השיח סביב המחדל המודיעיני ביחס לטבח אוקטובר השתלט.
זאת טעות חמורה, כי זה שם את האצבע על המקום הלא נכון.
כתבתי את זה במייל מ- 20 בנובמבר.
אם האויב בנה את כוחו והוא מאומן, הדבר האחרון שאתה צריך לעשות זה להסתמך
על התרעה מודיעינית, בעיקר ביחס לכוונות.
החמאס וארגוני הטרור הקימו מטה משותף. ערכו אימון בכל שנה (בדצמבר) במשך שלוש שנים.
ערכו אימון ב-12 בספטמבר האחרון והצהירו על כוונתם לתקוף יישובים ומתקנים.
והכל היה מודיעין גלוי, כולל ידיעות בתקשורת שלנו.
זה מהמייל שלי:
הכשל המודיעיני הוא כשל חמור, אבל לא הוא העיקר.
הכשל מצוי בתפיסות יסודיות (הכלה. העדר יוזמה ראשונית שלנו וכדומה) שהחזיק בהן רוב מוחלט בדרגים המדיניים והצבאיים מזה זמן רב.
אם כן, אלו היו הנסיבות ערב הטבח:
1. הגדר בעזה ארוכה וקרובה מאוד ליישובים ולמוצבים.
2. האויב ערוך ומאומן (גם בטווח המיידי )לחדירה בגזרה רחבה.
3. בגלל המערכת המשפטית והאובססיה המוסרית האויב מסתובב חופשי ליד הגדר. משמע הוא יכול להפתיע בזמן קצר.
4. אנחנו הפסקנו ליזום ולאויב יש זמן להטעות ולהפתיע.
כל התנאים האובייקטיביים האלה הם העיקר, לא המודיעין ההתרעתי.
גם אם היינו מעלים כוננות והאויב היה נרתע מזה, הוא בסך הכל היה דוחה את
המתקפה למועד נוח יותר.
הקונספציה והאחריות המרכזית אינן במודיעין.
אגב, לדעתי גם במלחמת יום הכיפורים הקונספציה והמחדל המודיעיניים היו משניים.
ביום המלחמה הרמטכ”ל התחנן לאפשר לו לבצע מתקפת מנע, אך הממשלה מנעה את זה.
גולדה גם לא קיבלה את דעתו של דדו לגייס מילואים.
אז האם ביום הכיפורים המחדל המודיעיני הוא העיקר?
לדעתי ממש לא.
אם היה גיוס מילואים או מכת מנע או אחד מהם, כנראה שלא היינו עוסקים בעניין המודיעיני.
זה פרוטוקול הדיון בממשלה מהיום בו פרצה מלחמת יום הכיפורים.
מתסכל:
מציאת אחראיים לצורך עריפת ראשים זה ממש לא חשוב, חשוב להפיק את הלקחים הנכונים.
למשלף האם נלמד לקח ונקדים לתקוף את החיזבאללה או שנסמוך על התרעה מודיעינית?
האם הקבינט יילך עכשיו עד הסוף בהשמדת החמאס?
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
