כותרות עיתוני סוף השבוע ציטטו בהרחבה את ידיעת סוכנות אי פי לפיה אובמה מאיים כי תקיפה ישראלית באיראן תגרור את הפסקת הסיוע הצבאי האמריקני לישראל. הסיטואציה הזו מזכירה מאוד את ישראל ערב מלחמת ששת הימים. גם אז עמדה ישראל נוכח איום קיומי וגם אז לחצה ארה”ב שלא לפעול.
על אף שבעקבות הנסיגה מסיני לאחר “מבצע קדש”, קיבלה ישראל מסמך אמריקני חתום, המבטיח התערבות במקרה של חסימת השייט במיצרי טיראן, התעלמו האמריקנים מן המסמך הזה ואיימו כי אם תתקוף ישראל את המצרים, אמריקה לא תעמוד לצידה.
“אינני מוצא את העותק שלי” אמר הנשיא ג’ונסון לראש הממשלה אשכול.
הגישה האמריקנית קודם למלחמה היתה שלילית בתכלית. אמברגו נשק הוטל על המזה”ת, בעוד הנשק הסובייטי זורם כל העת למדינות ערב. בעקבות התקיפה הישראלית המוצלחת – שכללה בין היתר השמדה של אונית ביון אמריקנית בשם ‘ליברטי’ שפעלה נגד ישראל – השתנה היחס האמריקני לישראל מן הקצה לקצה. נשק וסיוע רב החל זורם מ”בת בריתנו” הגדולה – זרימה שפחתה רק בעקבות מסירת סיני למצרים בהסכמי קמפ-דיויד. המצב היום הוא ששישית מכל הנשק האמריקני המגיע למזה”ת – מגיע לישראל. כל השאר מגיע לעולם הערבי ומסכן את ישראל באופן ישיר. כיוון שאנו עומדים ערב יום העצמאות, נזכיר כי גם ב48 המצב היה דומה. ההנהגה האמריקנית לא רצתה לאבד “שוק של 400 מליון ערבים” ולכן תכננה להצביע נגד הקמת המדינה. בלחץ דעת הקהל שלאחר השואה הצביעו האמריקנים לבסוף – בעד הקמת המדינה – רק מפני שהשתכנעו כי צבאות ערב ישמידו ממילא את המדינה הצעירה בתוך זמן קצר. למי שעודנו שבוי בסיסמאות הידידות הגדולות עם ארה”ב – נזכיר רק שגם בימים הקשים ההם, הטילה ארה”ב אמברגו על נשק למזה”ת – כלומר ליהודים – ויהודים אמריקנים שנתפסו מבריחים נשק לישראל – הושלכו לכלא.
אין ספק שמערכת יחסים בריאה עם המעצמה האמריקנית (המתפוררת – אגב…), היא אינטרס ישראלי חשוב. יחד עם זאת עלינו לזכור תמיד שיחסים אלה הושתתו תמיד על אינטרסים ולא על שום דבר מעבר לכך. אחרי שנימוג בענן רדיו אקטיבי – אובמה יניח זר באגף החדש של מוזיאון השואה בוושינגטון ולא שום דבר מעבר לכך. לכן האיום האמריקני בנושא שהוא קיומי לישראל חייב להידחות על הסף ולא להילקח בחשבון כלל.
אחד הלקחים המרכזיים שהיינו צריכים ללמוד מן השואה הוא – שכששונא יהודים עולה לגדולה ומכריז כי בכוונתו להשמידנו – הוא מתכוון לכך.
לכן אם כשאחמדיניג’אד מקבל לידיו את השלטון באיראן, והוא מכריז כי בכוונתו להשמיד אותנו ומפתח נשק גרעיני, אם לאחר כל זה עוד לא תקפנו באיראן – כנראה שלא ממש למדנו את לקחי השואה.
בכל יום שעובר – התקיפה הזו הופכת למסובכת יותר – צבאית ומדינית.
המרכז ללימודים אסטרטגיים בוושינגטון CSIS, פרסם מחקר מקיף ביותר של יכולות התקיפה וההשמדה הישראליות, מול האיום האיראני. על פי המחקר יש למעשה באיראן שלוש מטרות עיקריות, שהשמדתן אפשרית והיא תנטרל את היכולת הגרעינית של איראן לפרק זמן סביר. המחקר מנתח על פני 114 עמודים את האופציות השונות ומגיע למסקנה כי הפעולה אפשרית – בכמה דרכים – אם כי מורכבת בהרבה מתקיפת הכור בעירק בשנות השמונים. יחד עם זאת צריך לזכור שלמרות שמדובר לכאורה באותם מטוסי אף 16, מדובר למעשה במערכות שונות לחלוטין. בתקיפה בעיראק נדרשו הטייסים לנווט ולאתר את הכור באמצעות תוואי שטח בולטים – כיום אפילו לאופניים יש GPS. הדו”ח מתאר מערכות משוכללות ביותר להתחמקות ממערכות ההגנה שבדרך, המצויות בידי חיל האויר. כיוון שהכור האיראני נמצא בשלב מתקדם יותר מזה שבו היה הכור העיראקי בעת תקיפתו, מניח הדו”ח כי ענן רדיו אקטיבי שיתפזר לאחר השמדת הכור – יעלה בחייהם של רבבות איראנים והוא עשוי אף להגיע לכווית. הדו”ח יודע לספר כי איראן נמצאת במשא ומתן לרכישת מערכת הגנה אווירית רוסית – מתקדמת ביותר – שתצמצם מאוד את יכולת התקיפה הישראלית הקיימת. על פי חוקרי המרכז הוושינגטוני – יידרשו לצורך ביצוע תקיפה מאוישת (לא באמצעות טילים) באיראן,ו כ 100 מטוסי F-16/F-15 שיישאו חימוש ייחודי, וכן מס’ מטוסי תדלוק אווירי מסוג הרקולס ובואינג, המצויים ברשות חיל האוויר. האפשרות האחרת היא שימוש בטילי יריחו סימן 3 שהדו”ח מניח שהם קיימים בארסנל הישראלי.
במידה ותיבחר האופציה הראשונה – מדובר במבצע מורכב מאוד שירתק אליו כחמישית מן הכוח האווירי הישראלי. הסיכויים להסתבכות ושיבושים במבצע שכזה – גדולים.
נחזור עכשיו להשוואה עם תקופת ההמתנה ערב מלחמת ששת הימים.
כאמור עמדה ישראל גם אז תחת איום קיומי ופתחה את המלחמה במבצע אווירי שריתק אליו, לא חמישית ממצבת המטוסים, אלא את כל הכוח האווירי הישראלי. במושגי אותם ימים מדובר היה במבצע מורכב לא פחות, שחייב התחמקות מן המכ”מ הירדני, דממת אלחוט מוחלטת, ניווט לא פשוט בגובה אפס עמוק אל תוך השטח המצרי והכל באמצעים פרימיטיוויים בתכלית בהשוואה למערכות העומדות כיום לרשות חיל האוויר. כישלון במבצע ההוא היה מותיר את ישראל ללא כוח אווירי מול כל צבאות ערב הפרוסים מולה במערך התקפי.
כאמור – בסרט הזה כבר היינו. אין לישראל שום ברירה אלא לתקוף. היחס האמריקני כלפינו אינו קשור כלל לשאלה אם נתקוף – אלא לשאלה מה יהיו תוצאות התקיפה. הצלחה תהדק את הקשרים, אי תקיפה, או אי הצלחה חלילה – תחליש אותם.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
