תופעת ‘התנועה הירוקה’ באיראן שהחלה לאחר פרסום תוצאות הבחירות לנשיאות איראן ביוני 2009 הינה תופעה אבולוציונית המורכבת ממאפיינים שניטעו בחברה האיראנית על ידי מוחמד רצ’א שאה פהלוי וממאפיינים שהופיעו בתקופת מאבקו של האמאם רוחאללה ח’מיני נגד השאה עד המהפכה האסלאמית בשנת 1979.
התנועה הירוקה מאופיינת על ידי הרצון ליצור רפורמות באיראן. אולם הרפורמות האלה אינן פוסלות את הצד הדתי והרוחני במערכת השלטון האיראני אלא שהן מבקשות ליצור שילוב בין הרוח ובין החומר. ראייה לכך ניתן למצוא ראשית בשם של התנועה. לצבע הירוק ישנה משמעות מיוחדת בהיסטוריה האיראנית. מצד אחד היא מסמלת את הצד האיראני הלאומי הנטוע עמוק במשמעות של הצבע הירוק באיראן הפרה-אסלאמית המסמל את החדשנות ואת הפריחה. מצד שני הצבע הירוק מוכר לכולנו במשמעות האסלאמיסטית שלה.
אנחנו לא נגד האיתוללות
בנוסף לכך, למרות הביקורת נגד המנהיג האיראני, איתאללה עלי ח’אמנהא’י, התנועה הירוקה איננה שוללת לחלוטין את מעמד איש הדת כמנהיג ברמה זו או אחרת. מנהיגי התנועה הירוקה הראשיים הם אמנם פוליטיקאים כגון מיר חוסיין מוסוי ומהדי כרובי (על אף שהוא איש דת בעצמו) אך ישנה גם הנהגה דתית לתנועה הירוקה. איש הדת הבכיר, איתאללה חוסיין עלי מנתזרי, אשר ביקר במשך שנים רבות את המשטר האיראני היה המנהיג הדתי של התנועה הירוקה עד יום מותו. טקס הלוויתו הוציאה את עשרות אלפי אנשי התנועה הירוקה לרחובות, דבר שהתלקח לידי עימות חריף עם כוחות הביטחון של המשטר האיראני. לאחר מותו, התנועה הירוקה מינתה באופן לא רישמי את איתאללה יוסוף צאנעי למנהיגה הרוחני. במילים אחרות, ניתן לראות כאן תופעה בה התנועה הירוקה משלבת בין הרפורמות אותן רוצים להנהיג מוסוי וכרובי בנושאים כמו חופש הביטוי והעיתונאות, פתיחות למערב וכדומה לבין הנהגה דתית המחזקת את הצד הרוחני ליצירת חברה צודקת באיראן.
מודרניזציה היא לא מילה גסה
האיש שהכניס את מונח המודרניזציה במלוא מובן המילה ללקסיקון האיראני היה רצ’א שאה פהלוי. הרצון של השאה לקדם את המודרניזציה בתחומי הטכנולוגיה, הכלכלה, הפוליטיקה והתרבות לבסוף עמדה לו לרועץ. אנשי הדת מבקריו ובראשם איתאללה ח’מיני האשימו את השאה בהנהגת תרבות המערב הפוגעת בזהות האיראנית ובערכיה. הלבוש המערבי, המוסיקה, הריקוד והקולנוע היו כחטא בעיניו של ח’מיני. עם זאת, דבר זה לא עצר בעדו מלהשתמש באמצעים הטכנולוגיים שנפוצו בזמן מלכותו של השאה כגון קלטות הטייפ עליהן הקליט את משנתו שהופצה להמונים באיראן.
המודרניזציה אותה הנהיג השאה, לפחות במובן הטכנולוגי שלה, המשיכה להתקיים גם לאחר הדחתו של השאה. במשך השנים, ניסתה להתמודד המהפכה האסלאמית עם תופעת המודרניזציה במספר מקרים. המשטר האיראני ניסה להלחם בתופעת צלחות הלווין על גגות טהראן ואף הורידה והחרימה צלחות אך לבסוף נכנעה. דוגמא נוספת היא האינטרנט אותו ניסה המשטר האיראני לווסת או לצנזר בשנים הראשונות אך גם כאן המשטר נכנע ללחץ הציבורי ולשימוש הנרחב באינטרנט.
השימוש בטכנולוגיה שהיה נדבך מרכזי במהפכה האסלאמית מהווה נדבך מרכזי גם בתנועה הירוקה.היום התנועה הירוקה משתמשת באותה התפתחות טכנולוגית כדי להפיץ מידע ואת עמדותיה נגד המשטר. אם ח’מיני ואנשיו השתמשו במכתבים פומביים נגד השאה, היום אנשי התנועה הירוקה כותבים בלוגים נגד המשטר. אם ח’מיני ואנשיו השתמשו כקלטות טייפ כדי להפיץ את משנתם, היום אנשי התנועה הירוקה משתמשים בסרטוני וידאו מוקלטים על ידי מצלמות הפלאפון ומפיצים אותם באמצעות אתרים כמו Youtube .
גם לטכנולוגיית התקשורת בין איראן וגולה ישנה חשיבות רבה לתנועה הירוקה כפי שהיה בזמנו של ח’מיני. האחרון שבילה במשך תקופה ארוכה בגלות בעיראק ובפריז השתמש בחוכמה בדרכי התקשורת אותם פיתח השאה כדי לשמור על הקשר עם העם האיראני וכדי להתסיס אותו נגד המלוכה. היום, נתיבי התקשורת הם מהירים וקלים יותר לשימוש. אתרי הרשת החברתית כגון Facebook ו- Twitter משמשים כנתיב תקשורת חשוב לשם הפצת מידע ושמירת קשר בין חברי התנועה הירוקה באיראן ובחו”ל.
הלך הרוח ברחובות טהראן
התנועה הירוקה משלבת בתוכה את המודרניזציה שהנהיג השאה באיראן ואת ערכי הצדק שהיו חלק ניכר ממשנתו של ח’מיני. התנועה הירוקה משתמשת באותם האמצעים הטכנולוגיים בהם השתמש ח’מיני רק בגרסה יותר מפותחת. ניתן לומר כי אם בזמנו של ח’מיני העם האיראני יצא להפגין על אבידת זהותו האסלאמית היום הוא יוצא להפגין על אבידת זהותו הפרסית ההיסטורית בחיפוש אחר דרך אמצע המשלבת בין קידמה ומודרניזציה ובין אסלאם, רוחניות וצדק. ביום ה’ האחרון התקיים יום המהפכה האסלאמית לציון 31 שנה לניצחון המהפכה האסלאמית, בו התנועה הירוקה הוכיחה מפגן כוח ומחאה נוסף. במפגן זה אנו ניתן היה לראות למעשה כיצד רצ’א שאה פהלוי ואיתאללה רוחאללה ח’מיני, או לפחות הערכים אותם הם ייצגו, משלבים יד ביד ברחובות טהראן וקוראים לשינוי שישלב בין שתי הדרכים.
דוד שאין הוא סטודנט לתואר שני בחוג ליחסים בינלאומיים ודובר תא לביא באוניברסיטה העברית בירושלים.
פורסם ב-14.2.10 בעיתון מקור ראשון
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
