המנה הלאומית שלו בעמידה או בהליכה תוך שהוא נזהר שלא ללכלך את החולצה.
ולמרות הכל, אני תקווה אדוני ראש הממשלה, כי לרגל ביקורך נניח בצד את חוסר ההסכמות ביננו ונכבד כולנו את הישיבה המיוחדת על כל חלקיה.
—
מכובדי, ברצוני לפתוח בפתיח אישי.
לפני 27 שנים, בחודש פברואר שנת 1987, בעודי אסיר ציון בגולאג, קיבלתי אות הוקרה מטעם הוועדה הרב מפלגתית המשותפת של הפרלמנט הבריטי לשחרורם של יהודי ברית המועצות.
האות ניתן לי ולמסורבי עלייה נוספים על פעילותנו למען יציאת יהודי ברית-המועצות.
כאסיר , לא נכחתי בטקס, אך כפי שאירע לי, אירע גם לשלושה חברי פרלמנט בריטיים שרצו להשתתף בטקס, אך הכניסה לברית-המועצות נאסרה עליהם.
שלשה חודשים אחר-כך שוחררתי מהכלא.
מיד עם שחרורי, אחד המכתבים הראשונים שכתבנו, טניה רעייתי זיכרונה לברכה ואני, ב 18 למאי 1987 מוען לראש ממשלת בריטניה דאז מרגרט תאצ’ר, ובו הודינו לה ולעם הבריטי על מאמציהם הפעילים שהביאו לכך שסוף סוף אנחנו יכולים להיות ביחד.
—
אדוני ראש הממשלה, ברגעים אלו ממש העולם החופשי ניצב בפני אתגרים מדיניים וכלכליים.
אנו ניצבים מול התחמשותה הגרעינית של אירן, יצואנית הטרור הגדולה בעולם.
אנו עומדים בפני נטייה מתגברת לשימוש בכוח צבאי בסכסוכים לאומיים ובינלאומיים.
ואנו עדים לחולשה מתמשכת של המערכת הבינלאומית, וחוסר הנכונות שלה לקחת עמדה תקיפה ונחושה בפתרון סכסוכים ובמניעתם של פשעי מלחמה ופשעים כנגד האנושות.
מבחינה כלכלית, טרם יצאנו מהמשבר אליו נקלע המערב ואנו נתונים בעיצומו של מאבק שבטוח מדיר שינה מעיניך, ושבמרכזו – צימצום החוב הלאומי במדינות המערב ופיתוחה של מדיניות מוניטרית אחראית ומאוזנת.
אל מול האתגרים העומדים בפני העולם החופשי אני מאמין ששותפות של אמת, שותפות כלכלית, ערכית וביטחונית בין בריטניה לישראל היא חיונית והכרחית מאין כמוה.
מכובדי, יחסי ישראל ובריטניה היו מאז ומתמיד ידידותיים ומורכבים.
אתה אדוני, הוכחת מספר פעמים שעמדתך כלפי מדינת ישראל נגזרת לא משיקולי עלות-תועלת, אלא מידידות כנה.
בנאומך, אותו נשאת בפני ידידי ישראל מהמפלגה השמרנית, אמרת, ואני מצטט:
I am a passionate friend of Israel – and that’s the way it’s going to stay
“אני ידיד נלהב של ישראל, ואשאר ידיד שלה גם בהמשך.”
זוהי ידידות המתבססת על קירבה אמתית, על זהות ערכים, על אתגרים משותפים, ועל חלומות דומים.
—
בשבועות האחרונים אנו עדים לגל עכור שמטרתו פגיעה כלכלית במדינת ישראל, לצד ניסיון לכפות על ישראל את תוצאות המשא ומתן בינה לבין הרשות הפלסטינית.
ארגונים בינלאומיים שונים, חלקם מתחזים לארגונים הומניטריים, משתפים פעולה עם קבוצות אנטישמיות במטרה להזיק לישראל ולהכניס אותה, כהגדרתך המדוייקת, ל”גטו כלכלי בינלאומי”.
כלכלת ישראל מאוימת תדיר באמצעות חרמות, ובמידה רבה היא נבנתה מתוך התמודדות מולם.
התמודדנו עם חרמות בעבר ויכולנו להם.
בשנת 66′ הייתה זו סערה בכוס קולה, בשנות ה-90′ הייתה זו סערה בכוס פפסי, והיום זו סערה בכוס סודה.
קשה להעלות על הדעת את מידת הצביעות הנדרשת בכדי להחרים מוצרים ישראלים, אך אין לזלזל בהשפעתה.
