חמשת האתגרים של נתניהו

בארבע השנים האחרונות הורגל ראש הממשלה בנימין נתניהו לעשות בכנסת כבתוך שלו. בהיעדר אופוזיציה אפקטיבית, נהנה נתניהו מ”שקט תעשייתי”. בממשלתו ישבו בטוחים ומרוצים החרדים, אביגדור ליברמן ואהוד ברק, שלא הקשו עליו יתר על המידה. בהיעדר תהליך

מדיני ובשל דחיית העיסוק בעניינים נפיצים, כדוגמת הקיצוצים בתקציב וגיוס החרדים, נשמר השקט בחצרו.

אולם, כמאמר הקלישאה הצה”לית – “לכל שבת יש מוצאי שבת”. החל מיום שני (22 באפריל), עת ייפתח

מושב הקיץ של הכנסת ה-19, ייאלץ נתניהו להתרגל לכך שהכנסת הופכת עבורו לזירה סוערת ומסוכנת.

לקראת פתיחת מושב הקיץ מוצגים כאן חמשת האתגרים שמביאה עמה הכנסת ה-19 לחודשים הקרובים.

אתגר ראשון – הקרב על תקציב המדינה

יו”ר מפלגת העבודה, ח”כ שלי יחימוביץ’, אמנם מותקפת קשות בימים אלה בידי חברי מפלגתה, אבל

להיות אופוזיציה היא יודעת היטב. למעשה, תפקיד יו”ר האופוזיציה תפור למידותיה, והיא מתכוונת

למצותו עד תום, גם כדי לשקם את מעמדה. ליחימוביץ’, כבר כתבנו במאמר קודם, קשרים מצויינים עם

החרדים, שכמותה מתכוונים לנהל מלחמת עולם בקיצוצים הצפויים בתקציב. יחימוביץ יחד עם יו”ר ש”ס אלי ישי, יו”ר מרצ זהבה גלאון

וחברי הכנסת שלהם בוועדת הכספים, נערכים בימים אלה לקרב של ממש. על המוקד: בנימין נתניהו, ושר האוצר יאיר לפיד – שנוא נפשם של

החרדים ויריבה הפוליטי של יחימוביץ’ – שעלה לה בלא מעט מנדטים. בתחילת החודש יציג לפיד את התקציב לשנת 2014 – 2013 בפני

הממשלה. הוא אמור לכלול שורת קיצוצים אכזרית שנועדו להקטין את הגירעון התקציבי העצום (40 מיליארד שקלים) שנפל בחלקו. לא

משנה כיצד יפעל, מישהו ייפגע. ועל פי כל הסימנים זה הולך להיות בעיקר ציבור מעמד הביניים – אותו מעמד ש”הצניח” את לפיד לתפקיד

בכיר בממשלה. יחימוביץ’ והחרדים יהיו שם כדי להזכיר להם את זה. הם לא יחמיצו הזדמנות לפגוע בפופולאריות שלו ולהציגו כמי שהפר

את הבטחותיו. ונתניהו? מצד אחד הוא ייהנה מכך שחובטים במי שצפוי להתחרות מולו בבחירות הבאות על תפקיד ראש הממשלה; מצד

שני, הצלחתו של לפיד היא גם הצלחתו שלו – בוודאי בשלב שבו הממשלה נמצאת בתחילת דרכה.

אין סכנה שחוק התקציב לא יעבור. הרוב מובטח. השאלה שנותרה היא מה מידת הנזק שתצליח האופוזיציה להסב לממשלה.

אתגר שני – החוק לגיוס חרדים

בתוך כחודש יובא החוק החדש לשוויון בנטל לאישור הכנסת. ארבע שנים הצליח נתניהו לחמוק מכאב הראש הזה. הוא הצליח בכך גם

כאשר בג”ץ הורה לו, לפני כשנה, לחוקק לאלתר חוק חדש לתיקון העיוות הקיים בקודמו (חוק טל, שלמעשה מאפשר לחרדים להשתמט

מגיוס). הפעם זה לא יעבור לו כל כך בקלות. מולו עומד יאיר לפיד, שנישא על גבי הדגל הזה לכנסת. אנשי מעמד הביניים שתמכו בו, ראו בכך

סוג של חטא קדמון שפוגע בכלכלת המדינה ובערכי השוויון. הפצצה הפוליטית הטמונה בחוק גיוס חדש לחרדים היא הסיבה המרכזית לכך

שהמפלגות החרדיות מצאו את עצמן מחוץ לממשלת נתניהו השלישית. בימים אלה, עומלת על מתווה חוק חדש ועדה בראשות שר המדע

והטכנולוגיה יעקב פרי, ראש השב”כ לשעבר ממפלגת יש עתיד. גם כאן החרדים נערכים למלחמת עולם. הם מאיימים במלחמת אחים,

ולמעשה שולחים כל הזמן אותות ורמזים לראש הממשלה שאם לא ישמור על הסטטוס-קוו בעניין הזה, היחסים ביניהם ייקלעו למשבר עד

כדי ניתוק היחסים. נתניהו, שכבר הגן על החרדים בפעם הקודמת והעדיף אותם על פני שאול מופז, לא יוכל להמשיך ולשמור על האינטרסים

שלהם. יאיר לפיד ונפתלי בנט מחכים לו מצד אחד; ציפי לבני מהצד השני, ונתניהו באמצע.

