ישראל לא צריכה להיבהל, אך גם לא להתעלם מהמציאות המשתנה בגבול הדרומי
השיח הגובר על אפשרות של מתקפה מצרית על ישראל—אפילו אם לא נרצה לקרוא לו פאניקה—מציף סוגיה עמוקה ומורכבת: כיצד עלינו להתייחס להתעצמות הצבא המצרי? החשש ממצרים כשלעצמו אינו מוצדק, אך התעלמות מהמשמעויות האסטרטגיות של התעצמותה היא שגיאה חמורה.
המציאות הצבאית: לא חדשה, אבל קריטית
התעצמותו של הצבא המצרי אינה עניין חדש. מדובר בתהליך שנמשך עשורים, ובשנים האחרונות צבר תאוצה באופן חסר תקדים. מצרים מחזיקה כיום בצבא מהגדולים והמשוכללים במזרח התיכון, עם דגש על חיל אוויר וחיל שריון מרשימים, ויכולות יירוט והתקפה שישראל לא יכולה להרשות לעצמה להתעלם מהן.
במשך שנים, מקבלי ההחלטות בישראל נטו להמעיט במשמעות ההתעצמות הזו, מתוך הנחה שמצרים מחויבת להסכם השלום ואין לה אינטרס בעימות ישיר עם ישראל. ואכן, נכון להיום אין אינדיקציה מובהקת לכך שמצרים מתכננת מלחמה—אך ההתעצמות עצמה יוצרת איום פוטנציאלי שיש להיערך אליו.
מעבר להפרות הסכמים – יצירת מציאות חדשה
אחת הבעיות המרכזיות היא החריגות המשמעותיות של מצרים מהיקף הכוחות המותרים לה בסיני לפי הסכמי קמפ דיוויד. ישראל, לעיתים קרובות מתוך שיקולי נוחות ולחץ דיפלומטי, נתנה לכך את אישורה—במיוחד מאז 2013, תחת הכותרת של “לוחמה בטרור”. ההסכמה הישראלית לא תמיד לוותה בהבנה מלאה של ההשלכות ארוכות הטווח: צבא מצרים התרגל לפרוס כוחות גדולים בסיני, באופן שמציב אותו קרוב מאוד לגבולות ישראל.
מעבר לכך, מצרים פועלת בשיטתיות לביצור יכולותיה ההתקפיות מול ישראל. חפירת המעברים התת-קרקעיים מתחת לתעלת סואץ, שמאפשרים לצלוח את התעלה במהירות, היא רק דוגמה אחת לכך. כשמצרפים לזה את העובדה שהצבא המצרי מדמה כמעט את כל תרגיליו למלחמה מול ישראל—ולא מול גורמים עוינים אחרים כמו דאעש בלוב או המורדים בתימן—התמונה מקבלת גוון מדאיג.
הביטחון תלוי בהיערכות, לא בחששות
למרות הדברים הללו, חשוב לשמור על פרופורציות. נכון לעכשיו, אין שינוי דרמטי בפריסה הצבאית המצרית שיכול להעיד על מתקפה קרובה. ההתבטאויות האחרונות מצד בכירים מצרים, חריפות ככל שיהיו, לא מגיעות בדרג מקבלי ההחלטות העליון, ולא מלווות בצעדים צבאיים משמעותיים.
יחיאל לייטר, שגריר ישראל בוושינגטון, דיבר על הפרות מצריות של ההסכם כבר לפני שבועות—אך דבריו זכו להד ציבורי רק עכשיו, ככל הנראה בגלל הרגישות שנוצרה סביב ביטחון ישראל בעקבות מלחמת 7 באוקטובר. אין כאן מידע חדש שמעיד על שינוי קיצוני במציאות הצבאית.
ישראל צריכה להיות מוכנה לכל תרחיש, אך לא להיגרר לחרדה מיותרת. לצה”ל יש מענה טוב למתקפה מצרית, ויכולותיו בהגנה ובהתקפה גבוהות משמעותית מאלה של צבא מצרים. עם זאת, אסור להסתפק בכך. המוכנות אינה רק שאלה של תגובה צבאית, אלא של אסטרטגיה רחבה יותר—הכוללת חיזוק הנוכחות הישראלית בדרום, הגברת איסוף המודיעין, ושינוי היחס הרך שאפשר למצרים לייצר מציאות חדשה בשטח.
זהירות, לא פחד
הסכנה אינה מלחמה מחר בבוקר, אלא אובדן שליטה איטי במאזן הכוחות. ישראל חייבת לפעול בשיקול דעת—לא מתוך פחד, אלא מתוך הבנה שאם היא לא תעצב את המציאות, מישהו אחר יעשה זאת במקומה.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
