בשנים האחרונות פזרו נשיאים אמריקנים שלל הבטחות לישראל, אך חלקם לא קיים אותן. הבטחות אחרות בוטלו אחרי חילופי שלטון. ומה יקרה עם המכתב הצפוי של אובמה?
ההמתנה הדרוכה של ראש הממשלה והשרים למכתב הנשיא אובמה המפרט את התחייבויות
ארה”ב – בתמורה להארכת הקפאת הבנייה היהודית ביו”ש – מעוררת תהיות לגבי הבנתם
את משמעות ואמינות המכתב?
תקדימים מבהירים שהבטחות, ערבויות והתחייבויות של נשיאי ארה”ב אינן “כסף בבנק“.
הן עתירות דרכי-מילוט, עמומות, מועדות לפרשנויות מנוגדות, משוללות מנגנון הפעלה
אוטומטי ומיושמות רק אם משרתות את אינטרס ארה”ב. אפילו החוזה המחייב ביותר של
ארה”ב – עם נאט”ו – משאיר את הפעלת הכוח הצבאי האמריקאי לשיקול הדעת של
וושינגטון.
לדוגמא, הסכם הגנה עם טייוואן נחתם ב-1954 ע”י הנשיא אייזנהאואר אך בוטל ב-1979
ע”י הנשיא קרטר. ב-1957 נסוגה ישראל מסיני תמורת התחייבות נשיאותית של
אייזנהאואר לשלוח צבא אמריקאי לעזרת ישראל אם מצרים תפלוש לסיני. ב-1967 פלשה
מצרים לסיני, אך הנשיא ג’ונסון התנער ממחויבות קודמו. ב-1975 שלח הנשיא פורד
מכתב לרה”מ רבין – בתמורה לנסיגה בסיני – ובו ציין “שארה”ב תעניק משקל כבד
לעמדת ישראל שכל הסכם שלום עם סוריה יהיה מבוסס על הישארות ישראל ברמת הגולן.”
אבל, ב-1979 הבהיר קרטר שהמכתב לא מחייב אותו. ב-1982 התחייב הנשיא רייגן
שמטוסי אפ-15 שנמכרו לסעודיה לא יוצבו בבסיס חיל האויר בטאבוק, דרומית לאילת.
אבל, ב-2003 הם הוצבו בטאבוק באישור הנשיא בוש. ב-1991 הבטיח הנשיא בוש לרה”מ
שמיר – בתמורה להסכמת ישראל להבליג על מתקפת טילים צפויה מעיראק – לשקול בחיוב
הענקת ערבויות להלוואות בסך 10 מיליארד דולרים ולייעד 30% מההפצצות במערב עיראק
לחיסול משגרי טילי ה”סקאד”. ישראל הבליגה, אך רק 3% מההפצצות יועדו לחיסול
המשגרים, אף משגר לא חוסל ובוש מנע משמיר את הערבויות להלוואות . ב-2000 הבטיח
הנשיא קלינטון 800 מיליון דולרים למימון הנסיגה מלבנון. ישראל נסוגה, אך המימון
לא הגיע עד היום.
בניגוד לדעה המקובלת בירושלים, נשיא אמריקאי אינו כל-יכול והקונגרס יכול להעניק
לישראל את מבוקשה. נשיא אמריקאי אינו “הממשל” אלא שליש “ממשל” ושקול בעוצמתו
לשליש נוסף, שני בתי הקונגרס. נשיא אינו ראש המפלגה, אינו קובע את רשימת
המועמדים לקונגרס, אינו קובע מי יהיו מנהיגי הקונגרס, אינו קובע אלו חוקים
ידונו בקונגרס ומוגבל ע”י מערכת איזונים וריסונים וע”י הפרדה מוחלטת בינו לבין
הקונגרס. הקונגרס – ולא הנשיא – סיים את המעורבות הצבאית האמריקאית בוייטנאם,
לאוס, קמבודיה, אנגולה וניקרגואה, הביא ליציאת היהודים מברה”מ ע”י “תיקון
ג’קסון-ואניק”, קיצץ את סיוע החוץ לתורכיה עקב פלישתה לתורכיה, האיץ את נפילת
המשטר הלבן בדרום אפריקה ומעכב עד היום את אשרור ההסכם לצמצום ניסויים גרעיניים
שנחתם ע”י קלינטון ב-1999. ב-1990 סיכל הקונגרס את ניסיון הנשיא בוש לקצץ 5%
מסיוע החוץ לישראל. ב-1991 כפה הקונגרס על בוש העברת מערכות נשק בשווי 700
מיליון דולרים ומענק חרום בסך 650 מיליון דולרים לישראל, את הגברת שתוף הפעולה
עם ישראל במלחמה בטרור ואת שדרוג מתקני נמל חיפה לצרכי הצי ה-6.
לפי החוקה האמריקאית, הקונגרס הוא שותף בעיצוב מדיניות חוץ וביטחון ומופקד על
התחיקה. השפעת הקונגרס נוסקת בעתות משבר כלכלי (היום) והשפעת הנשיא נוסקת בעתות
משבר ביטחוני. תוחלת החיים הפוליטיים של מנהיגי הקונגרס ארוכה יותר מתוחלת
החיים הפוליטיים של נשיאים. ב-1995 וב-1999התכוון הקונגרס להורות לנשיא להעתיק
את שגרירות ארה”ב לירושלים, אך ראשי ממשלת ישראל פעלו לסירוס התחיקה. באוקטובר
1998 – לפני כינוס “וועידת וואיי” – הבהירו מנהיגי הדמוקרטים בקונגרס לנשיא
קלינטון שלא יניחו ללחוץ על ישראל, אך רה”מ הישראלי איגף אותם משמאל. הקונגרס –
“בעל המאה” בוושינגטון – יכול ליזום, להשעות, לשנות, לבטל ולכפות מדיניות על
הנשיא. הקונגרס יכול להורות לנשיא להטיל וטו באו”מ ולספק לישראל מערכות
ביטחוניות חיוניות.
האם ממשלת ישראל תלמד מההיסטוריה ע”י חזרה על – או הימנעות מ- שגיאות קריטיות?!
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
