91 שנים לסיפור גבורת תל חי
בתנועת הליכוד משמרים את מסורת העלייה לתל חי. היום התקיים יום השנה ה – 91 לאירוע ורחבת הקברים במקום התמלאה במאות חניכי בית”ר, בשר החינוך גדעון סער, בח”כ דני דנון ובצעירי הליכוד שיצאו למקום עוד מהבוקר.
אוטובוס צעירי הליכוד שאורגן על ידי הרכזים עומרי אקוניס ואיתמר דוננפלד יצא לדרכו ב – 09:30 עם עשרות פעילים. הצעירים הגיעו לפסלו של אלכסנדר זייד ושמעו הרצאה מפי אורן, “שומר חדש” שהסביר את המצב הבעייתי של היישובים היהודיים הסובלים מהתנכלויות. ביזות ושודים של תושבים עוינים ונאלצים לחדש את ימי הקדם הקשים של המתיישבים היהודים בארץ ישראל בתחילת המאה. אורן סיפר בהתלהבות את סיפורו של ארגון “בר גיורא” – “השומר” והשאיר טעם של רצון לקחת חלק בעשייה באזור.
משם, המשיך האוטובוס לתל חי כאשר שלושה מהצעירים הירצו ליושבי האוטובוס על ההיסטוריה של תל חי ועל ההיסטוריה של גיא אוני היא ראש פינה.
הטקס החל בשעה 15:30 ובדיוק בשעה זו היו ישובים במקומם חניכי בית”ר ממקומות שונים בארץ. בהקשר זה בלטה נוכחותם של חניכי בית”ר טבריה, מעוז שזכה לשיקום מחודש על ידי יוסי מזרחי, פעיל ליכוד מטבריה. שאמר לליכודניק : “בשבילי לעלות לתל חי עם החניכים בפעם השנייה זה כבוד גדול ואני מרגיש שתרומתי לבית”ר היא להקים דור חדש עם הערכים של הדור הישן וליצור מנהיגות חדשה לעתיד”.
נשאו בטקס דברים שר החינוך גדיון סער וח”כ דני דנון.
ליכודניק מביא את נאומו המלא של שר החינוך :
בהיסטוריה עקובת הדם של עמנו ושל ארצנו נחרתו באותיות של זהב שמותיהם של הבנים והבנות האמיצים והנאמנים הקבורים כאן:
שניאור שפושניק. אהרון שר. דבורה דרכלר. בנימין מונטר. שרה צ’יזיק. יעקב טוקר. שרף וולף (זאב). יוסף טרומפלדור.
נפילתם כאן לפני 91 שנים השתרשה באתוס הלאומי הקולקטיבי שלנו כמופת לעמידה על ערכים כה רבים:
גבורה. עמידה איתנה. ההתיישבות וההאחזות בקרקע. אהבת המולדת.
הגנה עצמית יהודית.
יהודים בכל רחבי העולם ראו בדמותם של טרומפלדור וחבריו התגשמות דמותו של היהודי החדש, הלוחם, נכון יותר – המתחדש, שקם מחדש על אדמת המולדת ועל במת ההיסטוריה
הם הפכו לאגדה.
***
מה היתה דרכם של גיבורי תל-חי ומה נזכור כצוואתם?
טרומפלדור היה יהודי קשוח שאיבד את ידו השמאלית (כחייל בצבא רוסיה) במלחמת רוסיה-יפן.
פעיל ציוני, פועל חקלאי, מייסד (יחד עם ז’בוטינסקי) את “גדוד נהגי הפרדות” במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה.
מקים תנועת “החלוץ”. מגל תל-חי וישובי אצבע הגליל.
הרופא שמע ממני על ערש דווי, בהכרה מלאה, את האמירה “אין דבר, טוב למות בעד ארץ המולדת”. היא לוטשה ל”טוב למות בעד ארצנו” ע”י ברנר.
תחילת המשפט – ה”אין דבר” נשכחה במהלך השנים. דווקא לצמד מילים אלה התייחס זאב ז’בוטינסקי במאמרו “תל-חי” שפורסם (בעיתון “הארץ”!) שבוע לאחר נפילת טרומפלדור וחבריו (ב-8.3.1920).
ז’בוטינסקי מתאר שם כיצד השתמש טרומפלדור בצמד מילים זה, מלווה בבת צחוק, לנוכח כל קושי:ירי ארטילרי, קטיעת זרועו, הפיכת הגדוד לנהגי הפרדות ועוד.
“אין דבר”=”רעיון עמוק, הגיון נשגב, פילוסופיה מקפת-כל טמונים בשתי המילים האלו. הרצון מכריע, המקרים אינם אלא הבל. מכל מר ייצא מתוקף אם רק הרצון חי. הרצון הוא תל-חי נצחי, וכל השאר – קורבנות, השפלות, מפלות – “אין דבר”.
טרומפלדור וחבריו נפלו. תל-חי נשרפה ופונתה. אך היא אכן הפכה לתל-חי נצחי.
העם התאהב בגיבורו הגידם.
האריה השואג הפך לאנדרטה לאומית לקריאת התגר של הציונות, שביקשה והצליחה לשנות את נתיב ההיסטוריה של עמנו.
רוח ה”אין דבר” מבטאת את היכולת והנחישות להתמודד עם כל קושי.
ישראל מתמודדת היום ותתמודד בעתיד הקרוב עם אתגרים אדירים: איומים בטחוניים חמורים לצד קשיים מתגברים בזירה המדינית.
מובן מאליו כי ייתבעו מאיתנו כוחות פנימיים וגם תבונה ושיקול-דעת.
אבל מעל לכל תידרש הרוח ההיא, של טרומפלדור, הרוח של “אין דבר”.
כח הרצון, המחוייבות, המזהירים מפני התפסוּת ליאוש.
כשהגיע טרומפלדור לתל-חי, חודשים ספורים לפני מותו, הוא ביקש מועד ההגנה כדורים, רימונים ומכונות-יריה.
מאז קרב ההגנה של מגיני תל-חי התחזקנו כל כך.
יש לנו מדינה וכח מגן יהודי חזק.
כלכלה איתנה והישגים גדולים במדע ובמחקר.
נזכור את תל-חי וגיבוריה,
ונשאב כוחות לעמוד באתגרי ההווה והעתיד.
נחזק את כח הרצון הלאומי שלנו.
יהי זיכרם של גיבורי תל-חי ברוך וחקוק לעד בזיכרון האומה.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