אני מכיר את עמדתך הבלתי מתפשרת ביחס לניסיונות החרם, ואני קורא לך ולמנהיגי העולם החופשי לפעול באקטיביות למיגורה של תופעה מכוערת זו.
אני קורא לך למנוע תמיכה ממשלתית בארגונים הקוראים לחרם על ישראל ושותפים להפצתו, ולפעול למיצוי החוק כלפי גורמים המפיצים שנאה וגזענות.
—
מכובדי ראש ממשלת בריטניה.
ג’ורג’ מיטשל, שהיה מראשי המתווכים בהשגת הסכם ‘יום שישי הטוב’ בצפון אירלנד, ולאחר מכן שליחו של נשיא ארה”ב לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אמר בעבר שהסכסוך כאן הוא מורכב ומסובך לאין ערוך מזה שבין אירלנד לאירלנד הצפונית.
הכי פשוט לומר ש:”הכיבוש והתנחלויות הם המכשול העיקרי לשלום.”
זה נראה נכון ובהחלט ליגטימי לחשוב כך. יש רק בעיה אחת, זה לא מסתדר עם העובדות!
התזה הזו נוסתה במבחן המציאות וכשלה.
בשנת 2005 פונו כל חיילי צה”ל מרצועת עזה, תושבים נעקרו מבתיהם, וישובים הוחרבו עד עפר.
מאז התפתחה עזה ממאורת טרור למעצמת טרור, אלפי טילים נורו על ישראל מהרצועה, והאנרכיה הטרוריסטית הזו היא כיום המכשול המרכזי להסכם בין ישראל לרשות הפלסטינית.
—-
אנו רוצים בשלום באמת ובכנות, אך איננו יכולים לתת את מבטחינו בסיכומים ריקים מתוכן ובמראית-עין של השלמה.
החברה הישראלית הוכיחה את נכונותה לוויתורים כואבים אך לא תסכים לשאת לבדה במחיר השלום.
החברה בישראל נכונה לשלם מחיר גבוה אך היא דורשת תמורה אמיתית והוגנת.
תמורה שתבטיח חיים ולא מוות, תמורה שתבטיח עתיד טוב לילדינו ולא חיים מלאי חששות ופחדים.
איננו עוסקים כאן ב”משחקי מלחמה”, בהפגנת כוח, או בניפוח שרירים.
זהו עתידנו, עתיד ילדינו, עתיד העם היהודי ומדינת ישראל.
יש לנו ניסיון בשלום כבמלחמה. חתמנו על הסכמי שלום שמחזיקים מעמד גם בתנאים גיאופוליטיים משתנים, וחתמנו על הסכמי שלום שלא החזיקו מעמד כבר ברגע החתימה עליהם.
—-
מכובדי ראש ממשלת בריטניה,
אני מאמין בשיתופי פעולה וביצירת אמון כבסיס לבניית העתיד.
בעיני אין זה מתפקידם של פרלמנטים, להיכנס, בשלב הזה, לדקויות של משא ומתן.
על הפרלמנטרים, כנציגי הציבור ושלוחיו, לבנות את מסד השלום ולבסס אותו תוך יצירת יחסים אישיים, וצעדים בוני אמון.
אני מקווה שיחד עם פרלמנטים נוספים ברחבי העולם, נצליח ליצור ערוצים לשיתוף פעולה עם פרלמנטים ופרלמנטרים ממדינות ערב באזורנו.
—
מכובדי ראש ממשלת בריטניה, אני שמח שבחרת לשאת דברים לעם בישראל, כאן מעל בימת הכנסת.
אני מאמין בלב שלם כי זה המקום הנכון והראוי ביותר לדבר אל העם בישראל ולפנות אליו בצורה ישירה.
הכנסת מייצגת את מכלול הגוונים השונים בחברה הישראלית, ויושבים בה בני לאומים שונים, בעלי אמונות שונות ותפיסות עולם קוטביות.
בשם כל אלה, קואליציה ואופוזיציה כאחד, אני מברך אותך בברכת ברוך הבא לכנסת ולירושלים.
הרשה לי לסיים בדברי משורר תהילים:
“ירושלים הבנויה כעיר,
שחוברה-לה יחדיו.
… כי שמה, ישבו כיסאות למשפט: כיסאות, לבית דויד.
שאלו, שלום ירושלים;
ישליו, אוהבייך.
יהי-שלום בחילך;שלווה, בארמנותייך.
Mr. Prime Minster David Cameron welcome to Jerusalem, the city of David
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
