בקיץ הקודם יצאו לרחובות מאות אלפי ישראלים חדשים-ישנים לדרוש צדק חברתי. רובם לא מחו כי עד כדי כך רע להם. למעשה, רמת המחיה של רוב בני המעמד הבינוני היא טובה ויעידו התורים בנתב”ג, בתי הקפה העמוסים והקניונים הומי האדם מעפולה ועד אילת. אך אין עשן בלי אש ולמרות צמיחת הכלכלה הישראלים מוטרדים. הםצעדו בתהלוכותאש וגפריתברחובות כי הם יודעים שלעולם לא יוכלו להיות עשירים, לא משנה כמה קשה הם יעבדו.
משה סילמן, שאת סבלו כל ישראלי כואב, פתח עסקים ורצה להצליח בגדול. אך מדינת ישראל שרפה את חלומו: מיסים ישירים, עקיפים וסמויים אכלו את המעט שהרוויח, פקידים שבחתימתם היה תלוי התאכזרו אליו באטימות אפורה, ביורוקרטיה מייאשת איכלה את כוחותיו הנפשיים ולבסוף הבין שהביטוח הלאומי, אותו גוף שמדינת ישראל כופה על כולנו לרפד במזומנים, הפנה לו עורף ברגע האמת.
סיפורי כישלונות כלכליים היו קיימים תמיד וכנראה שגם ימשיכו להתקיים- אנשים יפסידו את הונם ולעתים התוצאה תהיה קשה מנשוא. מדינת ישראל אכן צריכה לספק רשת ביטחון מינימלית לאנשים שניסו ונפלו, על מנת שיוכלו להתנער מחוסר ההצלחה ולבנות בחזרה את חייהם. במידה מסוימת, המדינה מעניקה רשת בטחון שכזו- עם בריאות וחינוך ציבוריים בחינם, קצבאות נכות ואבטלה ושירותים סוציאליים. אלה צריכים להתייעל ולטפל באופן צודק וטוב יותר בנזקקים באמת, שגם לוקחים אחריות ורוצים לעזור לעצמם.
אך בנוסף לשיפור וייעול השירות לנזקקים- האתגר האמיתי של מדינה שחפצה בצמיחה ושגשוג הוא לא להפריע להצלחות. העם היהודי התקיים תמיד בזכות יצירתיות כלכלית ודווקא בארצו הוא מדכא את היצירתיות הזו בעקביות.
הפתרון האמיתי לו צמא מעמד הביניים הוא דווקא פחות מעורבות של המדינה בחייו ובעסקיו של האזרח הרוצה להצליח ומתן הזדמנות למעוף ויוזמה. בניגוד לסיסמאות חבורת רוטשילד, שנשמעות כאילו הועתקו ממניפסטים ניאו-קומוניסטיים מיוון ועד פורטוגל, העם זקוק לפחות מיסים (במיוחד לעסקים קטנים ובינוניים), פחות ניירת, ביורוקרטיה וחתימות מייאשות, פחות חוקים המתערבים במחירי הפופקורן והספרים ובעיקר פחות כח בידיים של פוליטיקאים ופקידים בירושלים שהופכים כל סיפור סינדרלה עם הצלחה אפשרית- לטרגדיה יוונית של הישענות-יתר על קצבאות ומענקי מדינה.
ראוי שבנימין נתניהו, שהקואליציה שהמליצה עליו לראשות ממשלה נבחרה באופן דמוקרטי, ייזכר במורשתו הלא רחוקה כשר אוצר, מורשתשבוחריו הכירו היטב כאשר שמו פתק של מפלגת ימין בקלפי. ראוי שראש הממשלה יצמיח מחדש את כנפי החירות והחופש, ירים בשמי הפוליטיקה סופר-טנקר כלכלי ויכבה את להבות הבירוקרטיה והמיסים אשר מאכלות את חלומות הישראלים החרוצים שרוצים להצליח כלכלית.
משה סילמן היה איש עובד וכמוהו שאר בני מעמד הביניים הישראלי אשר נושאים את כלכלת ישראל על כתפיהם. ראש הממשלה, איננו זקוקים לנדבות הביטוח הלאומי שגם ככה אינו יעיל. איננו מבקשים עוד קצבאות שיחולקו על ידי עוד פקידים במנגנון מנופח. איננו רוצים שהממשלה תדחוף ידה לכיסנו עמוק יותר ותיקח ממשכורתנו עבור מוצרים “ברי השגה”. כל מה שאנו רוצים הוא להיות עם חופשי מאבני הריחיים של המיסוי והבירוקרטיה הממשלתית בארצנו.
הכותב הוא ממקימי פורום “מנוף” – החוג הרעיוני הלאומי-ליברלי בליכוד.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