כל זה מבטיח שמושב הקיץ של הכנסת צפוי להיות לוהט, ושנתניהו עצמו עלול לשלם על שנות השקט, שהיו מנת חלקו בקדנציה הקודמת.

אתגר שלישי – החזית המדינית

גם כאן הצליח נתניהו במשך ארבע שנים תמימות ליהנות מרגיעה. בהיעדר תהליך מדיני, הוא לא נתקל בצרות מיוחדות מצד שותפותיו

הקואליציוניות ואף לא מתוך מפלגתו שלו. מדי פעם אמנם, כשמזכירת המדינה האמריקאית לשעבר, הילארי קלינטון, הגיעה לביקור, או

כשעלה בבג”ץ הנושא של פינוי מאחזים לא חוקיים, השמיעו חברי הכנסת ממפלגתו; ציפי חוטובלי, דני דנון, זאב אלקין ויריב לוין את קולם,

אך רק כדי להוכיח את נאמנותם למתנחלים. נתניהו נהנה גם מריפיונה של האופוזיציה המדינית, בדמות קדימה ומפלגת העבודה,

שהשתדלה שלא להקשות עליו.

אך גם במקרה הזה – לא עוד. התנאים הפוליטיים והבינלאומיים השתנו ללא הכר בחודשים האחרונים, מאז הבחירות בארה”ב ובישראל.

היוזמה המדינית שמובילה ארה”ב לא תיעלם סתם כך. שרי המרכז-שמאל בממשלתו, בהובלת ציפי לבני ויאיר לפיד, צפויים להפעיל גם הם

לחץ מבפנים, שיגבר ויילך ככל שהעניינים המדיניים יתחממו ויתחדש המו”מ. מצד שני, גורמים מהימין הקיצוני במפלגתו, בשיתוף עם

מפלגת הבית היהודי בראשותו של נפתלי בנט, יפעילו לחץ הפוך.

מה יקרה ברגע האמת? במערכת הפוליטית נשמעות אפילו הערכות לפיהן נתניהו יאלץ לפלג את הליכוד, אם אכן יוביל להסדר מדיני.

אתגר רביעי – לשמר את הברית עם החרדים

בצער ובחשש כבד הותיר נתניהו את בנות בריתו – המפלגות החרדיות – מחוץ לממשלתו. הוא נכנע לדרישת לפיד, אך לא ויתר על הרצון

להחזירם לממשלתו. עימן הוא הרגיש בטוח, שולט ומוגן; עם לפיד ובנט הוא מרגיש חשוף. בכל רגע נתון עלולה ממשלתו להגיע אל קיצה.

זאת הסיבה שמאחורי הקלעים מקפיד נתניהו לתחזק את היחסים עם ש”ס ויהדות התורה. “לשמור על על הגחלת”. הח”כים החרדים

ממתינים לרגע המיוחל, מבחינתם, שבו לפיד ייצא החוצה והם ייכנסו במקומו. ולכן הם נמנעים, בינתיים, מלשבור את הכלים. אבל

השבועות והחודשים הבאים יעמידו במבחן משמעותי את מערכת היחסים הפגיעה הזאת. הוא ינסה להוכיח להם שהוא דואג להם גם

בתנאים הקשים שנוצרו, אבל ספק רב אם לרכך במקצת את החוק לגיוס החרדים. אם בסופו של יום הוא ייתפס כמי ש”עשה יד אחת” עם

לפיד ובנט, הוא כבר לא יוכל לבנות בעתיד על תמיכתם האוטומטית.

אתגר חמישי: לשקם את מעמדו כ”קינג ביבי”

בשבוע שעבר כלל המגזין “טיים” את שר האוצר יאיר לפיד ברשימת מאה האנשים המשפיעים בעולם – במקומו של נתניהו. רק לפני שנה עוד

זכה ראש הממשלה בתואר “קינג ביבי” על ידי אותו מגזין, ולכתבה שהציגה אותו, ברוח הכותרת, כמלך העולם. זה היה נכון לאותו הזמן.

נתניהו שלט ביד רמה בפוליטיקה הישראלית. איש לא ערער על שלטונו, עד שהופיעו בזירה לפיד ובנט, נישאים על כנפי המחאה החברתית,

וכמעט גרמו לו לאבד את כסאו.

בתנאי חולשה אלה מתחיל נתניהו את הקדנציה השלישית. לפיד כבר מזמן אינו רק מגיש טלוויזיה שחולם על קריירה פוליטית, אלא שר אוצר

שאינו מסתיר את שאיפתו לרשת אותו. לנתניהו אין בני ברית נאמנים בממשלה, כפי שהיו החרדים. יש לו את לפיד ובנט, צעירים עצמאיים

ושאפתניים המחוברים לפייסבוק ולדעת הקהל, ומחויבים לה הרבה לפני שהם מחויבים לו.

וכך, עם ממשלה בעלת מתחים מובנים מבפנים ואופוזיציה חסרת רחמים מבחוץ ייזרק נתניהו ביום שני למים הסוערים של הכנסת ה-19.