עם ישראל נוהג לבקש סליחות ביום כיפור אך מנהג הסליחות מלווה אותנו גם במשך השנה, ועל כל אירוע ממהרים להכות על חטא ולבקש סליחה, ולרוב מתברר שידנו לא במעש רק מי שומע על הממצאים, כי כולם זוכרים את בקשת הסליחה שמהווה חותמת של הודאה, כך היה בסיפור של מוחמד אלדורה וכך גם במלחמת יום הכיפורים, הסיפור של המלחמה מסתיים עם גמר השלבים הראשונים, קרי ההפתעה של צבאות ערב והקורבנות הרבים שהיו, אך כולם שוכחים או ממעיטים מאזכורו של ההמשך, למרות שהיה המשך בו כוחות צה”ל למרות נחיתותם בכוח, החזירו מלחמה שערה, ותוך גילויי גבורה עילאיים והקרבה אישית עברו להתקפה ובתוך שבועיים הגיעו לטווח ארטילריה מדמשק ולדרך בואך קהיר במצרים, עד שנעצרו ע”י מועצת הביטחון של האו”ם אשר מיהרה, כהרגלה, להצלת הערבים, אחרת אין לאיש ספק שדמשק וקהיר היו כיום מבין הערים הגדולות של ישראל.
כארבעים שנה אחרי המלחמה ההיא, ממשיכים להכות על חטא ולהטיח ביקורת על מנהיגי ישראל באותה מלחמה, שבעצם ניצחנו רק שהניצחון התאפשר לאחר התאוששות קצרה ממכת פתע. ובשל המנהג הזה רבים בעולם חושבים שהפסדנו במלחמה זו, ומגדילים לעשות במצרים, סוריה והעולם הערבי שחוגגים ברוב פאר את ניצחון אוקטובר, וכאן אנו סובבים סביב סיפורי הימים שלפני והימים הראשונים, ומתעלמים כלל ועיקר מההמשך של המלחמה שבו ניצח צבא הגנה לישראל את המתקפה שגרמה לכל העולם הערבי לחשוב פעמים לפני שיעז לצאת נגדנו לעוד מלחמה
בישראל נמשכה לאורך השנים נימה של תחושת הפסד כאשר בכל ערב כיפור, כפי שבערב כיפור זה, הדיונים שמתנהלים הם על איך הופתענו, איך נכשלנו בהערכות. וממעיטים את חשיפתם של גיבורי אותה מלחמה, ולרוב סיפורי הגיבורים נעלמים בין שורות סיפורי המחדלים, שבעיניי זה בלתי הוגן לזקוף לחובת האשמים רק את חלקם באשם מבלי לזכותם בחלקם בניצחונו הבלתי יאומן של צה”ל על כוחות האויב, שהושג בתנאים בלתי-אפשריים תוך הקרבה וחירוף נפש של חיילים אצילים שעמדו בחזה חשוף, מול אויב אכזר צמא דם שביקש להרוג מתוך צימאון ורוע אנושי. חיילים, קצינים ומפקדים שסירבו לסגת לפני שיחזירו את כבוד ישראל שחולל בערב יום כיפור ובמשך מספר ימים לאחר מכן, קרי הסיבוב הראשון של המלחמה, וכאשר התאוששנו מהלם ההפתעה הראשונית, הלמנו באויבנו ביד קשה עד זוב דם עד שברחו עם הזנב בין הרגליים אל מעבר לקווים מהם התחילה אותה המלחמה. פשוט, ההרגל של התקשורת הישראלית לחזור ולשוב על אותם דברים בתבניות שונות, שנה אחר שנה ובמשך כארבעים שנה, עלולים להשכיח את ניצחונם של גיבורי אותה מלחמה, ואולי בגלל אופיו של יום הכיפורים בו רבבות ישראל מבקשים סליחות, וצמים במטרה לכפר על עוולות העבר התמזג הכישלון בקרב עם רוח היום הזה ונשכח הניצחון במלחמה.
מכאן שאני רואה צורך ואף חובה לעשות צדק היסטורי עם אותם חיילים, שלחמו בגבורה ובעוז במלחמה ההיא, לבקש את סליחתם ומחילתם על שבמשך כל השנים לא ציינו כראוי את ניצחונם, שכל מומחה שעבר מלחמות קשות ברחבי העולם יכול להעיד שהיה נס במלחמה הזו, ומבלי אותם חיילים עם מוטיבציה ואידיאולוגיה ציונית טהורה לא היה סיכוי לשום צבא לנצח את המלחמה הזו. ממקומי כסגן השר לפיתוח הנגב והגליל אני מבקש את סליחתם ומבקש מכל בית ישראל לנהוג כך, ואולי נתחיל במוצאי יום כיפור לחגוג את ניצחוננו על אויבי ישראל גם במלחמה הזו.
גמר חתימה טובה וצום קל לכל בית ישראל .
ח”כ איוב קרא
סגן השר לפיתוח הנגב והגליל
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
