מעניין כמה כזבים אפשר להמשיך ולכזב, וכמה פעמים אפשר להעצים חצאי אמיתות לדרגת אקסיומה. איך קורה שדמות כה הרואית, כה גיבורה, כה מרשימה כבר-כוכבא הופכת לשק חבטות בידי השמאל בכלל והשמאל הדתי בפרט? האם יש להתאים עובדות להשקפת העולם? התשובה היא כן רבתי. כך עולה מדיונים ‘מאוזנים’ בתוכניות הטלוויזיה ערב תשעה באב, כך גם ממאמרים בעיתון וכמובן מבמות התיאטרון הנתונות תחת כיבוש אנטי-לאומי זה עשרות שנים.
אברהם תירוש, “הזיות משיחיות נגמרות רע” (מעריב, 10.8.08) משתלח בבר-כוכבא שאינו אלא משיח שקר שגרם למרד מיותר, לטבח 600 אלף יהודים ועוד מאות אלפים שבויים. אלא שבעקבות המרד הכושל מול הרומאים אשר בעקבותיו נחרב הבית השני, הופקו לקחים (ברוח הימים האלה) נלמדה עוצמתו ודרך פעולתו של העריץ הרומי. זה לא היה מרד. זו היתה מלחמה על החירות, על העצמאות, על הכבוד. לא היה גבולות לרצון האימפריה הרומית להתפשטות, וברגע שגזרו על ברית מילה, הצד הדתי של היהדות, וגזרו על הפיכתה של ירושלים לעיר אלילית, הצד הלאומי שביהדות, לא היה מנוס ממלחמה. בתחילה עוד הטילו ספק המתנגדים השמאלנים של התקופה ההיא, ממשיכיו של יוספוס פלביוס הבוגד. שנתיים ומחצה המרד הצליח. נחלי דם היו מנת חלקם של הרומאים דווקא. האימפריה החלה רועדת, גם מפחד. אמנם בר כוכבא הפסיד בקרב, העם היהודי ניצח במערכה כולה. הראיה היא שאפילו מר תירוש לא מתעלם ממנה. שיבת העם היהודי היא פלא ללא אח ורע בהיסטוריה האנושית.
וכמו תמיד, מייד עולה שאלת ההשוואה לימים אלה. אומרים שלכוח יש מגבלות, אומרים, ובעיקר מפחידים, שסופה של ישראל יהיה כמו ביציאה לגלות ההיא והחורבן ממשמש ובא אם רק נאמץ לנו אלמנטים משיחיים, רחמנא לצלן. הכוונה כמובן להתנחלויות ולהמשך הכיבוש. אלא שיש כמה אירועים שלא מסתדרים היטב עם האיומים הללו. האם אברהם תירוש מתכוון לכך שגם דוד בן-גוריון היה משיח שקר? כלומר, האם חוכמת לאחר מעשה תקפה רק באופן חלקי? שהרי נוכח חישובים אנליטיים, סיכויי החשמונאים לנצח את היוונים היו בערך כמו הסיכויים של ישראל הקטנה לנצח את מדינות ערב במלחמת העצמאות ובמלחמת ששת הימים. האם מאבקם ההרואי של אנשי השומר, וניל”י והמחתרות ואנשי היישוב לא היה חסר סיכוי מראש? יחסי כוחות אינם בהכרח מספר אנשים וכלי מלחמה אלא גם הרצון וכוח האמונה.
כן, ועוד איך! הרוח המשיחית היא אשר הניעה את ראשי הציונות. יש מי שמתעקש לקרוא לזה בשם אחר, שיבושם לו. זו היתה רוח אמת, רוח שמניעה את המהפכה היחידה בתבל שהיא חיובית מיסודה: קיבוץ אנשים אל מקום מושבם. מי שהתאמץ לבלום את המהפכה הזו, גם הוא משיח: משיח השלום. כמה פעמים הוא שיקר? כמה קורבנות הוא טרף לתיאבון ועד מתי נשלם ללא שום חשבון נפש, כפי שהשמאל הדתי דורש? הפחד ממגבלת הכוח, שאינה אלא סיסמא, גורם למניעת שימוש בכוח צבאי גם כאשר הוא נחוץ. ואם יש היבטים היסטוריים שיש ללמוד מהם, בטח ובטח הפוכים ממסקנותיו של תירוש. הזיות השלום הם אשר החריבו את ההזדמנות העצומה, כמעט חד-פעמית להביא את רוח היהדות, על עוצמתה הכבירה לעמי האזור והעולם. ישראל הפכה למעצמה ומוקד לקנאה חיובית עד שעלה על הבמה מולך השלום והכול נבלם. מפני ששלום המחייב עקירה והרס וחורבן, ותמיד מן הצד היהודי, סופו מלחמה. במקום תהליכי שלום אולי עדיף היה להוקיע בעליל את תרומתם המדהימה של עמי ערב מזה מאה שנים: דם ועוד דם, נשק ועוד נשק במימון נפט. שיספרו לנו משיחי השלום מהי תרומתם הייחודית של עמי האזור לאנושות שבעבורם יש לצמק את מדינת ישראל לשני פרומיל משטחה של האומה הערבית?
סופן של אימפריות ליפול. היום האסלאם מנסה להתחקות אחר הרומאים. דרכם לא תצלח כי עולם השקר בו טובלים עמי ערב דומה למשיחי שקר האמיתיים. בשונה מהם כמובן, וגם אברהם תירוש יסכים, נצח ישראל לא ישקר.
ד”ר גבי אביטל,
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
